ערכתי לאחרונה בתאריך 19.11.21 בשעה 06:52 בברכה, זבנג וגמרנו
18/11/2021
נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ונשיאיה לשעבר מביעים את מחאתם ואת צערם העמוק לנוכח החלטתה הסופית של שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא-ביטון שלא להעניק את פרס ישראל בחקר המתמטיקה ובחקר מדעי המחשב לפרופ' עודד גולדרייך בשל עמדותיו ופעולותיו הפוליטיות.
קנה המידה להענקת פרס ישראל בתחומי המדע הוא אך ורק מצוינות מחקרית, ובזכותו הפרס שומר על מעמד אות הכבוד הגבוה ביותר שמדינת ישראל מעניקה למדעניה. ועדת הפרס חזרה ומצאה את פרופ' גולדרייך ראוי לקבלת פרס ישראל בזכות הישגיו המחקריים המצוינים.
נשיא האקדמיה ונשיאיה לשעבר רואים בדאגה רבה עירוב שיקולים פוליטיים בהחלטות הנוגעות למתן פרס ישראל במדעים ומוחים עליו בתוקף. התבטאויות ופעילויות פוליטיות, כמו במקרה הנוכחי, שהן בגדר המותר על פי עקרון חופש הביטוי אינן רלוונטיות בעניין הענקת הפרס. בנסיבות אלה יש משום פגיעה במעמדו של הפרס ובמדע הישראלי כולו, וכן במעמדה המדעי של ישראל בעולם.
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נוסדה ופועלת על פי חוק (תשכ"א–1960), ולפיו היא נדרשת לייעץ לממשלת ישראל בנושאי מחקר ותכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית ומופקדת על קידום המצוינות המדעית בארץ.
פרופ' דוד הראל, הנשיא (שנות כהונה 2021-נוכחי)
פרופ' נילי כהן, הנשיאה לשעבר (שנות כהונה 2021-2015)
פרופ' רות ארנון, הנשיאה לשעבר (שנות כהונה 2015-2010)
פרופ' מנחם יערי, הנשיא לשעבר (שנות כהונה 2010-2004)
פרופ' יעקב זיו, הנשיא לשעבר (שנות כהונה 2004-1995)
פרופ' יהושע יורטנר, הנשיא לשעבר (שנות כהונה 1995-1986)
https://www.academy.ac.il/News/News...
ממכון ויצמן למדע נמסר בתגובה להחלטה: "אנו מצרים ומוחים בחריפות על החלטת שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, שלא להעניק את פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך. הפרופסור הוא מדען מוביל ומוערך בתחומו אשר למחקרו תרומה משמעותית לקידום המדע והרחבת הידע לטובת האנושות כולה. טיעונים אלה עמדו בבסיסה של המלצת הוועדה להעניק לו את פרס ישראל, אשר מוענק לאזרחים אשר גילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם".עוד הוסיפו במכון וייצמן: "בחברה דמוקרטית, יש לשמר את עקרון חופש הביטוי כעיקרון על, והתבטאויות פוליטיות אינן צריכות להוות שיקול בהכרעה בעניין מקבלי פרס ישראל. מדינת ישראל נושאת על נס את מצוינות המדע והמחקר המתקיימים בה, ובזכות עבודת מדעניה היא ניצבת בחוד החנית של החדשנות העולמית. על מנת לשמור על מעמדו של פרס ישראל כאות הכבוד הגבוה ביותר שהמדינה מעניקה למדעניה, ראוי היה שהשיקול היחיד להענקתו יהיה מצוינות מחקרית".
https://www.maariv.co.il/news/polit...
עורכי דינו של גולדרייך, מיכאל ספרד וחגי בנזימן, בירכו על ההחלטה אך גם העלו כמה טענות: "אנחנו מרוצים כמובן מההחלטה שניתנה פה אחד לבטל את החלטתו המופרכת והמסוכנת של שר החינוך לשעבר גלנט. עם זאת, החלטת שופטי הרוב להחזיר את הסוגייה להכרעת הדרג הפוליטי מבלי שנקבע שהתבטאויות פוליטיות שאינן עבירה על החוק אינן רלבנטיות לשאלת הזכאות לפרס - מצערת, וצריכה להדאיג את כל שוחרי חופש הביטוי בישראל".
https://www.kan.org.il/item/?itemid...
פסק הדין של בג"ץ באוגוסט 2021:
https://www.gov.il/BlobFolder/dynam...
ד"ר יובל יועז:
"הענקת פרס ישראל לרב חשוך וקנאי עוררה זעם מצד קבוצות באוכלוסייה, אך לפסק דינו של בג"ץ לא היה שום היבט תקדימי. זה שנים רבות מוגשות עתירות לבג"ץ נגד זכייתם של אנשים שונים בפרס היוקרתי, ופעם אחר פעם בג"ץ דוחה את העתירות באותו נימוק – להתבטאויות של מועמדים לפרס בנושאים שאינם נוגעים במישרין לפועלם המקצועי, אין מקום במערך השיקולים שעל ועדת הפרס לשקול. הסיבה לכך כפולה: הן משום שהפרס אמור לשקף את ההצטיינות המקצועית של הזוכים ותו לא, והן כדי להימנע מפגיעה בחופש הביטוי של הזוכים."
https://www.zman.co.il/212947/popup
פרופ' טליה איינהורן:
"לגופו של עניין אעיר כי התנהלותו של פרופ' גולדרייך, שחתם על קריאה לפרלמנט הגרמני להכיר בלגיטימיות של תנועת ה-BDS, הקוראת להחרמתה של מדינת ישראל באמצעות חרם כלכלי, חרם אקדמי וחרם תרבותי, ובנוסף קרא לאיחוד האירופי להפסיק שיתופי פעולה עם אוניברסיטת אריאל וחוקריה, סותרת את עקרון חופש הביטוי וגם את עקרון החופש האקדמי, שבשמם הוא מבקש לקבל להתכבד בקבלת הפרס. החרם פוגע בחופש המחקר של החוקרים שאת מחקריהם הוא דורש להחרים, לא על יסוד איכותם האקדמית שאותה הוא מסרב לבחון, אלא על יסוד דעותיו הפוליטיות."
https://mida.org.il/2021/11/18/%D7%...
אשכול 27950
