זה דבר מדהים, שלא דיברתם עליו:
המדינה יצאה למלחמה באוייב קשה, בלי שקיבלנו כותרות מקדימות של דחיפת הצבא ומערכת הביטחון לכך, מלחמה שגם ספגנו בה אבידות (מזעזעות מאוד) ועדיין, ומהרגע הראשון, הציבור תומך בה מאוד.
גם ראשי האופוזיציה יצאו מגדרם, ליטרלי, בתמיכה במהלך.
והעם? קיבל את זה בצורה הכי טובה מבחינת הדרג המדיני.
כמה דובר בעבר על "הליגיטימציה הציבורית" למלחמות (אפילו מול לבנון ועזה, זוכרים?), וכעת, איש אחד אמר שצריך, וכולם סומכים ידיהם עליו, על אף המחירים הכבדים, אזעקות, ממ"דים במקרה הטוב, מקלטים במקרה של רבים אחרים, משק סגור, גיוס מילואים, וילדים בבית. כן, הקושי הוא בסדר עולה.
איש אחד.
אהוד עד כאב,
שנוא עד כאב,
כמה אמון יש בו.
מנהיג.
אשכול 22541