קרב קרני חיטין של ניו יורק: בחירתו של ממדאני בדרך לנפילת המערב?
בחירתו של זוהרן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק איננה עוד סיפור פוליטי מקומי, אלא קריאת השכמה לתרבות המערב. זה לא ניצחון של צעירים, לא מהפך סוציאליסטי ולא ניצחון הליברליות ושוויון ההזדמנויות, זה הניצחון הראשון והדרמטי ביותר בעידן ההשפעה ותרבות הפייק.
הצטרפו אל ערוץ ה-JCFA בוואסטאפ הצטרפו אל ערוץ הטלגרם שלנו לעדכונים השפעה ופייק אינטנסיבי, לא נולדו בבחירות הללו, אבל שזה קורה נגד ה-DNA, הבסיסי של קהל המצביעים (אחוז גבוה של יהודים וקהל דמוקרטי מתון הצביע למדאני), זו כבר פריצה של סכר שאם לא ייעצר ישטוף איתו ערים ומדינות רבות בארצות הברית ובמערב כולו.
אז למה בכלל ניו יורק מעניינת אותנו כאן בישראל ומה בין ניו יורק לחיטין שליד טבריה? ובכן, הסכר של ניו יורק בפרט וארה"ב בכלל חשוב למדינת ישראל יותר מכל. התמיכה של ארה"ב במדינת ישראל, חשובה מבחינה קיומית ואסטרטגית, לא פחות מפצצה גרעינית.
הבחירה של ממדאני היא לא תוצאה של גל ליברלי, אלא תוצר ישיר של חדירה מתמשכת, מתוכננת וממומנת היטב של כוחות חיצוניים, שונאי המערב, אל לב ליבה של הציוויליזציה המערבית. כמו בקרב חיטין, הם עושים זאת בחכמה ובתחבולה. הם הבינו שבכח הזרוע יהיה קשה להביס את המערב, אז הם מתגנבים ומנצחים בעזרת ההשפעה השקטה.
כבר שנים שפועלות בזירה הזאת זרועות השפעה של מדינות זרות, מקטר דרך איראן ועד רוסיה, שמאוחדות במטרה אחת: לערער את יסודות הדמוקרטיה המערבית באמצעות חדירה תרבותית, תודעתית ופוליטית. האסלאם הרדיקלי ובני בריתם שונאי המערב הבינו שהדרך לכבוש את מדינות המערב לא תעשה בכוח הזרוע ובשדה הקרב, אלא בשדה האזרחי, התרבותי והפוליטי.
הם למדו לחדור לתוכן, להפוך את הדמוקרטיה לכלי, ולהציע אלטרנטיבה במקום שבו תרבות המערב איבדה את זהותה. לצורך מימוש החזון, חברו כוחות אלו לבני ברית פנימיים בדמות התנועה הפרוגרסיבית וה-WOKE, אידיאולוגיית שמאל קיצוני, שמבקשת לנתק את המערב מהשורשים מהם צמח, להכפיש את מורשתו ולצקת לתוכו תודעה של אשמה וביטול עצמי עד כדי פירוקו מבפנים.
לאט, בשקט, המערב מאבד את היכולת להגן על עצמו מבית. מי שמבין את הזירה יודע לזהות את האצבעות מאחורי הקלעים, את אותם מנגנונים שפועלים יום יום ושעה שעה, במימון ובתיאום, כדי לשחוק את הלכידות הפנימית של המערב ולנגן על ערכים מערביים ליברליים, ברחוב, באקדמיה, בתקשורת ובפוליטיקה. מנגינה זו תוביל בסופו של תהליך להתפרקותו מבפנים, לעלייתה של תקופה חשוכה עם ערכים חשוכים וקיצוניים.
ממדאני, כמו הזרם אותו הוא מייצג, הוא אמן של מילים, יודע לדבר בשפתם ולליבם של כל הקהלים שהוא מבקש לכבוש: יהודים, להט"בים, שוטי ה-Woke וגם המתפללים במסגדים. לכל קבוצה יותאם המסר, והכול כשר בדרך אל מטרה אחת- תפיסת השלטון ונירמול של ערכים קיצוניים וטרור.
שלא יהיו טעויות. ממדאני, הוא הרבה פחות חכם מצאלח א-דין ורחוק ממנו מרחק שנות אור. אך ההשואה כאן, היא בעיקר לחשיבות קרב חיטין ובתפיסת השפעה של הקרב הזה על המערכה כולה. בניגוד לקרב חיטין, בארה"ב הקרב עדיין לא הוכרע. עדיין אפשר לעצור את הסחף, אבל זה יקרה רק אם תתקיים הבנה ברורה אחת: אנחנו נמצאים במלחמת ציוויליזציות. בעוד צד אחד כבר עמוק בתוך השוחות, השני- עדיין מנמנם ובטוח שגם הגל הזה יעבור.
ישראל, במובנים רבים, הפכה לסמל המובהק ביותר של התהליך. היא אחת מסיפורי ההשפעה הכי קלים לדחיפה, שהגוש האיסלמי הקיצוני רוכב עליו. פה סיפור של הרעבה, שם סיפור של רצח עם הזוי ועם הרבה אנטישמיות מובנת, הסיפור הזה הופך להיות קטליזטור של התהליך.
אבל ההפסד כאן הוא כפול ומכופל. בסיפור הזה בו ישראל היא חלק מסיפור ההשפעה, היא מאבדת תמיכה בקרב הקהל האמריקאי. בעוד שאת השמאל האמריקאי איבדנו מזמן, אנחנו מאבדים בצורה איטית אך קריטית את הימין האמריקאי. וכשהתהליך יבשיל, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם המון ממדאנים בממשל האמריקאי ואלו בהינף יד יכולים ליצר אמברגו נשק, כסף, השקעות והיד עוד נטויה. נזק שעלול להיות קריטי למדינת ישראל, הרבה מעבר לגרעין האיראני.
ולכן, זהו לא עוד מאבק פוליטי, זה תחילתו של קרב אמיתי בין תרבויות. קרב אמיתי על עתידה של הציווליזציה המערבית ושל מדינת ישראל יחד. קרב קיומי שכזה, על העולם כפי שהכרנו עד כה.
אם מדינת ישראל חפצת חיים ואם העולם המערבי, רוצה למנוע את נפילתה של התרבות שעל יסודותיה נבנה העולם החופשי, אין די בלהילחם בסימפטומים שבתחתית החבל, יש לטפס לראש החבל ולקחת את המושכות. לא עוד הסברה, אלא השפעה מקיפה.
מדינת ישראל לא יכולה לקרב הזה לבד. נדרשת התארגנות רחבה, חובקת עולם של קהילות בעלות ערכים זהים וכמיהה לחופש. קהילות יהודיות ונוצריות שישתפו פעולה על מנת להרחיק את החושך ושיעסקו לא רק במניעה והתבצרות, אלא בתודעה בהשפעה, בכל אותם כלים שאפשרו לשונאי המערב לחדור לתוכו.
אם לא תוקם הברית הזאת, נמשיך להיאבק כל אחד לבד וכל אחד ייפול בתורו. מה שקורה היום בניו יורק הוא לא סיפור אמריקאי. זו תחנה נוספת בתהליך חוצה יבשות שמטרתו אחת- החלשת העולם החופשי מבפנים וסכנה קיומית ממשית למדינת ישראל ומי שלא מבין את זה עכשיו, יתעורר מאוחר מדי.