3. באמת לא בסדר שמכירים בערך לימוד התורה אני בטוח שהרב כהנא היה מתנגד נחרצות לכך.בתגובה להודעה מספר 2
אפשרויות ניהול
ביריון
10.06.2617:18
4. האם לדעתך ערכו של לימוד התורה הקדושה או ערכה של כל מצווה אחרת ממצוות ה' זה דבר שיכול להיות נתון להכרעת בני אדם❓️בתגובה להודעה מספר 3
עצם העמדתה של מצווה מהתורה להצבעת הפוליטיקאים בכנסת זה חילול ה'.
אפשרויות ניהול
משלי
10.06.2617:21
5. דווקא בזה אני מסכים איתך.בתגובה להודעה מספר 4
עצם זה שיש לנו מנהיגים ומדינאים שאינם שומרי מצוות קלה כבחמורה זה חילול השם. ובכך עצם מדינה יהודית שאינה מכירה בלימוד תורה ובקיום מצוות כערך עליון זהו גם חילול השם. אני שמח שאנחנו מסכימים
אפשרויות ניהול
495
10.06.2617:28
6. ואם יש מלחמת מצווה - יוצאים למלחמה או נשארים בישיבה? מה גובר על מה?בתגובה להודעה מספר 5
אפשרויות ניהול
העורך
10.06.2617:42
7. לטענה הזו יש מקום, אבל היא נתונה לויכוחבתגובה להודעה מספר 6
כן. יש ויכוח מה לעשות במקרה של מלחמה, והאם המלחמות בימינו נקראות מלחמת מצוה
אגלה לך סוד, למדתי את הסוגיה לעומק, ובפשטות כל המלחמות בימינו *אינן* מלחמת מצוה. אני יודע שהגישה הזו קשה לרבים לקבל, אבל מי שלומד את פשטות הגמרא והראשונים בלי אג'נדה, זו המסקנא המתבקשת.
יש רמב"ם אחד תמוה שלא משמע כך, ועליו בונים כולם ואומרים שהמלחמות בימינו הן מלחמת מצוה. אבל גם ברמב"ם יש מקום גדול לדון מה היא שיטתו.
ובאמת יש שיטות אחרות ממה שכתבתי, ומותר שתהיה מחלוקת. אבל חובה לכבד את דעת הזולת גם אם הוא שונה משלך.
וגם אם מדובר במלחמת מצוה, יש מקום גדול לומר "עת לעשות לה' הפרו תורתך" ולהמשיך ללמוד בישיבה, כאשר יש חשש רוחני, או שנושא ההכרה בלימוד תורה אינו מוסדר. וגם זה נתון לויכוח תורני, ויש לכבד את דעת הזולת גם אם הוא שונה משלך.
אפשרויות ניהול
495
11.06.2607:42
8. הצלת אנשי עוטף עזה איננה מצווה ואנשי הצפון? - הגדר לנו מה מה היא מלחמת מצווה? טיל בבני ברק או מאה שערים או...בתגובה להודעה מספר 7
אפשרויות ניהול
העורך
11.06.2610:27
12. אתה נוגע בשאלה נוספת שנידונה בבית המדרש: האם מצות פיקוח נפש מחייבת לשרת בצבא?בתגובה להודעה מספר 8
אך ראשית אציג את פשטות הדברים מה נקראת מלחמת מצוה: הרמב"ם בפירוש המשנה כותב כמה פעמים שמלחמת מצוה אינה אלא מלחמת שבעה עממין ומלחמת עמלק, (סוטה ח, ז; סנהדרין א,ה; סנהדררין ב, ד). וכן פשטות הגמרא סוטה מד,ב, ורש"י שם. והטעם פשוט, כמו שמסביר הרמב"ם בהלכות מלכים פרק ה' הלכה ד'-ה' שיש "מצות עשה להחרים שבעה עממין ... וכן מצות עשה לאבד זכר עמלק...". אבל כל שאר המלחמות אינן מלחמת מצוה.
יש רמב"ם קשה שם בפרק ה' הלכה א' שמזכיר גם "עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם" לעניין הלכה אחרת, ונראה שהוא כולל את זה בכלל מלחמת מצוה. אלא שהקושי הוא, שזה נגד פשטות הגמרא, וגם נגד דבריו עצמו בשאר המקומות. ונאמרו בזה דרכים רבות במפרשים. יש שלא גרסו את המשפט הזה (לחם משנה). ויש שכתבו שדבריו שם אינם אלא לעניין אותה הלכה עליה דיבר שם שמותר לצאת למלחמה לפני שכובשים את כל ארץ ישראל (ספר פרי האדמה). ויש עוד דרכים רבות ביישוב שיטתו. וזו היא הסוגיה העיקרית האם המלחמות בימינו הן מלחמת מצוה.
לצד זאת, יש עוד נידון, האם יש חובה לשרת בצבא משום החובה של פיקוח נפש.
בחודש תשרי תשפ"ה פירסם הרב תמיר גרנות קריאה לבני הישיבות החרדיות, ובין הדברים הוא הסביר שיש חובה הלכתית לשרת בצבא מחמת דברי הרמב"ם בהלכות שבת פרק ב' הלכה כ"ג. שם כתב הרמב"ם: "גּוֹיִים שֶׁצָּרוּ עַל עֲיָרוֹת יִשְׂרָאֵל... וּבְכָל מָקוֹם אִם בָּאוּ עַל עִסְקֵי נְפָשׁוֹת אוֹ שֶׁעָרְכוּ מִלְחָמָה אוֹ שֶׁצָּרוּ סְתָם, יוֹצְאִין עֲלֵיהֶן בִּכְלֵי זַיִן וּמְחַלְּלִין עֲלֵיהֶן אֶת הַשַּׁבָּת. וּמִצְוָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּכוֹלִין לָבוֹא לָצֵאת וְלַעֲזֹר לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּמָּצוֹר וּלְהַצִּילָם מִיַּד הַגּוֹיִים בַּשַּׁבָּת, וְאָסוּר לָהֶם לְהִתְמַהְמֵהַּ לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת".
וזו היא שיטתו של הרב גרנות. אבל אחר הכבוד, נראה ברור שיש טעם מדוע ההלכה הזאת מופיעה בהלכות שבת בין דיני פיקוח נפש, ולא בהלכות מלכים ומלחמות בין דיני צבא ומלחמה. ההלכה הזאת לא מדברת על לשרת בצבא, אלא שכאשר יש איום ישיר ומיידי, יש חובה להציל את הנפשות ככל שניתן ואפילו לחלל שבת. זה כלל לא נוגע לצורת בניית החברה וגיוס לצבא. משל למה הדבר דומה: אם יש רופאים ועובדים חיוניים שאינם נשלחים למלחמה מפני שיש צורך בהם בעורף. מה יקרה אם פתאום תהיה מתקפה על מקום יישובו של הרופא, האם יאמר 'אני רופא ופטור מן המלחמה'?! הדבר פשוט שכאשר יש איום ישיר ומיידי לא עושים חשבונות כאלה.
אותו דבר גם בנושאים אחרים. כל חברה מתוקנת חייבת שיהיו לה רופאים ובתי חולים. האם זה מחייב שכולם ילמדו רפואה? פשוט שלא. יש לחברה צרכים נוספים. האם זה אומר שאם מישהו לא למד רפואה ופתאום יש מישהו שהתעלף מולו או נפצע ויש לו יכולת לעזור שהוא פטור מלעזור לו? גם פשוט שלא. אותו דבר עם שירות צבאי. ממבט תורני, המדינה צריכה צבא, אבל יש למדינה צרכים נוספים שהיא לוקחת בחשבון מלבד שירות בצבא, כמו ריכוז החיים סביב לימוד תורה. ולכן יש קבוצת אנשים שמוקדשים לתורה ואינם משרתים בצבא. ועדיין, אם פתאום יש מתקפה והם יכולים לצאת ולהציל, יש חובה של פיקוח נפש לצאת ולהציל ולחלל שבת.
ולכן לסיכום: מצות פיקוח נפש מחייבת להציל כאשר יש איום ישיר ומיידי שאינו בשליטה מצד הצבא, אבל היא לא מחייבת להפסיק את הקדשת החיים לתורה כדי להתגייס לצבא ולהיות מוכשר ליום פקודה.
ושוב, אפשר לקבל שיש דעות נוספות, ויש לתת לכל אדם לחיות על פי אמונותיו ודעותיו. אני רק מבקש, שגם הרבנים הדתיים ידעו לכבד את דעתם של הרבנים החרדיים. וכן להיפך. ושלא יכפו אלו את דעותיהם על אלו.
השקעתי והארכתי בדברים, בתקווה שאולי עוד כמה אנשים יקראו את הדברים ותהיה תועלת מעט.
אפשרויות ניהול
עלי
11.06.2607:51
9. ++בתגובה להודעה מספר 7
כשלומדים תורה בהתבטלות מגיעים למסקנות נכונות . הבעייה מתחילה שכל אחד מכניס את דעותיו ואז מחפש להן ראיות בתורה. מפה כמובן יוצאים כל העיוותים.
אפשרויות ניהול
מזל דלי
11.06.2608:56
11. לגמריבתגובה להודעה מספר 9
אפשרויות ניהול
מזל דלי
11.06.2608:56
10. עוד אחדבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
עבד לעם קדוש
11.06.2613:03
13. איזה דברים הזויים, הוא לא זוכר את חוק ההתנתקות? ומשום מה זכור לי שמציגים אותו כרב פלורליסט, אז היכן הפלורליזם כשזה מגיע לדעות של גדוליבתגובה להודעה מספר 0
תורה שחושבים אחרת ממנו? הוא לא למד בישיבה על שבעים פנים לתורה? או ש"שבעים פנים לתורה" זו סיסמה שנועדה רק לתת לגיטמציה לרבנים בשוליים הליברלים של המחנה?
אשכול 40370