''שכחו אותנו'': שני חללי צה''ל ממלחמת העצמאות קבורים בעזה, אבל לא מוזכרים בעסקת החטופים

"כבר לא מעניינים אף אחד", כך אמרה בעצב דליה, בתו של סגן דוד מזרחי, לוחם בשירותי המודיעין של ישראל שנתפס על ידי צבא מצרים בעזה בזמן מלחמת העצמאות והוצא להורג. איתו נתפס גם הלוחם סגן עזרא חורין-עפגין, שהיה שותפו למשימה והוצא איתו להורג. מקום קבורתם לא נודע
(...)
מזרחי וחורין-עפגין נמנו על אחת היחידות המובחרות בפלמ"ח. מדובר ביחידת מסתערבים המוכרת בשמות "המחלקה הערבית" או "מחלקת השחר". לוחמיה נשלחו למשימות מודיעין בישובים ערבים. היחידה הוקמה בסוף שנת 1943 והחלה לפעול בראשית 1944. היא הורכבה בעיקר מיוצאי מדינות ערב שעברו תהליכי סינון ולאחר מכן אימונים והכשרות שהכינו אותם לביצוע המשימות אליהם נשלחו. בשנים שקדמו למלחמה פעלו לוחמי היחידה בעיקר בארץ ישראל, בערים מעורבות ובכפרים ערבים. באביב 1948, כשהחלו להיווצר קווי חזית מוגדרים, החלה משימת החדרת הסוכנים להיות קשה יותר.

עם תחילת הקרבות מול צבאות ערב, תפקיד לוחמי היחידה היה לפעול מאחורי קווי האויב, ולאסוף מודיעין על הצבאות שהקיפו את גבולות ישראל שזה עתה קמה. ב-22 במאי 1948, שבוע אחרי הכרזת העצמאות, נשלחו חורין ומזרחי למשימה סודית. המצרים טענו כי השניים נתפסו בשעה שניסו להרעיל באר מים בחיידקי טיפוס ודיזנטריה, בעוד שבישראל נאמר כי המשימה שלהם היתה לאסוף מודיעין על צבא מצרים שישב ברצועת עזה.

השניים עברו עינויי תופת ובתום משפט בזק שנערך להם שלושה חודשים אחרי שנתפסו, הם הוצאו להורג בידי כיתת יורים. שמונה שנים אחר כך, כשישראל כבשב את רצועת עזה במבצע קדש, העידו שוטרים עזתיים בפני חוקר ישראלי כי כאשר מזרחי וחורין-עפגין עמדו מול כיתת היורים, ביקשו לא לכסות את עיניהם. הם הישירו מבט מול המוות. המידע שהיה בידי ישראל הצביע על כך שנטמנו במקום שמאוחר יותר נבנה עליו בית ספר בשם "פלסטין".