הרבי מהוסיאטין (רבי ישראל פרידמן) לפני השואה עסקו באזהרה דחופה לחסידיו לברוח מאירופה ולעלות לארץ ישראל. הרבי הרגיש בסכנה הגדולה ובאנטישמיות הגוברת. בשנת תרצ"ז (1937), כשלוש שנים לפני פרוץ המלחמה, עלה בעצמו לארץ ישראל. [1]
לפני שעזב את אירופה, הוא סייר בין קהילות חסידיו ונפרד מהם במילים קשות ומעוררות דאגה: [1]
אמירתו בקרקא: הרבי אמר לחסידיו בטון דחופות: "למי שיש שכל שיברח כעת אפילו בנעלי בית!" (ביידיש: "מיט די פאנטאפעל"). הוא התכוון שאין להמתין או להתמהמה, אלא לצאת מיד. [1, 2]
אמירתו בתחנת הרכבת בלבוב: כאשר חסידים רבים באו ללוות אותו, הוא פנה אליהם ואמר: "מי שיכול למכור שימכור, ומי שלא יכול למכור, שישאיר הכל ויברח מכאן כשרק תרמיל על שכמו". [1]