סוכנות S&P לא תוריד את דירוג האשראי של ישראל: ''הכלכלה גילתה עמידות למרות המלחמה עם איראן''
סוכנות S&P לא תוריד את דירוג האשראי של ישראל: "הכלכלה גילתה עמידות למרות המלחמה עם איראן" סוכנות הדירוג מציגה ארבעה תרחישי מלחמה - מעימות מוגבל של פחות משלושה חודשים ועד מעורבות מדינות נוספות וחסימת נתיבי סחר; "העבודה מרחוק ומגזר הטכנולוגיה מרככים את השפעת השיבושים", כותבים בסקירה הדנה בסיכונים הפיננסיים שיצרה מלחמת ישראל-איראן; חשש מפגיעה במצרי הורמוז שדרכם עוברים 20% מהנפט העולמי שלמה טייטלבאום | 13:54, 17.06.25
"הכלכלה של ישראל גילתה עמידות מבחינה היסטורית, הרבה בגלל מגזר שירותי הייטק גדול, עם אחוז גבוה של עובדים שיכולים לעבוד מרחוק, זה אמור לרכך במידה מסוימת את השפעת השיבושים הבטחוניים, התיירות בישראל היא רק 2-3% מהתוצר", כך כתבו כלכלני סוכנות הדירוג S&P בסקירה נרחבת הדנה בסיכונים הפיננסיים שיצרה מלחמת ישראל-איראן למדינות האזור. כלכלני החברה התייחסו גם לאמון במערכת הבנקאית וכתבו כי "בסבבים קודמים של לחץ בטחוני, היתה השפעה מוגבלת בלבד על ההתנהגות של תושבי ישראל, לא נרשמה עדות לחוסר יציבות בפקדונות בנקאיים, או להמרה במטבע חוץ". הניסוחים החיוביים הללו שונים מהודעת החברה ב-10 במאי, שם נרמז כי אם "יגדל הסיכוי למלחמה ישירה בין ישראל לאיראן", תהיה הורדת דירוג מיידית. החברה לא מחליטה להוריד את הדירוג של ישראל כעת, וגם לא רומזת שהיא תעשה כך בעתיד.
עם זאת, הדו"ח של החברה רחוק מלהיות אופטימי הן בנוגע לישראל, והן בנוגע למדינות האזור. החברה משאירה את התחזית השלילית לדירוג הישראלי. שאלת המפתח של הדו"ח בנוגע לכלכלת ישראל, היא משך המלחמה, כותבי הדו"ח סבורים "שפעילות צבאית ממושכת בעצימות גבוהה עשויה לשנות את ההתנהגות של הישראלים ולגרום להם למשוך פקדונות בנקאיים או להמירם למט"ח",
בנוסף, הם מציינים שבגלל "הגודל הקטן של ישראל וצפיפות האוכלוסיה, עשויות להיות השפעות ניכרות לנזק של תשתיות בישראל, וכי כבר עכשיו יש על ישראל לחץ תקציבי בשל הוצאות הביטחון הגבוהות", הדו"ח לא נוקב במספרים או בתחזיות לגבי היקף הפגיעה בכלכלת ישראל במקרה של הסלמה ואומר "קשה להעריך את הפגיעה בשלב זה". הדו"ח מציג ארבעה תרחישי מלחמה, התרחיש הראשון, שהוא תרחיש הבסיסי, מלחמה שנמשכת פחות משלושה חודשים, ללא כניסה של מדינות נוספות וכוחות בינלאומיים פועלים לריסון. בתרחיש זה, מחירי הנפט לא מושפעים דרמטית, ואין הורדת דירוג לישראל או למדינות האזור. בתרחיש השני, המלחמה קצת יותר ארוכה, משפיעה מעט על נתיבי סחר, מערבת מדינות אחרות, אבל האירוע עדיין מוכל, במקרה כזה, עשויה להיות הורדת דירוג אשראי. התרחיש השלישי, הוא אירוע מתמשך יותר, ולחץ גדול יותר של שתי המדינות, חסימה של נתיבי סחר, השפעה על מחירי אנרגיה, ומעורבות גוברת של מדינות אחרות. התרחיש הרביעי, הקיצוני מכולם, מעורבות ישירה של מדינות נוספות, חסימה מתמשכת של נתיבי סחר, והשפעה מהותית על מחירי הנפט.
ההשפעה על מחירי הנפט בגין העימות נובעת הן מפגיעה ביצוא הנפט של איראן, איראן אחראית על 3% מתפוקת הנפט העולמית ועל 6% מתפוקת הגז, כל פגיעה ביצוא האנרגיה שלה משפיעה על מחירי האנרגיה בכל העולם. אך הפגיעה עשויה להיות דרמטית בהרבה, אם באיראן יחליטו לפגוע בהעברת הנפט והגז דרך מצרי הורמוז, שם עוברים 20% מהנפט העולמי, תרחיש כזה יוצר גם עימות ישיר בין האיראנים לאמריקאים שמחזיקים בכוחות צבא סביב המצרים. עליית מחירי האנרגיה תפגע בכלכלה של מדינות רבות, ועשויה להביא ללחצי אינפלציה במדינות רבות, גם בישראל.
כאמור, מדובר בדו"ח אזורי, והוא מספק נקודת מבט רחבה יותר על השפעת המלחמה עם איראן, ומאפשר להבין את האינטרסים הכלכליים של מדינות רבות במלחמה זו. אחת המדינות המעניינות בהקשר הזה היא קטאר, קטאר תלויה בצורה משמעותית ב'מצר הורמוז' שעוברים ליד צפון איראן, דרך שם היא מזרימה את הגז הטבעי שלה (למעט כמות מסוימת שמוזרמת ישירות לאמירויות). במקרה של פגיעה בשיט במצרי הורמוז על ידי איראן, אז עשויה להיגרם פגיעה כלכלית משמעותית לקטאר, והיא לא תיעצר רק במגזר הנפט, אלא עשויה לחדור למגזר הפיננסי, כ-31% מהמערכת הבנקאית הקטארית היא בעצם כסף של משקיעים זרים, שעשויים למשוך פקדונות. ההערכה של כלכלני החברה היא שממשלת קטאר תידרש להעמיד כ-9 מיליארד דולר ליצירת יציבות במערכת הבנקאית המקומית. גם ערב הסעודית מעבירה נפט רב דרך מצרי הורמוז, אך הכלכלה הסעודית תלויה כיום פחות בנפט מאשר בעבר. מעבר לקטאר, הדו"ח מזכיר גם את הפגיעות של מדינות נוספות, דוגמת מצרים, ירדן, עיראק לבנון, המדינות הללו עשויות להיפגע כלכלית מהתמשכות המלחמה במנגונים שונים, החל מירידה בתיירות, שיבוש בנתיבי סחר, פיגועי טרור איראניים. ועוד. חלק מהמדינות הללו עשויות להיפגע אף יותר מישראל, בשל המבנה המסורתי יותר של כלכלת המדינות הללו. https://www.calcalist.co.il/world_n...
סוף לאדישות
18.06.2500:06
1. כלכלת בס''ד של סמוטריצ' - יחיו הקנאים ויסבלו...בתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
-עד מתי-
18.06.2500:07
3. עמידות לא התנהלות.בתגובה להודעה מספר 1
אפשרויות ניהול
יוסף כץ
18.06.2500:14
7. אני משוכנע שלא שכנעת אפילו את עצמך.בתגובה להודעה מספר 3
אפשרויות ניהול
ככה וכיחי
18.06.2500:18
9. חחח יפה אמרתבתגובה להודעה מספר 7
אפשרויות ניהול
סוף לאדישות
18.06.2500:19
10. העמידות הזו אומרת שמנהלי הכסף הגדול מאמינים בהתנהלות... (זו הכלכלה מותק)בתגובה להודעה מספר 3
אפשרויות ניהול
-עד מתי-
18.06.2500:29
16. לקורא ידידי.בתגובה להודעה מספר 10
"הכלכלה של ישראל גילתה עמידות מבחינה היסטורית, הרבה בגלל מגזר שירותי הייטק גדול, עם אחוז גבוה של עובדים שיכולים לעבוד מרחוק, זה אמור לרכך במידה מסוימת את השפעת השיבושים הבטחוניים,
אפשרויות ניהול
אברהם בראל
18.06.2501:01
22. בלי אמון במשק ההייטק היה נפגעבתגובה להודעה מספר 16
אפשרויות ניהול
-עד מתי-
18.06.2501:02
23. ההיטק הוא המשק..זה מה שמסבירים לך כאן שההיטק שעובד רחוק כיסה על הכלבתגובה להודעה מספר 22
אפשרויות ניהול
ישראבלוף
18.06.2500:24
14. תהיה ישר עם עצמך כמו רוני שלנו, שמודה בטעותו ויש הרבה כאלו.בתגובה להודעה מספר 3
אפשרויות ניהול
-עד מתי-
18.06.2500:29
17. תקרא את הדוח אחרי זה תגיבבתגובה להודעה מספר 14
אפשרויות ניהול
Z-L
18.06.2501:01
20. עד מתי תחמיצו?בתגובה להודעה מספר 3
אפשרויות ניהול
נפטון
18.06.2500:07
2. ככה זה כשבעל הבית משתגע, כולם מסתדרים בהתאם.בתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
שלאפשטונדה
18.06.2500:08
4. תודה!בתגובה להודעה מספר 0
נדבר מחר.
אפשרויות ניהול
אלי הסיני
18.06.2500:12
5. כבר אמרו שעיקר הנזק לכלכלה נגרם מהקפלניסטים וממחאת ההייטק שהפחידו משקיעיםבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
פוגי
18.06.2500:12
6. הם אדיוטיםבתגובה להודעה מספר 0
כלכלת ישראל עומדת בפני פריחה אדירה. רק נשק מוכרים במיליארד דולר לחודש!!!
אפשרויות ניהול
עדי
18.06.2500:16
8. במערכת הביטחון מעריכים כי המלחמה עם איראן עולה כמיליארד שקל ביום.בתגובה להודעה מספר 0
במערכת הביטחון מעריכים כי המלחמה עם איראן עולה כמיליארד שקל ביום. מהם הקיצוצים אליהם נערך האוצר כדי לממן את הלחימה, והאם המיסים יעלו?
מלחמות עולות כסף. והרבה. אחת השאלות שעולה סביב המלחמה בין ישראל ואיראן היא מה יהיה מחירה, ואיך המדינה תממן את העלויות הגבוהות ותכסה את הפיצויים לנזקים שנגרמו למשק?
מאז פרצה המלחמה בלילה שבין חמישי לשישי, מתנהלים במשרד האוצר ובמערכת הביטחון דיונים מרתוניים שכוללים שני עניינים עיקריים: איך תמומן המלחמה וכיצד ניתן יהיה לסייע לאזרחים? בעיקר אלה שביתם נפגע ונאלצו להתפנות, וכמובן לעסקים, שרבים מהם מושבתים.
במערכת הביטחון מעריכים כי המלחמה עם איראן עולה כמיליארד שקל ביום - יותר מפי שניים מהשיא של אחרי 7 באוקטובר, שלפי ההערכות עמד אז על 400 מיליון שקל ליום. בתחילת המלחמה, לפני קצת פחות משנתיים, הנזק שנגרם למשק היה עצום. אולם הביצועים של המשק בחודשים האחרונים מעידים כי החשש הזה נמוג מזמן. לפי הנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הצמיחה כבר האמירה ל-3.7%, וגביית המיסים הראתה במפתיע עודף של 20 מיליארד שקל בסוף חודש מאי.
במערכת הביטחון טוענים כי חסרים 30 מיליארד שקל מעבר ל-5 מיליארד שכבר עלו הימים הראשונים של המלחמה. ראשי אגפים במשרד האוצר אמרו היום כי "אלה נתונים מוגזמים לגמרי, שנועדו לניהול משא ומתן". הדינמיקה הזאת גם אינה דבר חדש: מאז ומתמיד במערכת הביטחון הפריזו בעלויות הצרכים הצבאיים. באוצר מנגד תמיד טענו שהעלויות הנדרשות נמוכות בהרבה ושלחו את צה"ל "להתייעל". כנראה שהאמת היא איפשהו באמצע.
בכירים במשרד האוצר מסרו היום ל-ynet שהפתרון למימון המלחמה יחייב את המדינה להשתמש כמעט בכל הכלים התקציביים העומדים ברשותה. ההערכות הן שתחילה ייעשו צעדים בהיקף של 15-10 מיליארד שקל, אך אם המלחמה תימשך יותר משבועיים, "יהיה צורך להשתמש בכל סוגי האמצעים".
ניתן להעריך שהממשלה תתחיל להוציא לפועל צעדים רחבי היקף כבר בימים הקרובים, בין היתר, פריצה תקציבית ראשונה (תקציב המדינה עומד כיום על 620 מיליארד שקל). הממשלה תצטרך גם לעדכן את הגירעון הראשוני שאישרה לשנת התקציב 2025 – מ4.7%-4.9% ליותר מ-5%.
עוד מהלך שלא יהיה מנוס ממנו הוא קיצוץ רוחבי של תקציבי כל משרדי הממשלה (חוץ ממשרד הביטחון והמשרד לביטחון לאומי) בשיעור שינוע בין 1.5% ל-3%. לפי אנשי האוצר, העלאת מיסים אינה צפויה לפי שעה: "צריך לקרות משהו חמור מאוד בתקציב כדי שיוחלט להעלות מיסים באמצע השנה. זה לא יקרה, בינתיים".
אשכול 904466
