חברי קונגרס וביניהם הסנאטור היהודי ברני סנדרס מקדמים חקיקה שתאסור על טראמפ לתקוף באיראן
חברי שני בתי הקונגרס משני הקצוות הפוליטיים מנסים בימים האחרונים לקדם חוקים שיימנעו מהנשיא דונלד טראמפ לתקוף צבאית את איראן. בארצות-הברית, הכרזת מלחמה על מדינה אחרת דורשת אישור בשני בתי הקונגרס: הסנאט ובית הנבחרים. לנשיא מותר להורות על תקיפה מוגבלת שלא נועדה להוביל למלחמה, אך כאשר מדובר בתקיפה נרחבת שעשויה להידרדר למלחמה, הנושא פתוח לפרשנות חוקתית ולדעת היועצים המשפטיים. כעת, מספר מחוקקים מנסים להעביר חוקים שיקשו על טראמפ להורות על תקיפה כלשהי באיראן ללא אישור הקונגרס.
הסנאטור הדמוקרטי טים קיין הגיש ביום שני הצעת חוק כזו בדיוק: לצבא האמריקאי יהיה אסור לתקוף באיראן ללא אישור מפורש של הקונגרס. מאוחר יותר באותו היום, הסנאטור היהודי ברני סנדרס הגיש הצעת חוק נפרדת שתאסור כל שימוש בתקציבים פדרליים להפעלת כוח צבאי נגד איראן או בשטחה ללא אישור הקונגרס. להצעה של ברני סנדרס הצטרפו כמגישים הסנאטורית אליזבת' וורן וכריס ואן הולן. ברני סנרדס האשים את ישראל בתזמון המתקפה שלה באיראן בכוונה לחבל במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן. ישנם גם סנאטורים רפובליקנים, כמו ראנד פול, המתנגדים לזכות של הנשיא להפציץ מדינה אחרת ללא אישור הקונגרס.
בבית הנבחרים, חברו ביום שלישי הנציג הדמוקרטי האנטי-ישראלי רו ח'אנה והנציג הרפובליקני הבדלני תומס מאסי בהגשת הצעת חוק שתאסור על פעילות עוינת כלפי איראן ללא אישור הקונגרס. להצעה הזו בבית הנבחרים הצטרפו נציגים דמוקרטיים נוספים, כולל אלכסנדריה אוקזיו-קורטס, אילהן עומאר, ראשידה טליב, ועוד.
אמנם מתנגדים לתקיפה באיראן קיימים בשתי המפלגות, מסתמן שלא יהיה רוב בהצבעה כזו משום שרפובליקנים רבים, גם אלה החשים אי נוחות לגבי מעורבות אפשרית של ארה"ב במלחמה באיראן כרגע, אינם מעוניינים שהבית הלבן יאבד לצמיתות את הזכות לפתוח במבצעים צבאיים.
32. הגיע הזמן לטיפול קצת יותר עמוק בשמאל הזה.בתגובה להודעה מספר 2
אפשרויות ניהול
ארץ
18.06.2504:24
6. הוא יהודי כמו גלעד קריב עופר כסיף וישובתגובה להודעה מספר 1
אפשרויות ניהול
GaggeR
18.06.2504:17
3. היידיעה הזו על תומכי הנאצים החדשים כבר פורסמם. הלוואי וימותו בשנתם האנשים המיותרים האלובתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
הבוטח אליך
18.06.2506:38
23. מן הראוי שהמוסד יעזור לזה לקרות.בתגובה להודעה מספר 3
כדין כל הנאצים ועוזריהם.
אפשרויות ניהול
לא ממלכתי
18.06.2504:19
4. רלוונטי בערך כמו שאיימן עודה יגיש הצעת חוק להפוך את לימודי השריעה בישראל ללימודי חובה בתיכוןבתגובה להודעה מספר 0
נו באמת, זה לא שווה את הביטים שזה תופס בדאטאבייס
אפשרויות ניהול
kiponos
18.06.2504:19
5. שם אין בג''ץ ויועמ''שית. יכולים לחלום ולעשות שמיניות באויר. העליון בידי העם האמריקאי. בידי הרפובליקנים. הדמוקרטים יכולים רק לקשקש ולגמגם.בתגובה להודעה מספר 0
יכולים לקדם עצמם בתור למקדונלדס וגם זה בספק.
אפשרויות ניהול
Batch
18.06.2504:25
7. למה חושבים אנשים שהם יכולים להתערב בהחלטות צבאיות של ממשל עם בית משפט?בתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
dav58
18.06.2504:33
8. תשאל את שני האהודים, את הג'ינג'יבתגובה להודעה מספר 7
את הבלונדה, את הלימון החמוץ ואת גולדפריינד וכנופייתו
אפשרויות ניהול
ארץ
18.06.2504:50
13. הרשימה שהזכרת זה אויב מבית הרשימה של הכתבה זה אוייב מבחוץ...בתגובה להודעה מספר 8
אפשרויות ניהול
Pitango
18.06.2504:40
9. ערב רב אנטישמי מוחלטבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
סתם אחת
18.06.2504:41
10. אוטואנטישמי גלותיבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
Naf869
18.06.2504:48
11. חלק שונאי ישראל, חלק אוהבי ארה''ב שלא רוצים עוד מלחמהבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
ביריון
18.06.2504:49
12. באחד ממאמריו מתייחס הד''ר אב''א אחימאיר ז''ל למהפכנית ממוצא יהודי רוזה לוקסמבורג.בתגובה להודעה מספר 0
הסנאטור היהודי ברני סנדרס
הוא מכנה אותה ושכמותה בכינוי "יהודים פיזיולוגיים". גם מר סנדרס הוא כזה.
אפשרויות ניהול
גשר צר מאד
18.06.2504:55
14. יהודי אמיתי לא חייב את התואר ''יהודי''בתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
SerahKastel
18.06.2505:35
15. אותם אמריקנים שקידמו את עקיפת הקונגרס בשביל הסכם הגרעין של אובמה, וכנראה היו דורשים לו יכלו גם להימנע מלתקוף את גרמניה הנאצית.בתגובה להודעה מספר 0
כדי למנוע מלחמת עולם שניה.
לענ"ד למרות כל הרעש משני הצדדים, אם יאולץ, זה יעבור בקונגרס.
אפשרויות ניהול
Naf869
18.06.2505:37
16. אם החוק עובר בקונגרס, ארה''ב לא יכולה להצטרף בלי אישור של הקונגרסבתגובה להודעה מספר 15
אם זה לא יעבור, זה יכול להיות תקיפה וזה לא דורש אישור קונגרס.
אפשרויות ניהול
SerahKastel
18.06.2505:43
17. אם יעבור החוק, להערכתי, יאושר בקונגרס.בתגובה להודעה מספר 16
(לכך התכוונתי)
הכוח של הפלג הבדלני לכאורה במאגה, קטן להערכתי מהרעש שהוא עושה.
וסיכוי טוב שגם משמאל יגויסו כמה קולות.
אפשרויות ניהול
Naf869
18.06.2505:47
20. אני לא רואה מצב שקונגרס מונע מטראמפ לעזור לישראל באירןבתגובה להודעה מספר 17
אפשרויות ניהול
קסדו
18.06.2505:43
18. לא צריך הכרזת מלחמה ולא מלחמה. די שארהב תסייע מהצד באופן חסר תקדים ואנחנו נוכל לעשות את העבודה לבד.בתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
t-t
18.06.2505:46
19. ארור השונא ישראל הזה, איך עוד לא התפגר. נראה כמו ש-דבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
גלילאו
18.06.2505:55
21. יאיר גולן, אולמרט לא חסר לנו כאלהבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
hutznik
18.06.2506:06
22. ושוב פעם מזל גדול שהתינוקת המצחקקת לא נבחרהבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
המשתנה
18.06.2506:58
24. כל מה שלא נעשה בזמן שטראמפ בבית הלבן יחזור אלינו כבומרנג בתקופת הנשיא שאחריו. כולל בניית הגרעין האיראני שוב.בתגובה להודעה מספר 0
לכן צריך לחסל את הרוח במפרשים של חמינאי כולל אותו לא לאפשר הגירה כדי שיחזור מהעתיד ולעזור לכוחות שרוצים מדינה חילונית באירן לא נמצה את הזמן כעת ונשאיר גרעינים רדומים הם יחזרו בעתיד שוב
אפשרויות ניהול
איש י-ם
18.06.2507:24
25. תמיד סבלנובתגובה להודעה מספר 0
כשיהודונים הולכים יד ביד עם האנטישמים נגד היהודים הם הגבירו את האנטישמיות. כשרוצים למצוא חן בעיני הזבלים הפאשיסטים האנרכיסטים מוכנים ללכת נגד העם שלהם..
אפשרויות ניהול
חנוך בן ישראל
18.06.2507:34
26. יהיה אישור מהקונגרסבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
menahem
18.06.2507:38
27. חתיכת זבלבתגובה להודעה מספר 0
מתבייש שהוא נקרא יהודי
אפשרויות ניהול
MAGEN DAVID
18.06.2508:15
28. הוא לא יהודי...בתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
נץhawk
18.06.2508:16
29. כמה גועל יוצא מהמגעיל הזה.בתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
החלילן
18.06.2508:19
30. ככל שהוא מחכה יותר זמן ככה מתנגדים בתוך ארצות הברית מתארגנים לעצור אותו, מצד אחד סנדרס והשמאלנים ומצד שני הבדלנים הימנייםבתגובה להודעה מספר 0
בקונגרס מתארגנים לחוקק נגד זה בדיוק הרגע לביטוי if you wanna Shoot then shoot don't talk
אפשרויות ניהול
החלילן
18.06.2508:23
31. פרטים על תעמולת בחירות ישנה של סנדרס בה הוא פרסם ''אני בן של מהגרים מפולין'' והתעלם מהיותו יהודי.בתגובה להודעה מספר 0
GPT: ברני סנדרס, פוליטיקאי יהודי-אמריקאי, אכן התייחס בעבר למוצאו כבן למהגרים מפולין במסגרת קמפיינים פוליטיים, אך התעלמותו מהזהות היהודית לא תמיד הייתה מוחלטת, אלא לעיתים נבעה מאסטרטגיה פוליטית שנועדה לפנות לקהל רחב יותר. הנושא עלה בעיקר במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות ב-2016 וב-2020, כאשר סנדרס הדגיש את סיפורו האישי כבן למשפחת מהגרים ממעמד הפועלים, תוך התמקדות פחות מפורשת בזהותו היהודית. הרקע של סנדרס: מוצא משפחתי: סנדרס נולד בברוקלין, ניו יורק, ב-1941. אביו, אליאס סנדר-גוטמן, היגר מפולין (גליציה, אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית) לארצות הברית ב-1921, ואמו, דורותי גלסברג, נולדה בניו יורק להורים שהיו מהגרים יהודים מפולין ורוסיה. משפחת אביו נרצחה בשואה, מה שהשפיע על תפיסת עולמו.
זהות יהודית: סנדרס הגדיר את עצמו כ"יהודי גאה" אך לא דתי, והדגיש שהיהדות שלו היא יותר תרבותית ומוסרית מאשר דתית-פולחנית. הוא הודה כי אינו משתתף באופן פעיל בחיי הקהילה היהודית, כגון תפילות או פעילויות דתיות.
תעמולת בחירות ו"בן של מהגרים מפולין": הדגשת סיפור המהגרים: במהלך קמפיינים, במיוחד ב-2016, סנדרס נטה להציג את סיפור משפחתו כסיפור מהגרים טיפוסי לארצות הברית, תוך דגש על המאבק הכלכלי של משפחתו ממעמד הפועלים. הוא תיאר את אביו כמי שהגיע מפולין בגיל 17 ללא כסף, תוך התמקדות בחוויה האוניברסלית של מהגרים החותרים לחיים טובים יותר. לדוגמה, בראיון ל-"Christian Science Monitor" הוא ציין את השפעת השואה ואת עוני משפחתו כגורמים שדחפו אותו לפוליטיקה, אך לעיתים התמקד במוצא הפולני יותר מאשר בזהות היהודית.
התעלמות יחסית מהיהדות: סנדרס נמנע לעיתים מלהדגיש את יהדותו בקמפיינים, ככל הנראה מחשש שזהות זו תרחיק מצביעים מסוימים, במיוחד במדינות עם היסטוריה של אנטישמיות או בקרב קהלים שמרניים יותר. במקום זו, הוא הדגיש ערכים סוציאליסטיים-דמוקרטיים ואוניברסליים כמו שוויון כלכלי וזכויות עובדים, שהתאימו לאג'נדה הפוליטית שלו. לדוגמה, אתר הקמפיין שלו ב-2016 לא כלל התייחסות מפורשת ליהדותו, מה שהוביל לביקורת מצד חלק מהקהילה היהודית.
ביקורת על ההתעלמות: חלק מהמבקרים, במיוחד בקהילה היהודית בארצות הברית, טענו כי סנדרס "מסתיר" את זהותו היהודית או מתייחס אליה כ"מקור לבושה". מאמרים בעיתונות יהודית כמו "Tablet" ו-"Algemeiner" האשימו אותו בכך שהוא מדגיש את המוצא הפולני על חשבון הזהות היהודית, וטענו כי הדבר נובע מסלידה אידיאולוגית ממדינת ישראל או מחשש מאנטישמיות.
התייחסות מאוחרת ליהדות: לקראת 2020, לאחר ביקורות אלה, סנדרס החל להתייחס יותר לזהותו היהודית. הוא צייץ בטוויטר ב-2020: "אני גאה להיות יהודי, ומצפה להפוך לנשיא היהודי הראשון בהיסטוריה האמריקנית". עם זאת, מבקרים טענו כי התייחסויות אלה היו תוצאה של לחץ פוליטי ולא שיקפו בהכרח את תפיסתו האישית.
הקשר פוליטי: אסטרטגיה פוליטית: ההדגשה של המוצא הפולני על פני הזהות היהודית נתפסה כחלק מאסטרטגיה לפנות לקהל רחב, כולל מהגרים וקבוצות מיעוטים אחרות, שיכולות להזדהות עם סיפור המהגר החווה קשיים כלכליים. סנדרס ראה את עצמו כמייצג מעמד הפועלים באופן כללי, ולאו דווקא את הקהילה היהודית.
ביקורת בקהילה היהודית: חלק מהיהודים האמריקנים, במיוחד התומכים בישראל, הביעו אי נחת מהגישה של סנדרס, במיוחד לאור עמדותיו הביקורתיות כלפי מדיניות ישראל. הם ראו בהתמקדות במוצא הפולני ניסיון להתרחק מהזהות היהודית, שנתפסה כקשורה לישראל. לדוגמה, פרופ' טרוי טען כי התייחסותו של סנדרס ל"פולניות" של אביו, ללא אזכור יהדותו, עוררה תרעומת בקרב חלק מהקהילה היהודית.
תגובה לאנטישמיות: סנדרס עצמו טען כי חווה אנטישמיות במהלך חייו, והשואה השפיעה עליו עמוקות, במיוחד לאור אובדן משפחתו בפולין. עם זאת, הוא בחר שלא להפוך את הזהות היהודית למרכז הקמפיין שלו, אלא להתמקד בסוגיות כלכליות וחברתיות.
דוגמאות ספציפיות מתעמולת בחירות: ב-2016, בעצרות בחירות כמו זו במדיסון, ויסקונסין, סנדרס דיבר על הוריו כמהגרים ועל המאבק הכלכלי שלהם, תוך שהוא מתאר את אביו כמי שהגיע מפולין ללא כסף. הוא לא הזכיר במפורש את יהדותו בהקשרים אלה, מה שהוביל לשאלות כמו "האם ברני סנדרס יהודי?" שהפכו נפוצות בגוגל.
בראיון ב-2016 ל-"Vox", סנדרס התייחס למוצאו כחלק מסיפור המהגרים, תוך שהוא מדגיש את השפעת השואה על משפחתו, אך שוב לא הדגיש את הזהות היהודית כמרכזית.
סיכום: ההתייחסות של סנדרס למוצאו כ"בן של מהגרים מפולין" במקום להדגיש את יהדותו הייתה חלק מאסטרטגיה פוליטית שנועדה לפנות לקהל רחב ולהימנע מהדגשת זהות אתנית או דתית שעלולה הייתה להיתפס כמפלגת. עם זאת, הדבר עורר ביקורת בקרב חלק מהקהילה היהודית, שראתה בכך התרחקות מהזהות היהודית או אפילו הכחשה שלה. לקראת 2020, סנדרס החל להתייחס יותר ליהדותו, אך היא מעולם לא הפכה למרכז קמפיין הבחירות שלו, שנותר ממוקד בסוגיות כלכליות וחברתיות. אם אתה מעוניין בפרטים נוספים על קמפיין מסוים או מקורות ספציפיים, אנא ציין ואוכל להעמיק!
15 דפי אינטרנט
לינק למקרה בו הוא אמר i am the son of polish immigrents
הנה מקורות ספציפיים שבהם ברני סנדרס התייחס לעצמו כ"בן של מהגרים מפולין" (I am the son of Polish immigrants) או בניסוח דומה, כפי שמופיע בדבריו בקמפיינים או בראיונות: נאום הניצחון בניו המפשייר (2016): במהלך נאום הניצחון שלו בפריימריז של ניו המפשייר ב-9 בפברואר 2016, סנדרס אמר: "I am the son of a Polish immigrant who came to this country speaking no English and having no money." מקור: The New York Times, 24 בפברואר 2016.
תוכל למצוא תיעוד של הנאום בווידאו בערוץ היוטיוב הרשמי של סנדרס או בסיקור של כלי תקשורת מאותה תקופה, כגון YouTube - Bernie Sanders New Hampshire Victory Speech.
פוסטים ברשתות החברתיות: סנדרס חזר על הניסוח הזה בכמה פוסטים ב-X: 24 בפברואר 2016: "My father is from Poland. No one has asked for my birth certificate. Maybe it has to do with the color of my skin." #DemTownHall
2 במרץ 2019: "My father came to this country from Poland at 17, without a nickel in his pocket. He came to escape the crushing poverty that existed in his community, and to escape widespread anti-Semitism."
תוכל לחפש את הפוסטים המקוריים ב-X תחת החשבון @BernieSanders .
ראיון ל-Yahoo News (2019): סנדרס התייחס לאביו כמהגר מפולין ואמר: "I’m the proud son of an immigrant." מקור: The Times of Israel, 12 בספטמבר 2019.
אם אתה מחפש לינק ישיר לווידאו או תמליל ספציפי של נאום, אני ממליץ לבדוק את ערוץ היוטיוב הרשמי של ברני סנדרס (@BernieSanders ) עבור נאום הניצחון בניו המפשייר 2016, או לחפש את התאריך 9 בפברואר 2016 בארכיונים של כלי תקשורת כמו CNN או NPR. אם תרצה, אוכל לעזור לך לחפש קטע וידאו ספציפי או תמליל מדויק יותר!
אפשרויות ניהול
הקלק כאן
18.06.2508:34
33. טראמפ לא ישתתף. נקודה!בתגובה להודעה מספר 0
ולנו זה יכול לעשות רק טוב. יהיה רשום על השם שלנו בלבד.
אפשרויות ניהול
GODFATHER
18.06.2509:11
34. כמה שנים הוא חי היהודון הזה?בתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
החלילן
18.06.2509:12
35. ההיסטוריה חוזרת. תמונה מניו יורק, 1940.בתגובה להודעה מספר 0
נשים שמרניות נגד הצטרפות ארה"ב למלחמה בניו יורק ב 1940
אין עדויות היסטוריות ספציפיות משמעותיות המתארות קבוצה מובחנת של "נשים שמרניות" בניו יורק שהתנגדו באופן מאורגן להצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם השנייה בשנת 1940. עם זאת, ניתן להתייחס להקשר הרחב של התנגדות למלחמה בארצות הברית בתקופה זו, כולל פעילות של נשים, ולבחון כיצד זה עשוי להתקשר לניו יורק ולעמדות שמרניות. הקשר היסטורי כללי בשנת 1940, ארצות הברית שמרה על מדיניות נייטרליות רשמית, כפי שבא לידי ביטוי בנאום ה"קוורנטין" של הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט ב-1937 ובחוקי הנייטרליות של שנות ה-30. עם זאת, המתקפה היפנית על פרל הארבור בדצמבר 1941 היא שהובילה בסופו של דבר לכניסת ארצות הברית למלחמה, ולא אירועים ספציפיים ב-1940. לפני כן, דעת הקהל האמריקאית הייתה מפולגת: היו קבוצות שהתנגדו למעורבות במלחמה, לעיתים מסיבות בדלניות (isolationism), כלכליות או מוסריות, ואחרות שתמכו בסיוע לבעלות הברית. קבוצות שמרניות, כולל כאלה שהיו פעילות בניו יורק, לעיתים תמכו בבדלנות מתוך רצון להימנע מעימותים צבאיים מעבר לים ולהתמקד בסוגיות פנימיות. התנגדות זו לא הייתה ייחודית לנשים, אך נשים היו מעורבות בתנועות שונות נגד המלחמה, לעיתים כחלק מארגונים רחבים יותר. תנועות נשים והתנגדות למלחמה אחת התנועות הבולטות שבהן נשים היו מעורבות בהתנגדות למלחמה הייתה "תנועת האמהות" (Mothers' Movement), שהייתה פעילה בשנות ה-30 וה-40 והתנגדה למעורבות אמריקאית במלחמת העולם השנייה. תנועה זו, שהייתה בעלת אופי שמרני, כללה קבוצות כמו America First Committee וקבוצות מקומיות של אמהות שהתנגדו לגיוס חובה ולשליחת חיילים אמריקאים לאירופה. בשיאה, תנועת האמהות כללה כ-5 מיליון נשים ברחבי ארצות הברית, והיא פעלה גם בניו יורק, שהייתה מרכז פוליטי וחברתי חשוב.
התנועה התאפיינה ברטוריקה שמרנית, לעיתים עם דגש על תפקידי נשים מסורתיים כאמהות וכמגינות על המשפחה, והתנגדה למלחמה מתוך טענה שהיא מסכנת את חיי הצעירים האמריקאים. בניו יורק, שהייתה מרכז של פעילות פוליטית, ייתכן שהיו קבוצות מקומיות של נשים שהשתתפו בהפגנות או פעילויות של התנועה, אם כי אין תיעוד ספציפי משמעותי משנת 1940 המתמקד בניו יורק בלבד. פעילות בניו יורק ניו יורק, כעיר מרכזית, הייתה זירה לפעילות של קבוצות שונות, כולל ארגונים בדלניים כמו America First Committee, שהיה פעיל ברחבי המדינה והתנגד למעורבות במלחמה. נשים בניו יורק היו מעורבות גם בתנועות שלום, כמו מפלגת נשים לשלום (Women's Peace Party), שהוקמה ב-1915 אך המשיכה להשפיע על תנועות שלום מאוחרות יותר. בשנת 1914, למשל, התקיים בניו יורק "מצעד נשים לשלום" עם כ-1,500 משתתפות, שהובל על ידי פעילות כמו פאני גאריסון וילארד. אמנם פעילות זו התרחשה במלחמת העולם הראשונה, אך היא מעידה על מסורת של מעורבות נשים בתנועות שלום בעיר, שייתכן שהמשיכה באופן מצומצם גם ב-1940.
בנוסף, קבוצות סוציאליסטיות ואנרכיסטיות, כמו אלה שהובלו על ידי אמה גולדמן בניו יורק, התנגדו למלחמות מתוך טענות נגד הקפיטליזם והמיליטריזם, אך אלה היו פחות שמרניות ויותר רדיקליות באופיין. קבוצות אלה לא התאימו בהכרח להגדרה של "נשים שמרניות".
מגבלות המידע החיפוש לא העלה מקורות ספציפיים המתעדים קבוצה מוגדרת של "נשים שמרניות" בניו יורק שהתנגדו להצטרפות למלחמה ב-1940. ייתכן שהתנגדות כזו התקיימה במסגרת תנועות רחבות יותר כמו תנועת האמהות או America First Committee, אך לא נמצא תיעוד מפורש על פעילות ייחודית בניו יורק באותה שנה. ייתכן גם שהמונח "שמרניות" מתייחס לעמדות חברתיות או פוליטיות מסוימות, אך ההקשר ההיסטורי מראה שרוב ההתנגדות למלחמה באותה תקופה לא הוגדרה דווקא כשמרנית אלא כבדלנית או פציפיסטית. מסקנה ב-1940, התנגדות של נשים שמרניות בניו יורק להצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם השנייה ככל הנראה התבטאה במסגרת תנועות רחבות יותר כמו תנועת האמהות או America First Committee, שהיו פעילות ברחבי המדינה וכללו נשים שהתנגדו למלחמה מסיבות משפחתיות, לאומיות או בדלניות. אין תיעוד ספציפי על קבוצה מובחנת של נשים שמרניות בניו יורק שהתמקדה בנושא זה בשנת 1940. למידע נוסף, ניתן לבחון מקורות על תנועת האמהות או על פעילות בדלנית בניו יורק בארכיונים היסטוריים או בספריות מקומיות. אם יש לך פרטים נוספים או מקורות ספציפיים שאתה מתייחס אליהם, אנא שתף אותם, ואוכל להעמיק את המענה בהתאם.
15 דפי אינטרנט
תאר את "תנועת האמהות" (Mothers' Movement),America First Committee
תנועת האמהות (Mothers' Movement) תנועת האמהות הייתה קואליציה רופפת של קבוצות נשים בארצות הברית, בעיקר בשנות ה-30 וה-40, שהתנגדו למעורבות האמריקאית במלחמת העולם השנייה. התנועה התאפיינה בעמדות שמרניות ובדלניות (isolationist), עם דגש על תפקידי נשים מסורתיים כאמהות וכמגינות על המשפחה. היא פעלה מתוך אמונה שהמלחמה מסכנת את חיי הצעירים האמריקאים, במיוחד באמצעות גיוס חובה, וקראה לשמירה על נייטרליות אמריקאית. מאפיינים עיקריים: היקף ופעילות: בשיאה, התנועה כללה כ-5 עד 6 מיליון נשים ברחבי ארצות הברית, עם קבוצות מקומיות בערים שונות, כולל ניו יורק. היא לא הייתה ארגון מרכזי אחד, אלא אוסף של קבוצות כמו "אמהות אמריקה" (Mothers of America) ו"אמהות הלאומיות" (National Mothers).
אידיאולוגיה: התנועה התמקדה ברטוריקה של הגנה על המשפחה והאומה, לעיתים עם גוונים לאומניים ואנטי-קומוניסטיים. חלק מהקבוצות הושפעו מאידיאולוגיות שמרניות ואף גלשו לעיתים לעמדות אנטישמיות או פרו-פשיסטיות, אם כי לא כל חברות התנועה החזיקו בעמדות קיצוניות כאלה.
פעילויות: חברות התנועה ערכו הפגנות, חתמו על עצומות, שלחו מכתבים לקונגרס והפיצו תעמולה נגד מעורבות במלחמה. הן התנגדו במיוחד לחוקי גיוס (כמו חוק סלקטיב סרוויס של 1940) ולחוק ההשאלה והחכירה (Lend-Lease Act) שסייע לבעלות הברית.
דוגמאות לפעילות בניו יורק: אין תיעוד ספציפי נרחב על פעילות התנועה בניו יורק ב-1940, אך כעיר מרכזית עם אוכלוסייה גדולה, סביר שהתקיימו בה התכנסויות או הפגנות של קבוצות מקומיות. ניו יורק הייתה מרכז לפעילות פוליטית, והתנועה יכלה למשוך תומכות מאזורים שונים בעיר.
השפעה ודעיכה: התנועה איבדה מכוחה לאחר מתקפת פרל הארבור בדצמבר 1941, כאשר דעת הקהל האמריקאית עברה לתמיכה גורפת במלחמה. התנועה נתפסה לעיתים כקיצונית או כלא-פטריוטית, והשפעתה הצטמצמה משמעותית לאחר כניסת ארצות הברית למלחמה. America First Committee America First Committee (AFC) היה ארגון בדלני שהוקם בספטמבר 1940 והתנגד למעורבות ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. הוא היה אחד הארגונים הבדלניים הגדולים והמשפיעים ביותר בתקופה זו, והפעילות שלו כללה גם נשים, אם כי לא התמקד באופן ספציפי בנשים שמרניות. מאפיינים עיקריים: מטרות: ה-AFC קרא לשמירה על נייטרליות אמריקאית, תוך טענה שמעורבות במלחמה באירופה או באסיה תפגע באינטרסים הלאומיים של ארצות הברית. הארגון התנגד לסיוע צבאי לבריטניה ולחוק ההשאלה והחכירה.
חברות: הארגון משך תמיכה רחבה, עם כ-800,000 חברים בשיאו, כולל סטודנטים, אנשי עסקים, פוליטיקאים ואזרחים מן השורה. בין דמויות המפתח היו צ'ארלס לינדברג, הטייס המפורסם, שהפך לדובר בולט של הארגון.
נשים בארגון: נשים היו מעורבות ב-AFC, לעיתים כחלק מתנועות כמו תנועת האמהות או כאינדיבידואליות שהתנגדו למלחמה. הארגון לא הדגיש מגדר באופן מיוחד, אך נשים שמרניות שהזדהו עם ערכים לאומניים או בדלניים יכלו למצוא בו פלטפורמה לפעילות.
פעילות בניו יורק: ניו יורק הייתה מרכז חשוב לפעילות ה-AFC, עם אירועים והפגנות שנערכו בעיר. לדוגמה, הארגון ערך עצרות גדולות במקומות כמו מדיסון סקוור גארדן, שבהן השתתפו אלפים, כולל נשים. התנועה הפיצה חומרי תעמולה, כגון עלונים ונאומים, שהתנגדו למדיניות המלחמה של הנשיא רוזוולט.
ביקורת: ה-AFC ספג ביקורת על כך שחלק מדובריו, כמו לינדברג, הביעו דעות שנראו כסובלניות כלפי גרמניה הנאצית או כאנטישמיות. הדבר הוביל לכך שהארגון נתפס לעיתים כלא-פטריוטי, במיוחד לאחר פרל הארבור.
דעיכה: לאחר מתקפת פרל הארבור בדצמבר 1941, ה-AFC התפרק כמעט מיד, שכן התמיכה הציבורית במלחמה הפכה למוחצת. הארגון הודיע על פירוקו רשמית זמן קצר לאחר מכן, והתמקדותו בבדלנות הפכה ללא רלוונטית. השוואה והקשר לנשים שמרניות בניו יורק ב-1940 תנועת האמהות התמקדה בנשים והשתמשה ברטוריקה מגדרית של אמהות כמגינות על ילדיהן, מה שהפך אותה לאטרקטיבית עבור נשים שמרניות שהזדהו עם תפקידים משפחתיים מסורתיים. היא הייתה פחות מובנית והתמקדה בעיקר בסוגיות כמו גיוס חובה.
America First Committee היה ארגון רחב יותר, שכלל גברים ונשים כאחד, והתמקד במדיניות חוץ בדלנית. הוא משך גם נשים שמרניות, אך לא היה מוגבל למגדר מסוים או לרטוריקה משפחתית.
ניו יורק: שני הארגונים היו פעילים בניו יורק, שהייתה מרכז פוליטי וחברתי. עם זאת, אין תיעוד ספציפי על קבוצה מובחנת של "נשים שמרניות" בניו יורק שהתבלטה בשנת 1940 כחלק מאחת מהתנועות הללו. סביר שפעילות של נשים שמרניות התקיימה במסגרת התנועות הרחבות יותר, כמו הפגנות או אירועים של ה-AFC במדיסון סקוור גארדן.
מסקנה תנועת האמהות ו-America First Committee היו שני גופים מרכזיים שהתנגדו למעורבות אמריקאית במלחמת העולם השנייה ב-1940, כאשר הראשונה התמקדה בנשים והשנייה הייתה רחבה יותר. נשים שמרניות בניו יורק ככל הנראה השתתפו בשתי התנועות, במיוחד בתנועת האמהות, שהדגישה ערכים משפחתיים ושמרניים. עם זאת, אין תיעוד ספציפי המתמקד בפעילות של נשים שמרניות בניו יורק בלבד בשנה זו. למידע נוסף, ניתן לחקור ארכיונים של תנועות בדלניות או ספרות היסטורית על התקופה. אם יש לך פרטים נוספים או שאלות ממוקדות יותר, אנא שתף, ואוכל להעמיק את המענה.
התנגדות של שמאל אמריקני להצטרפות למלחה"ע השניה
התנגדות השמאל האמריקני להצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם השנייה לפני 1941 (ובמיוחד ב-1940) הייתה מורכבת וכללה מגוון קבוצות, אידיאולוגיות ומוטיבציות. השמאל האמריקני באותה תקופה כלל סוציאליסטים, קומוניסטים, אנרכיסטים, פציפיסטים ופעילים חברתיים, שלכל אחד היו סיבות שונות להתנגדות, לעיתים קשורות לאידיאולוגיה אנטי-מיליטריסטית, אנטי-אימפריאליסטית או חששות מפני השלכות המלחמה על החברה האמריקאית. להלן סקירה תמציתית של ההתנגדות הזו, עם דגש על ההקשר של 1940: הקשר היסטורי בשנת 1940, ארצות הברית שמרה על מדיניות נייטרליות רשמית, שהושפעה מחוקי הנייטרליות של שנות ה-30 ומהזיכרון הקשה של מלחמת העולם הראשונה. דעת הקהל הייתה מפולגת, והשמאל האמריקני, כמו גם קבוצות שמרניות, כלל קולות משמעותיים שהתנגדו למעורבות במלחמה באירופה ובאסיה. עם זאת, ההתנגדות של השמאל נבעה לעיתים מסיבות שונות מאלה של הימין הבדלני (כמו America First Committee). קבוצות ואידיאולוגיות עיקריות בשמאל שהתנגדו למלחמה המפלגה הקומוניסטית האמריקאית (CPUSA): רקע: עד אוגוסט 1939, הקומוניסטים האמריקאים תמכו לעיתים במאבק נגד הפשיזם, במיוחד בספרד במהלך מלחמת האזרחים. אולם, לאחר חתימת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב בין ברית המועצות לגרמניה הנאצית באוגוסט 1939, ה-CPUSA שינתה קו והתנגדה למלחמה, תוך טענה שהיא מלחמה אימפריאליסטית בין מעצמות קפיטליסטיות.
פעילות: הקומוניסטים קראו לנייטרליות והתנגדו לסיוע לבריטניה ולצרפת, שלטענתם ייצגו אינטרסים קולוניאליים. הם ארגנו הפגנות והפיצו תעמולה נגד מדיניות המלחמה של הנשיא רוזוולט, כולל התנגדות לחוק ההשאלה והחכירה (Lend-Lease Act).
ניו יורק: ניו יורק, כמרכז של פעילות שמאלנית, הייתה זירה מרכזית לפעילות ה-CPUSA. הארגון ערך הפגנות בעיר ופעל בקרב איגודים מקצועיים, שבהם היו לו תומכים רבים.
סוציאליסטים ופציפיסטים: המפלגה הסוציאליסטית: תחת הנהגת נורמן תומאס, המפלגה הסוציאליסטית התנגדה למלחמה מתוך עמדה אנטי-מיליטריסטית ואנטי-אימפריאליסטית. הסוציאליסטים טענו שהמלחמה משרתת את האינטרסים של תאגידים גדולים ופוגעת במעמד הפועלים.
פציפיסטים: קבוצות כמו ליגת מתנגדי הגיוס (War Resisters League) ופעילים פציפיסטים דתיים (כמו קווייקרים) התנגדו למלחמה מסיבות מוסריות, תוך דגש על סירוב לשיתוף פעולה עם מיליטריזם. נשים כמו דורותי דיי, מייסדת התנועה הקתולית לעבודה (Catholic Worker Movement), היו פעילות בתנועות אלה והתנגדו למלחמה מתוך עקרונות פציפיסטיים.
ניו יורק: דורותי דיי ותנועתה היו מבוססות בניו יורק, שם הפיצו עיתונים כמו The Catholic Worker וקראו לשלום וצדק חברתי. פעילות זו כללה הפגנות והתנגדות לגיוס חובה.
אנרכיסטים וקבוצות רדיקליות: פעילים אנרכיסטים, בהשפעת דמויות כמו אמה גולדמן (שגורשה מארצות הברית ב-1919 אך השפעתה נותרה), התנגדו למלחמה מתוך התנגדות למיליטריזם ולאלימות ממוסדת. קבוצות אלה היו פעילות בניו יורק, במיוחד בקהילות מהגרים יהודיים ואיטלקיים.
התנגדותם התמקדה בטענה שהמלחמה משרתת את המדינה והקפיטליזם על חשבון החירות האישית והשוויון החברתי.
פעילות בניו יורק ניו יורק הייתה מרכז מרכזי לפעילות השמאל האמריקני, הודות לאוכלוסייתה הגדולה, לקהילות המהגרים ולמוסדות תרבותיים ופוליטיים. פעילויות התנגדות כללו: הפגנות ועצרות: קבוצות כמו ה-CPUSA והמפלגה הסוציאליסטית ארגנו הפגנות בניו יורק נגד גיוס חובה וסיוע לבעלות הברית. לדוגמה, הפגנות נגד חוק סלקטיב סרוויס (1940) התקיימו בעיר.
תעמולה ועיתונות: עיתונים כמו The Daily Worker (של ה-CPUSA) ו-The Catholic Worker הפיצו מסרים נגד המלחמה. בניו יורק, שהייתה מרכז תקשורת, הופצו עלונים וחומרים שהתנגדו למדיניות המלחמה של רוזוולט.
איגודים מקצועיים: השמאל היה פעיל באיגודים בניו יורק, כמו איגודי עובדי הטקסטיל והנמל, שחלקם התנגדו למעורבות במלחמה מתוך חשש שהיא תפגע בזכויות עובדים.
הבדלים מהתנגדות שמרנית בניגוד לקבוצות שמרניות כמו America First Committee או תנועת האמהות, שהתמקדו בלאומיות ובדלנות או בהגנה על המשפחה, השמאל התנגד למלחמה מתוך עקרונות אידיאולוגיים: השמאל ראה במלחמה סכסוך קפיטליסטי-אימפריאליסטי, בעוד השמרנים התמקדו בהשלכות המלחמה על ארצות הברית בלבד.
קבוצות שמאל, כמו הקומוניסטים, הושפעו לעיתים מהקו של ברית המועצות, בעוד השמרנים היו לעיתים אנטי-קומוניסטים.
דעיכת ההתנגדות התנגדות השמאל למלחמה דעכה משמעותית לאחר שני אירועים מרכזיים: פלישת גרמניה לברית המועצות (יוני 1941): לאחר מבצע ברברוסה, ה-CPUSA שינתה את עמדתה ותמכה במאבק נגד הנאצים, בהתאם לקו הסובייטי. הדבר הפחית את התנגדות השמאל הקומוניסטי למלחמה.
מתקפת פרל הארבור (דצמבר 1941): המתקפה היפנית הובילה לתמיכה ציבורית כמעט מוחלטת במלחמה, והתנגדות השמאל הפכה לבלתי פופולרית ואף נתפסה כלא-פטריוטית.
מסקנה התנגדות השמאל האמריקני להצטרפות למלחמת העולם השנייה ב-1940 נבעה ממגוון אידיאולוגיות, כולל אנטי-מיליטריזם, אנטי-אימפריאליזם ופציפיזם. קבוצות כמו ה-CPUSA, הסוציאליסטים ופציפיסטים דתיים היו פעילות במיוחד בניו יורק, שבה התקיימו הפגנות, פעילות תעמולה ומעורבות באיגודים. עם זאת, ההתנגדות דעכה לאחר 1941 עקב שינויים גיאופוליטיים ותמיכה ציבורית גוברת במלחמה. אם יש לך שאלות ספציפיות על קבוצה מסוימת או פעילות בניו יורק, אנא שתף, ואוכל להעמיק את המענה.
אשכול 904510
