טקס העברת שגרירות ארגנטינה לירושלים לא יתקיים כסדרו
טקס העברת שגרירות ארגנטינה לירושלים שתוכנן ליום העצמאות ונערכו אליו הכנות משני הצדדים הוקפא ברגע האחרון. בישראל כבר התייחסו רשמית למשבר שנוגע לקידוחי נפט על ידי חברה ישראלית באיי פוקלנד אך ארגנטינה לא מסופקת. מקורבים לנשיא ארגנטינה מיליי מזהירים על פגיעה עמוקה ביחסים https://www.mako.co.il/news-diploma...
פויקה
11.01.2606:44
1. מעניין. לדידי חבל ואסור לפגוע היחסים עם המנהיג הנפלא והנשיא שלהם חאבייר מיליי, אוהב ישראל ותומך גדול שלנו. איש מרשים ומוכשר.בתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
א_הרמלאי
11.01.2606:47
2. והסינים בפטגוניה זה בסדר?בתגובה להודעה מספר 0
אבל הכל יכול להשתנות ברגע האחרון, יכול להיות שאין מספרות צמוד לשגרירות בירושלים
אפשרויות ניהול
me אני
11.01.2611:46
63. 😂😂😂בתגובה להודעה מספר 2
יכול להיות שאין מספרות צמוד לשגרירות בירושלים
אפשרויות ניהול
סקוטי
11.01.2606:49
3. מה בדיוק הם מצפים מישראל לעשות? לאסור על החברה לעבוד שם?בתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
אוהב-ציון
11.01.2606:51
4. אזהרת makoבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
gefenr
11.01.2607:02
5. מה אזהרה, זה לא נכון?בתגובה להודעה מספר 4
אפשרויות ניהול
בחלם
11.01.2607:18
6. זה לא נכון - ''מקורבים לנשיא ארגנטינה מיליי מזהירים על פגיעה עמוקה ביחסים''בתגובה להודעה מספר 5
שקר 12, תעמולה נגד הימין, דה לגיטימציה ודמוניזציה לממשלה
אפשרויות ניהול
Inorganic
11.01.2608:41
13. הטקס הוקפא או לא?בתגובה להודעה מספר 6
רק מזה אפשר להבין כבר שהיחסים מתדרדרים, ולא , הממשלה לא קשורה כאן, אבל משהתגלתה הסיטואציה יש לפעול לתיקון ולא לטמון ראש בחול
אפשרויות ניהול
בחלם
11.01.2608:43
14. לא יודע, תשאל את המקורבים של שקר 12 🤭בתגובה להודעה מספר 13
אפשרויות ניהול
Inorganic
11.01.2608:44
15. טוב נו אם זה מצחיק אותך אז הכל טובבתגובה להודעה מספר 14
🤷♂️
אפשרויות ניהול
בחלם
11.01.2608:47
16. דרמה, שחור, מפסידים, רעבתגובה להודעה מספר 15
די, שחרר. הבנו שאתם מנסים להמשיך לעשות דה לגיטימציה ודמוניזציה לממשלה. לא, לא נצביע לשמאל שרוצה לעשות לנו חינוך מחדש, לסגור ערוץ תקשורת שחושב אחרת מהם, הגבלת ילודה, הקמת ממשלה וקואליציה עם ערבים אנטי ציוניים חלקם תומכי טרור. תודה, נוותר.
אפשרויות ניהול
Inorganic
11.01.2609:08
36. מי זה ''אתם''?בתגובה להודעה מספר 16
יש לך את זה ביותר אוטומט? ומה אכפת לי מהממשלה אני תמיד אומר שכל ה120 בכנסת הם דפוקים שדואגים רק לעצמם, מימין ומשמאל
אפשרויות ניהול
בחלם
11.01.2609:09
37. אתה ונבחרי הציבור שלךבתגובה להודעה מספר 36
אפשרויות ניהול
Inorganic
11.01.2609:11
39. אגב כל מה שרשמת לא מדבר אלי ולא בכיוון בכלל 🤣בתגובה להודעה מספר 37
מכיר את יוסף מהפורום? אני והוא באותן דעות ב99% לגבי מה יש לעשות כאן
אפשרויות ניהול
בחלם
11.01.2609:12
40. אז איך נפלת לתעמולה הנחותה הזאת?בתגובה להודעה מספר 39
אפשרויות ניהול
דני מכפר סבא
11.01.2608:57
18. אתה מבזבז זמן, בחלם בתגובה 16 מדגים את עומק ההצלחה של מכונת הרעל ושטיפת המח שלה. שום ידיעה שתתפרסם, שברור שהיא נכונה, לא תתפס אלאבתגובה להודעה מספר 15
כנסיון לפגוע בנתניהו.
אפשרויות ניהול
בחלם
11.01.2609:13
41. מכונת הרעל הממומנת, מתוזמנת, מתוזמרת במליארדים היא של השמאל הישראלי המשיחיבתגובה להודעה מספר 18
אפשרויות ניהול
דני מכפר סבא
11.01.2609:42
46. שני הצדדים לפעמים אומרים אמת ולפעמים מהנדסים תודעה, אבל יכולת להבין מורכבות מעבר לשחור לבן קיצוני זה גדול על הרבה ימנים.בתגובה להודעה מספר 41
אפשרויות ניהול
רייסטלין
11.01.2609:16
42. הרווחתם ביושר את אפס האמון שיש לעם הזה בשטויות שאתם מביאים. מה לעשות, אמת אחתבתגובה להודעה מספר 18
לא תזהו אמת גם אם תנשך אתכם ב... רק ערפדים מפחדים מאור השמש.
אפשרויות ניהול
דני מכפר סבא
11.01.2609:22
44. מענין אותי מה לדעתך לא נכון בידיעה הזאת? אין בכלל מדינה בשם ארגנטינה? אין חברה ישראלית שקודחת בפוקלנד? ארגנטינה לא כועסת?בתגובה להודעה מספר 42
אפשרויות ניהול
SWITCH
11.01.2610:40
54. העניין שהם לא אמינים. אם כולנו היינו מניחים שזה מדויק..בתגובה להודעה מספר 15
אבל הרגילו אותנו שהם משקרים ומסלפים והם לא מכירים את העובדות בכל הנוגע ליחסי חוץ, ככה שלא ניתןצלקחת אותם ברצינות
אפשרויות ניהול
qm
11.01.2611:44
62. תבדוק מה ממציאים בתרעלה 14בתגובה להודעה מספר 14
אפשרויות ניהול
בבון מצוי
11.01.2609:35
45. לא ניתן להבין דבר כזה מהקפאה של טקסבתגובה להודעה מספר 13
אפשרויות ניהול
isaac148
11.01.2607:52
11. אכןבתגובה להודעה מספר 4
אפשרויות ניהול
אקטואלי
11.01.2609:20
43. למה? כי שופר12 הבוגדני שוב מצנזר חשיפות של הערוץ שלו?בתגובה להודעה מספר 4
אפשרויות ניהול
איתי
11.01.2607:26
7. אם זה נכון אנחנו ממש אוויליםבתגובה להודעה מספר 0
מה פתאום חברה שלנו מעורבת שם? א. מבחינת הצדק והיושר פוקלנד שייכת לארגנטינה. ממש לא לבריטים הקולוניאליסטים ב.האינטרס,שלנו ליחסים טובים עם ארגנטינה עולה עשרת מונים על הפקקטה חברה הזו שפועלת שם. בעבר, בזמן מלחמת פוקלנד תמכנו מן הסתם בבריטניה כי תאצר היתה ידידה שלנו ואילו בארגנטינה היתה ממשלה אנטישמית שהיה לה יד בפיגועי הטרור הקשים נגדנו שאירגנו האיראנים על אדמתה. אבל עכשיו, הכל התהפך.
השאלה היא האם יש לממשלה שלנו בכלל סמכות למנוע מחברה ישראלית לקדוח שם. כנראה שכן.
אפשרויות ניהול
א_הרמלאי
11.01.2607:50
9. לכאורה יש טענה שישראל דווקא הייתה בצד הארגנטינאי ב 1982בתגובה להודעה מספר 7
עד היום יש בארגנטינה מטוסי פינגר (יש גם עותק במוזיאון חיל האוויר בישראל) רק לאחרונה קיבלו F16 וכבר נשמעו קולות זעם בארגנטינה שהם מבזבזים דלק, אבל זו ארגנטינה אף פעם לא מרוצים חחח.
אפשרויות ניהול
צללפון
11.01.2607:51
10. לא תמכנו בבריטניה ותאצ'ר לא היתה חברה שלנו. סיפקנו טילים לארגנטינה והיה לנו אינטרס לסייע ליהודי ארגנטינה.בתגובה להודעה מספר 7
אפשרויות ניהול
יצחק היקר
11.01.2608:00
12. אם זו חברה ממשלתית אפילו באחוז נמוך מהאחזקות בה - כן, הממשלה יכולה לאלץ את החברה להפסיק. אולם אם זו חברה פרטית, לא נראה לי שלממשלה יש סמכותבתגובה להודעה מספר 7
להתערב בשיקוליה.
צריך להגיע איתם לאיזה הסדר מניח את הדעת במידת האפשר.
מנגד, אני לא ממש אוהב את הסחיטה באיומים. העברת השגרירות לא צריכה להיות נשק לפתרון סכסוכים כלכליים
אפשרויות ניהול
Stardust
11.01.2608:49
17. חברה פרטית שהוקמה על ידי יוצאי דלק אנרגיה של תשובה.בתגובה להודעה מספר 12
אפשרויות ניהול
מוישי
11.01.2607:48
8. אזהרת MAKOבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
הקלק כאן
11.01.2608:59
19. אולי בגלל השריפה שהישראלים גרמובתגובה להודעה מספר 0
יש ביקורת גדולה בארגנטינה
אפשרויות ניהול
דני מכפר סבא
11.01.2608:51
20. משבר דיפלומטי חריף בין ישראל לארגנטינה הוביל להקפאת טקס העברת שגרירות ארגנטינה לירושלים, שתוכנן להתקיים ביום העצמאות הקרוב.בתגובה להודעה מספר 0
הנושא המרכזי: משבר דיפלומטי חריף בין ישראל לארגנטינה הוביל להקפאת טקס העברת שגרירות ארגנטינה לירושלים, שתוכנן להתקיים ביום העצמאות הקרוב.
הסיבה למשבר: המתח נובע מפעילותה של חברת האנרגיה הישראלית NAVITAS, שקיבלה זיכיון לביצוע קידוחי נפט באיי פוקלנד (המכונים בארגנטינה "המאלווינס"). ארגנטינה, הטוענת לבעלות על האיים, רואה בפעילות זו "גזל משאבי טבע" וחציית קו אדום מדיני.
נקודות עיקריות נוספות:
תגובת נשיא ארגנטינה: מקורבי הנשיא חאבייר מיליי מדווחים על אכזבה אישית עמוקה שלו מישראל ("כך לא נראית חברות"), ומזהירים כי המשבר עלול לסכן את כלל היחסים בין המדינות.
עמדת ישראל: שר החוץ גדעון סער הביע אמפתיה לרגשות הציבור הארגנטינאי ושיבח את היחסים, אך הבהיר כי מדובר בחברה עסקית הנסחרת בבורסה, ולמדינה אין יכולת משפטית למנוע את פעילותה.
סטטוס נוכחי: למרות המאמצים הדיפלומטיים, טרם נמצא פתרון לסוגיה, והטקס החגיגי הוקפא.
אפשרויות ניהול
האזרח המודאג
11.01.2608:52
21. ביבי משמיד הכלבתגובה להודעה מספר 20
אפשרויות ניהול
Stardust
11.01.2608:54
24. הוא לא מחביבי, אבל מה הקשר אליו הפעם? מדובר בחברה פרטית. מה אתה רוצה שיעשה לה בדיוק?בתגובה להודעה מספר 21
אפשרויות ניהול
Stardust
11.01.2608:53
22. כפול.בתגובה להודעה מספר 20
אפשרויות ניהול
קליפת השום
11.01.2608:53
23. פורסם (עם כותרת אחרת).בתגובה להודעה מספר 20
אפשרויות ניהול
דני מכפר סבא
11.01.2608:54
25. מידע מויקפדיה וג'ימיני על החברה הקודחת:בתגובה להודעה מספר 20
ג'ימיני: מידע על חברת האנרגיה הישראלית NAVITAS
להלן מידע על חברת האנרגיה הישראלית נאוויטס פטרוליום (Navitas Petroleum), העומדת במרכז המשבר הדיפלומטי הנוכחי עם ארגנטינה:
פרופיל חברה:
פעילות מרכזית: שותפות מוגבלת העוסקת באיתור, פיתוח והפקה של נפט וגז טבעי. פעילותה מתמקדת בעיקר בצפון אמריקה (מפרץ מקסיקו, טקסס, לואיזיאנה וקנדה) ובאיי פוקלנד.
הנהלה ובעלות: דמות המפתח בחברה היא גדעון תדמור (לשעבר יו"ר דלק קידוחים ומנכ"ל אבנר), המכהן כיו"ר השותף הכללי. השותפות נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב (נכללת במדד ת"א 125) בשווי שוק של כ-12 מיליארד ש"ח.
אסטרטגיה: החברה מתמחה בכניסה לפרוייקטים מוכחים של תגליות נפט וגז שטרם פותחו, במטרה להביאם לשלב ההפקה המסחרית.
פרויקט "Sea Lion" (ארי הים) באיי פוקלנד: זהו הפרויקט שעורר את זעמה של ארגנטינה והוביל להקפאת העברת השגרירות:
מהות הפרויקט: פיתוח שדה נפט ענק בים הצפוני של איי פוקלנד. נאוויטס מחזיקה ב-65% מהזכויות בפרויקט ומשמשת כמפעילה (Operator) שלו, בשותפות עם חברת Rockhopper הבריטית.
היקף הפקה: מדובר באחת מתגליות הנפט הגדולות בעולם שטרם פותחו. התוכנית כוללת הפקה של כ-30,000-50,000 חביות נפט ביום בשלב הראשון.
הקונפליקט: הפרויקט קיבל אישור ממשלת איי פוקלנד (טריטוריה בריטית), אך ארגנטינה, הטוענת לריבונות על האיים ("איי המאלווינס"), רואה בפעילות זו הפרה של הריבונות שלה וגזל משאבי טבע לאומיים. מבחינת בואנוס איירס, כל קידוח שנעשה באישור בריטי וללא הסכמת ארגנטינה הוא בלתי חוקי.
לסיכום: נאוויטס היא שחקנית משמעותית בשוק האנרגיה הישראלי והבינלאומי. כניסתה לפרויקט הדגל באיי פוקלנד, שנחשב לפוטנציאל כלכלי אדיר עבור החברה ומשקיעיה, הציבה אותה (ואת מדינת ישראל בעל כורחה) בלב סכסוך גיאופוליטי היסטורי ורגיש בין ארגנטינה לבריטניה.
ויקפדיה: נאוויטס פטרוליום (באנגלית: Navitas Petroleum) היא שותפות מוגבלת ישראלית העוסקת בחיפוש ובפיתוח נכסי נפט וגז טבעי בקנדה ובמפרץ מקסיקו. השותפות נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ולה משרדים ביוסטון, טקסס, בהרצליה ובלונדון.
אנשי מפתח מייסד והיו"ר בפועל של השותפות הוא גדעון תדמור, שהיה חלוץ בתגליות גז טבעי משמעותיות, כולל שדות תמר, לווייתן ואפרודיטה מול חופי ישראל וקפריסין, יו"ר דלק קידוחים לשעבר (כיום ניו-מד אנרג'י) ומייסד ומנכ"ל ויו"ר לשעבר של אבנר נפט וגז. תדמור וצוותו היו מעורבים בחיפוש, פיתוח והפקה של נכסי נפט וגז במשך למעלה מ-30 שנה.
מייסדים שותפים נוספים בנאוויטס כוללים את קובי כץ, סגן יו"ר החברה, שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, וכן כמנכ"ל משותף בדלק אנרגיה ויו"ר דלק קידוחים.
עמית קורנהאוזר הוא מנכ"ל נאוויטס פטרוליום, מכהן בתפקיד זה מינואר 2022.
היסטוריה השותפות המוגבלת נאוויטס פטרוליום נרשמה בספטמבר 2015. השותף הכללי בשותפות הוא חברת פלר נפט וגז ניהול בע"מ, שבעליה הם גדעון תדמור (83.33%) וקובי כץ (16.67%).[2] נאוויטס פטרוליום החלה להיסחר בבורסה באוקטובר 2017, לאחר שגייסה כ-60 מיליון ש"ח במסגרת ההנפקה הראשונה לציבור[3]. מאז הנפקתה התמקדה השותפות ברכישת תגליות נפט מוכחות בשלבי פיתוח[4].
על פי דיווחי החברה, היא גייסה בין 2017 ו־2018 באגרות הון וחוב בהיקף של כ-950 מיליון ש"ח שיועדו בעיקרם להשקעה בפיתוח תגליות נפט במפרץ מקסיקו[5].
נכון לחודש דצמבר 2018, הנכסים של נאוויטס כוללים 14 נכסי נפט וגז טבעי, בהם נכסי אקספלורציה ופיתוח במפרץ מקסיקו ובמזרח קנדה. חלקה הכולל של השותפות בתגליות המוכחות שבבעלותה עומד על כ-127 מיליון חביות[5][6].
פעילותה של נאוויטס פטרוליום נעשית באמצעות חברות בנות, שהעיקריות שבהן הן:
Navitas Petroleum Holdings LLC הרשומה בארצות הברית, ודרכה נעשית פעילות השותפות בארצות הברית. Navitas Petroleum Limited הרשומה באנגליה, ודרכה נעשית פעילות השותפות באיי פוקלנד. נכסים עיקריים הנכסים העיקריים של נאוויטס כוללים את תגלית הנפט בקסקין ושננדואה[7][8][9][10][11][12][13] במפרץ מקסיקו[14][15][16][17], מול חופי ארצות הברית וכן את פרויקט Sea Lions באיי פוקלנד.
תגלית בקסקין נאוויטס מחזיקה ב-7.5% מתגלית הנפט התת-ימית בקסקין. התגלית ממוקמת במפרץ מקסיקו, כ-306 ק"מ דרום-מזרחית ליוסטון שבטקסס[18]. תגלית בקסקין מכילה כ-515 מיליון חביות ונמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים. תחילת הפקה צפויה ליולי 2019[19]. מפעילת הפרויקט היא חברת LLOG Exploration. בנוסף לנאוויטס ולמפעילת הפרויקט, LLOG, שותפות נוספות בפרויקט כוללות את חברת הנפט הספרדית Repsol, וקרנות ההון Blackstone ו-Riverstone[20].
תגלית שננדואה באפריל 2018 רכשו נאוויטס, קרן ההון Blackstone ו-LLOG את הזכויות של חברת Cobalt בפרויקט שננדואה, תגלית נפט תת-ימית אשר התגלתה ב־2009[21]. שותפה נוספת בפרויקט היא חברת Venari אשר בבעלות קרן ההון Warburg Pincus. שננדואה נחשבת לאחת מתגליות הנפט הגדולות במפרץ מקסיקו. התגלית ממוקמת כ-169 ק"מ צפון-מזרחית לפרויקט בקסקין, ומכילה כ-281 מיליון חביות נפט[22]. חלקה של נאוויטס במאגר הוא 23.1% פרויקט שננדואה כולל גם את תגלית שננדואה דרום (לשעבר יוקטן צפון), אשר נרכשה על ידי נאוויטס ושותפותיה ובה כ-49 מיליון חביות[23]. התגלית שוכנת מספר קילומטרים בודדים דרומית לתגלית שננדואה. פיתוח פרויקט שננדואה צפוי להיעשות באופן משותף לשתי התגליות. שותפות נוספות בשננדואה דרום הן Houston Energy וענקית האנרגיה הנורדית – Equinor (Statoil לשעבר)[24].
ביולי 2025 החלה הפקה מסחרית של נפט בפרויקט שננדואה, והחברה צופה צופה הכנסות של כמיליארד דולר בשנה ממאגר זה.[25]
אפשרויות ניהול
איזי מהחונטה
11.01.2608:54
26. פולקלנד זה שריד דינוזאורי קולוניאליבתגובה להודעה מספר 20
אפשרויות ניהול
דני מכפר סבא
11.01.2609:04
33. גם הלבנים בארה''ב זה שריד דינוזאורי קולוניאלי. כרגע בפוקלנד גרים רק אנגלים וזה ביתם כבר 250 שנה ויש להם זכות הגדרה עצמית.בתגובה להודעה מספר 26
למעשה הארגנטינאים עצמם הם שריד דינוזאורי קולוניאלי ספרדי ואירופאי שגזלו את האדמה מהילידים שלפני קולומבוס.
אפשרויות ניהול
טוק דוגרי
11.01.2608:55
27. הארגנטינאים ילדותיים. הם יודעים היטב שאין לממשלה אפשרות למנוע עבודות בחו''ל מחברה מסחרית -ציבוריתבתגובה להודעה מספר 20
דווקא ליברטראן כמו מיילי אמור להבין את זה עוד יותר טוב.
אפשרויות ניהול
Reflektor
11.01.2608:56
30. בוודאי שיש אפשרות. מאיפה הקרצת את השטויות האלובתגובה להודעה מספר 27
אפשרויות ניהול
טוק דוגרי
11.01.2609:00
31. אני בדרך כלל לא מגיב לסגנון כזה, אבל לצורך העניין, אתה מוזמן לפרט את ''האפשרויות'' של הממשלה...בתגובה להודעה מספר 30
אפשרויות ניהול
Reflektor
11.01.2609:51
47. לדגומא ההגבלה שביצעו ל NSOבתגובה להודעה מספר 31
אפשרויות ניהול
דני מכפר סבא
11.01.2609:57
48. ואתה באמת לא מבין ש NSO מוגדרת חברה ביטחונים על פי החוק ויש חוק שמאפשר התערבות בעסקים בחו''ל של חברות ביטחוניות אבל איןבתגובה להודעה מספר 47
כזה חוק לגבי חברות שעיסוקן אינו ביטחוני?
אפשרויות ניהול
Reflektor
11.01.2610:23
50. ההגבלות במקרה של פגסוס לא קשורות לביטחון אלא לייחסי חוץבתגובה להודעה מספר 48
מה גם ש nso לא נחשבת ביטחונית, אבל זה נכון שהמוצרים שמערכת הביטחון שלנו רוכשים מקבלים הגבלות שם. כאמור זה לא המקרה בפרשה שאחריה הם הוגבלו.
לשאלתך השניה, יש מגבלות שלא קשורות לביטחון אלא לשיקולי חוץ או איכות הסביבה. יש הרבה דוגמאות
אפשרויות ניהול
דני מכפר סבא
11.01.2610:32
52. אם יש הרבה דוגמאות למגבלות שלא קשורות לביטחון אלא לשיקולי חוץ או איכות הסביבה, בבקשה תן כמה...בתגובה להודעה מספר 50
אפשרויות ניהול
Reflektor
11.01.2610:57
56. קצאא זו דוגמה שקשורה לאיכות סביבהבתגובה להודעה מספר 52
פגסוס זו דוגמא שקשורה לייחסי חוץ
אפשרויות ניהול
דני מכפר סבא
11.01.2610:35
53. עם כל הכבוד אתה לא יכול ''להוכיח'' שאתה צודק ע''י זה שאתה קובע ''עובדות'' שאינן נכונות.בתגובה להודעה מספר 50
על איזה בסיס הממשלה התערבה בנושא היצוא של פג סוס על ידי חברת nso מה הבסיס המשפטי
הבסיס המשפטי להתערבות הממשלה (באמצעות משרד הביטחון) ביצוא של מערכת "פגסוס" של חברת NSO נשען בעיקרו על חוק ספציפי המעניק למדינה סמכויות נרחבות מאוד בפיקוח על נשק וטכנולוגיה.
להלן פירוט הבסיס המשפטי והמנגנונים שדרכם הממשלה פועלת:
1. החוק המרכזי: חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007 זהו המקור הנורמטיבי העיקרי. החוק קובע כי כל יצוא של ציוד, ידע או שירות ביטחוני מישראל מחייב רישיון מהמדינה.
סיווג פגסוס: המערכת מסווגת כ"ציוד ביטחוני" (ולעיתים כ"ידע ביטחוני") תחת קטגוריית סייבר התקפי. ברגע שמוצר מסווג כך, הוא נכנס תחת כנפי החוק באופן אוטומטי.
הגוף המפקח: הגוף המיישם את החוק הוא אפ"י (אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני) במשרד הביטחון. למנכ"ל משרד הביטחון ולראש אפ"י יש סמכות בלעדית לאשר או לשלול עסקאות.
2. שיקול הדעת הרחב של המדינה החוק מעניק למשרד הביטחון שיקול דעת רחב מאוד ("סמכות שבשיקול דעת") במתן הרישיונות. הסיבות שבגינן המדינה יכולה להתערב או לעצור יצוא כוללות (לפי סעיף 1 לחוק):
ביטחון לאומי: חשש שהטכנולוגיה תזלוג לגורמים עוינים.
יחסי חוץ: זהו הסעיף הקריטי בפרשת NSO. אם יצוא למדינה מסוימת עלול לפגוע ביחסי החוץ של ישראל (למשל, בעקבות לחץ אמריקאי או שערורייה דיפלומטית), המדינה רשאית לעצור אותו.
התחייבויות בינלאומיות: עמידה בסטנדרטים עולמיים.
אינטרסים חיוניים אחרים: סעיף "סל" המאפשר גמישות רבה.
3. מנגנון הרישוי הדו-שלבי הפיקוח מתבצע בשני שלבים, והממשלה יכולה להתערב בכל אחד מהם:
רישיון שיווק: אישור ראשוני שמאפשר לחברה בכלל להציע את המוצר למדינה מסוימת. בלי זה, אסור אפילו לנהל מו"מ.
רישיון יצוא: גם אם היה רישיון שיווק והעסקה נחתמה, החברה חייבת אישור סופי (רישיון יצוא) כדי להעביר את המערכת בפועל. הממשלה יכולה לשלול רישיון יצוא גם אם היה רישיון שיווק בעבר.
4. הסדר ואסנאר (Wassenaar Arrangement) למרות שישראל אינה חברה רשמית בארגון זה (ארגון בינ"ל לפיקוח על נשק קונבנציונלי וטכנולוגיה דו-שימושית), היא אימצה את רשימות הפיקוח שלו.
בשנים האחרונות, כלי סייבר התקפיים (Intrusion Software) נכנסו לרשימות הפיקוח של ואסנאר.
האימוץ של סטנדרט זה נותן לממשלה "סרגל" בינלאומי להגדיר את פגסוס כנשק לכל דבר ועניין, ומכאן נובעת הסמכות לפקח עליו כמו על טיל או רובה.
5. הצהרת משתמש סופי (End User Certificate) בעקבות הביקורת העולמית, משרד הביטחון החמיר את הדרישות המשפטיות בתוך הרישיונות:
הממשלה מחייבת את NSO להחתים את הלקוחות (ממשלות זרות) על מסמך משפטי מחייב שבו הן מתחייבות להשתמש במערכת רק למטרות מניעת טרור ופשעים חמורים.
הפרה של התחייבות זו מצד הלקוח מהווה בסיס משפטי למשרד הביטחון לשלול את הרישיון בדיעבד.
לסיכום: ההתערבות מבוססת על חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, המגדיר את פגסוס כנשק ומעניק למשרד הביטחון סמכות אבסולוטית כמעט לשלול רישיונות על בסיס פגיעה ביחסי חוץ או תדמית המדינה, גם אם העסקה כדאית כלכלית.
האם יש לממשלה אפשרות לפקח באותה צורה על יצוא אזרחי או על עסקים של חברה ישראלית עושה בחול בטענה של פגיעה ביחסי החוץ של המדינה?
התשובה הקצרה היא לא. לממשלה אין את אותה יכולת גורפת ומידית לעצור יצוא אזרחי או עסקים של חברה ישראלית בחו"ל רק בגלל טענה של "פגיעה ביחסי חוץ", כפי שיש לה בתחום הביטחוני.
בעוד שבחוק הפיקוח הביטחוני סמכות המדינה היא כמעט מוחלטת, בתחום האזרחי ברירת המחדל הפוכה: מותר לסחור אלא אם החוק אסר זאת במפורש.
להלן ההבדלים המרכזיים והחריגים שבהם הממשלה כן יכולה להתערב:
1. ההבדל העקרוני: "ברירת המחדל" בייצוא ביטחוני (כמו פגסוס): ברירת המחדל היא איסור. כל עסקה אסורה עד שהמדינה התירה אותה. הנטל על החברה להוכיח שהעסקה כשרה.
בייצוא אזרחי ועסקים בחו"ל: ברירת המחדל היא חופש העיסוק. לחברה המוכרת תוכנה לניהול מלאי, ציוד רפואי או נדל"ן מותר לפעול בכל מקום, והמדינה צריכה סמכות חוקית ספציפית ומצומצמת מאוד כדי למנוע זאת. "פגיעה ביחסי חוץ" אינה עילה כללית בחוק הישראלי לעצירת עסק אזרחי רגיל.
2. המקרים בהם המדינה כן יכולה להתערב (החריגים) למרות הכלל הנ"ל, ישנם "דלתות אחוריות" שדרכן המדינה יכולה לפקח על יצוא אזרחי, אך הן מוגבלות יותר:
א. ציוד וטכנולוגיה דו-שימושיים (Dual-Use) זהו התחום ה"אפור". מוצרים אזרחיים שיכולים לשמש גם לטרור או נשק (למשל: כימיקלים מסוימים, שבבים מתקדמים, תוכנות הצפנה חזקות).
הפיקוח: מבוצע על ידי משרד הכלכלה (ולא משרד הביטחון).
העילה: כאן המדינה יכולה לעצור יצוא אם יש חשש שהמוצר יגיע לידיים לא רצויות, וזאת מכוח התחייבויות בינלאומיות (הסדר ואסנאר). עם זאת, זה נועד למנוע הפצת נשק, וקשה הרבה יותר לעצור עסקה כזו רק בגלל "אי-נעימות דיפלומטית" מול מדינה ידידותית, בניגוד לציוד ביטחוני מובהק.
ב. פקודת המסחר עם האויב (1939) זהו כלי דרקוני אך מוגבל גיאוגרפית. המדינה אוסרת באופן גורף כל עסק (אזרחי או צבאי) עם מדינות המוגדרות כ"מדינות אויב" (כמו איראן, סוריה ולבנון).
אם חברה ישראלית רוצה למכור תפוזים לאיראן – המדינה תעצור אותה. אבל היא לא יכולה להשתמש בצו זה כדי לעצור מכירת תפוזים לטורקיה או להונגריה, גם אם זה פוגע ביחסים המדיניים.
ג. סנקציות כלכליות ואיסור הלבנת הון אם החברה הישראלית רוצה לעשות עסקים עם גוף אזרחי בחו"ל שנכנס לרשימות סנקציות בינלאומיות (למשל אוליגרך רוסי ספציפי או בנק מסוים), המדינה יכולה לעצור את העברת הכספים דרך מערכת הבנקאות, אך זהו חסם פיננסי ולא "רישיון יצוא".
3. האם אפשר לעצור פעילות של חברה בחו"ל? (לא יצוא מישראל) אם חברת נדל"ן ישראלית בונה קניון במדינה זרה והדבר מרגיז בעלת ברית של ישראל – לממשלה אין כמעט שום יכולת חוקית לעצור זאת. חוקי הפיקוח חלים על יצוא מישראל (הוצאת סחורה או ידע מהארץ). ברגע שחברה הקימה חברת-בת בחו"ל שפועלת שם באופן עצמאי (ללא העברת ידע ביטחוני מישראל), ידיה של הממשלה קצרות מלהושיע, והיא נאלצת להשתמש בלחצים לא פורמליים ("שיחות אזהרה" למנהלים) במקום בצווים משפטיים.
לסיכום הכוח לעצור את NSO הוא חריג ונובע מהגדרת המוצר כנשק. עבור חברה אזרחית רגילה, הממשלה לא יכולה לשלוף את "קלף יחסי החוץ" כדי לסגור עסקה, אלא אם כן המוצר מסוכן (דו-שימושי) או שהלקוח הוא מדינת אויב מוצהרת.
אפשרויות ניהול
Reflektor
11.01.2610:55
55. העתקת בעצמך את מה שאמרתיבתגובה להודעה מספר 53
"יחסי חוץ: זהו הסעיף הקריטי בפרשת NSO. אם יצוא למדינה מסוימת עלול לפגוע ביחסי החוץ של ישראל (למשל, בעקבות לחץ אמריקאי או שערורייה דיפלומטית), המדינה רשאית לעצור אותו"
אפשרויות ניהול
דני מכפר סבא
11.01.2611:11
57. אלוהים אדירים, הקריאה הסלקטיבית שלך. אם היצוא פוגע ביחסי חוץ המדינה רשאית להתערב, רק בתנאי שזו חברה ביטחונית וNSO הוגדרה כזאת.בתגובה להודעה מספר 55
אפשרויות ניהול
Reflektor
11.01.2611:26
58. את ה ''רק בתנאי שזו חברה ביטחונית'' אתה המצאתבתגובה להודעה מספר 57
כמובן שזו זכותך להמציא, למרות שלא ברור לי מה אתה מרוויח מזה.
תמקד את השאלות שלך ל a i ,מחוץ לאספקט הביטחוני, אולי תגלה עולם חדש
אפשרויות ניהול
דני מכפר סבא
11.01.2611:34
59. לא, לא המצאתי. מקור המסמכות להתערב הוא בחוק הייצוא הביטחוני, זה גם כתוב בטקסט ה AI וגם אני יודע את זה מקודם. אם אתה טוען לסמכות רחבה יותר,בתגובה להודעה מספר 58
כללית, תציין מכח איזה חוק ותן תקדימים... חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, תשס"ז-2007 פרק א': מטרה ושאלתי אותו במפורש על יצוא לא בטוחני אבל לא ראית את זה כי אתה נוטה לראות רק מה שמתאים למה שאתה רוצה לחשוב...
האם יש לממשלה אפשרות לפקח באותה צורה על יצוא אזרחי או על עסקים של חברה ישראלית עושה בחול בטענה של פגיעה ביחסי החוץ של המדינה?
התשובה הקצרה היא לא. לממשלה אין את אותה יכולת גורפת ומידית לעצור יצוא אזרחי או עסקים של חברה ישראלית בחו"ל רק בגלל טענה של "פגיעה ביחסי חוץ", כפי שיש לה בתחום הביטחוני.
בעוד שבחוק הפיקוח הביטחוני סמכות המדינה היא כמעט מוחלטת, בתחום האזרחי ברירת המחדל הפוכה: מותר לסחור אלא אם החוק אסר זאת במפורש.
להלן ההבדלים המרכזיים והחריגים שבהם הממשלה כן יכולה להתערב:
1. ההבדל העקרוני: "ברירת המחדל" בייצוא ביטחוני (כמו פגסוס): ברירת המחדל היא איסור. כל עסקה אסורה עד שהמדינה התירה אותה. הנטל על החברה להוכיח שהעסקה כשרה.
בייצוא אזרחי ועסקים בחו"ל: ברירת המחדל היא חופש העיסוק. לחברה המוכרת תוכנה לניהול מלאי, ציוד רפואי או נדל"ן מותר לפעול בכל מקום, והמדינה צריכה סמכות חוקית ספציפית ומצומצמת מאוד כדי למנוע זאת. "פגיעה ביחסי חוץ" אינה עילה כללית בחוק הישראלי לעצירת עסק אזרחי רגיל.
2. המקרים בהם המדינה כן יכולה להתערב (החריגים) למרות הכלל הנ"ל, ישנם "דלתות אחוריות" שדרכן המדינה יכולה לפקח על יצוא אזרחי, אך הן מוגבלות יותר:
א. ציוד וטכנולוגיה דו-שימושיים (Dual-Use) זהו התחום ה"אפור". מוצרים אזרחיים שיכולים לשמש גם לטרור או נשק (למשל: כימיקלים מסוימים, שבבים מתקדמים, תוכנות הצפנה חזקות).
הפיקוח: מבוצע על ידי משרד הכלכלה (ולא משרד הביטחון).
העילה: כאן המדינה יכולה לעצור יצוא אם יש חשש שהמוצר יגיע לידיים לא רצויות, וזאת מכוח התחייבויות בינלאומיות (הסדר ואסנאר). עם זאת, זה נועד למנוע הפצת נשק, וקשה הרבה יותר לעצור עסקה כזו רק בגלל "אי-נעימות דיפלומטית" מול מדינה ידידותית, בניגוד לציוד ביטחוני מובהק.
ב. פקודת המסחר עם האויב (1939) זהו כלי דרקוני אך מוגבל גיאוגרפית. המדינה אוסרת באופן גורף כל עסק (אזרחי או צבאי) עם מדינות המוגדרות כ"מדינות אויב" (כמו איראן, סוריה ולבנון).
אם חברה ישראלית רוצה למכור תפוזים לאיראן – המדינה תעצור אותה. אבל היא לא יכולה להשתמש בצו זה כדי לעצור מכירת תפוזים לטורקיה או להונגריה, גם אם זה פוגע ביחסים המדיניים.
ג. סנקציות כלכליות ואיסור הלבנת הון אם החברה הישראלית רוצה לעשות עסקים עם גוף אזרחי בחו"ל שנכנס לרשימות סנקציות בינלאומיות (למשל אוליגרך רוסי ספציפי או בנק מסוים), המדינה יכולה לעצור את העברת הכספים דרך מערכת הבנקאות, אך זהו חסם פיננסי ולא "רישיון יצוא".
3. האם אפשר לעצור פעילות של חברה בחו"ל? (לא יצוא מישראל) אם חברת נדל"ן ישראלית בונה קניון במדינה זרה והדבר מרגיז בעלת ברית של ישראל – לממשלה אין כמעט שום יכולת חוקית לעצור זאת. חוקי הפיקוח חלים על יצוא מישראל (הוצאת סחורה או ידע מהארץ). ברגע שחברה הקימה חברת-בת בחו"ל שפועלת שם באופן עצמאי (ללא העברת ידע ביטחוני מישראל), ידיה של הממשלה קצרות מלהושיע, והיא נאלצת להשתמש בלחצים לא פורמליים ("שיחות אזהרה" למנהלים) במקום בצווים משפטיים.
לסיכום הכוח לעצור את NSO הוא חריג ונובע מהגדרת המוצר כנשק. עבור חברה אזרחית רגילה, הממשלה לא יכולה לשלוף את "קלף יחסי החוץ" כדי לסגור עסקה, אלא אם כן המוצר מסוכן (דו-שימושי) או שהלקוח הוא מדינת אויב מוצהרת.
אפשרויות ניהול
Reflektor
11.01.2608:55
28. אכן טימטום גדול מבחינתנובתגובה להודעה מספר 20
מדובר במדינה שעכשיו היא חברה אמיתית, ואנחנו בגלל בצע כסף מחריבים את החברות הזאת
אפשרויות ניהול
zed3
11.01.2609:07
35. זה שהם חברים זה לא אומר שהם צודקיםבתגובה להודעה מספר 28
האיזור הזה בשליטה בריטית, התושבים שם הצביעו ב-2013 שהם מעוניינים להישאר תחת שלטון בריטי (מעל 99 אחוז), מיליי בעצמו אמר שהוא לא מתכוון להסתכסך עם הבריטים בנושא הזה.
אפשרויות ניהול
Reflektor
11.01.2610:25
51. מסכים איתך. יחד עם זאת לאור החברות עדיף לקבל את בירכתם או לסגת מהפרוייקטבתגובה להודעה מספר 35
אפשרויות ניהול
איילגולן
11.01.2608:55
29. מה יש לממשלת ישראל לעשות בנוגע לחברה פרטית שקודחת בצד השני של העולם? אם יש מה לעשות - עדיף לדעתי לתת לארגנטינאים את מה שהם רוציםבתגובה להודעה מספר 20
אפשרויות ניהול
דני מכפר סבא
11.01.2609:02
32. חבל שאנשים משכילים, עם נסיון חיים, שהחיים האירו להם פנים והם כבר מאד עשירים, אולי גם בזכות יחס ממשלתי אוהד לחברות הדלק,בתגובה להודעה מספר 29
לא יכולים בעצמם להגיד פעם אחת לא לפיתוי להרוויח עוד, בלי צורך בהתערבות המדינה, מתוך הבנה שהם מסבכים את המדינה ואולי פוגעים בה דיפלומטית. אפשר היה לצפות את מה שיקרה.
אפשרויות ניהול
Zeide
11.01.2609:06
34. וולאק יהודיםבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
Gill Bates
11.01.2609:09
38. מניית החברה בבורסה הישראלית:בתגובה להודעה מספר 0
אני מקווה שחביאר מיליי יבין שאין שום קשר בין מדינת ישראל לבין החברה הזאת, ולמיטב ידיעתי היא אפילו לא רשומה בישראל. נכון, היא הוקמה ע״י ישראלים, אך יש 10 מיליון ישראלים ואין לנו שליטה על מה שכל אחד מהם עושה, ולא חסרים גם ארגנטינאים (בעיקר מהמפלגות המתנגדות למיליי) שעושים ועשו דברים רעים לישראל, וגם לארגנטינה אין שום שליטה עליהם. אסור שדבר כזה יערער את הידידות המופלאה בין שתי המדינות, וזה נשמע יותר כמו פייק של מאקו. אגב, מצורפת הודעת החברה מדצמבר על ההחלטה ללכת על הפרוייקט:
אפשרויות ניהול
דני מכפר סבא
11.01.2609:59
49. מה העמדה של הממשלה השמאלנית באנגליה של קיר סטארמר בנושא הפוקלנס? הרי הם כאלה אנטי קולוניאליסטים ובעד העולם השלישי ונגד הקולוניאליזם של הלבניבתגובה להודעה מספר 0
הלבנים ? איך הם מסבירים את זה שהם דווקא בעד המשך השליטה הבריטית בפוקלנס?
שאלה מצוינת. על פניו, יש כאן סתירה מובנית: ממשלת לייבור פרוגרסיבית, שבאופן מסורתי מבקרת את האימפריאליזם הבריטי (ובראשה קיר סטארמר), אמורה הייתה להיות גמישה יותר בנושא טריטוריות מעבר לים. בפועל, הממשלה הנוכחית נוקטת בקו ניצי וקשיח לחלוטין בנוגע לפוקלנד (או "איי המלבינס" כפי שהם נקראים בארגנטינה), ואף הצהירה ש"הפוקלנד הם בריטים ויישארו בריטים".
הנה ההסבר לפרדוקס הזה וכיצד הם מיישבים אותו אידאולוגית ופוליטית:
1. הטיעון המנצח: "הגדרה עצמית" (Self Determination) זהו הסולם האידאולוגי שמאפשר לשמאל הבריטי לתמוך בהמשך השליטה באיים מבלי להרגיש "קולוניאליסטים".
ההסבר: הממשלה טוענת שהקולוניאליזם האמיתי יהיה לכפות על תושבי האיים שלטון ארגנטינאי בניגוד לרצונם.
העובדות: במשאל עם שנערך באיים ב-2013, 99.8% מהתושבים הצביעו בעד להישאר תחת ריבונות בריטית (רק 3 אנשים הצביעו נגד).
הנרטיב של הלייבור: מבחינתם, תמיכה בתושבי הפוקלנד היא הגנה על קהילה קטנה ודמוקרטית מפני מדינה גדולה ותוקפנית (ארגנטינה) שמנסה להשתלט עליהם. לכן, הם ממסגרים זאת כהגנה על זכויות אדם ודמוקרטיה, ולא כאימפריאליזם.
2. ההבדל בין פוקלנד לצ'אגוס (Chagos) הביקורת על סטארמר התגברה לאחרונה לאחר שממשלתו החליטה לוותר על איי צ'אגוס ולהחזירם למאוריציוס. נשאלת השאלה: למה צ'אגוס כן ופוקלנד לא?
התשובה הבריטית: בצ'אגוס, בריטניה גירשה בכוח את התושבים המקומיים כדי להקים בסיס צבאי, ולכן יש שם "חטא קדמון" קולוניאליסטי שיש לתקן. בפוקלנד, האוכלוסייה היא בריטית כבר דורות, אין אוכלוסייה ילידית שגורשה, והתושבים הנוכחיים רוצים להישאר. מבחינת סטארמר, המצבים הפוכים מוסרית.
3. הקשר האישי והפוליטיקה הפנימית קיר סטארמר הפתיע רבים בנחרצות שלו בנושא, והסיבה היא גם אישית וגם אלקטורלית:
הזווית האישית: דודו של סטארמר שירת בצי הבריטי במלחמת פוקלנד (1982) וכמעט נהרג כשהספינה שלו הופצצה. סטארמר חוזר ומדגיש את הסיפור הזה כדי להראות שהנושא "אישי עבורו" וכדי למנוע מהימין לתקוף אותו כלא-פטריוט.
הפחד מתווית "חלש": מפלגת הלייבור סוחבת טראומה היסטורית של פקפוק בפטריוטיות שלה. אם סטארמר יראה נכונות לוותר על הפוקלנד, השמרנים "יקרעו אותו לגזרים" ויציגו אותו כמי שמוכר את נכסי המדינה. לכן, הוא חייב להיות "יותר קדוש מהאפיפיור" בנושאים של ריבונות לאומית מובהקת.
4. אינטרסים כלכליים ואסטרטגיים מעבר לאידאולוגיה, יש גם פרגמטיזם קר:
משאבים: האזור סביב הפוקלנד עשיר בדיג ובנפט (כפי שציינת בשאלה הקודמת עם הקידוחים). ממשלה אחראית לא מוותרת בקלות על נכסים כלכליים כאלה.
נוכחות גלובלית: הפוקלנד מאפשרים לבריטניה אחיזה אסטרטגית בדרום האוקיינוס האטלנטי ובשער לאנטארקטיקה.
לסיכום: הלייבור של סטארמר לא רואה בשליטה בפוקלנד "קולוניאליזם" אלא הגנה על רצון העם (התושבים). הם משתמשים בטיעון הליברלי של "זכות להגדרה עצמית" כדי להצדיק מדיניות שנראית על פני השטח אימפריאליסטית. מבחינתם, למסור את התושבים לארגנטינה בניגוד לרצונם - זה הפשע המוסרי האמיתי.
אפשרויות ניהול
עדי
11.01.2611:38
60. ביבי היה אמור לבקר בארגנטינה אחרי הביקור האחרון בארה''ב. חאבייר מיליי דחה אותו.בתגובה להודעה מספר 0
אשכול 928352
