עבר עריכה לאחרונה בתאריך 20.05.26 בשעה 10:23 על-ידי ET (מנהל הפורום)
https://www.israelhayom.co.il/israe...
בריטניה צפויה לחשוף רפורמה שתעקוף ביקורת שיפוטית במדינה
רויטרס 08:31
share
שרת האוצר הבריטית, רייצ'ל ריבס, צפויה לחשוף היום (רביעי) רפורמה כלכלית שתעניק לפרלמנט סמכות לאשר פרויקטי אנרגיה ותשתיות קריטיים - ללא ביקורת שיפוטית, כך מסר משרד האוצר הבריטי.
גרוק:
הרפורמה שדווחה אינה מבטלת לחלוטין ביקורת שיפוטית (Judicial Review), אלא רפורמה משמעותית שמטרתה לקצר ולצמצם עיכובים בתהליך הביקורת השיפוטית על פרויקטי תשתיות ואנרגיה לאומיים קריטיים.
החדשות שציטטת (שמתאימות להכרזה רשמית של ממשלת בריטניה מאוקטובר 2025, עם דיווחים בתקשורת כמו Reuters) מתייחסות לצעדים של שרת האוצר רייצ'ל ריבס ושל ממשלת לייבור, כחלק מתיקונים לחוק התכנון והתשתיות.
המטרה היא "לגבות את הבונים ולא את החוסמים" ולהאיץ פרויקטים חיוניים כמו אנרגיה (גרעינית, רוח), כבישים, מאגרי מים ועוד.פרטים מרכזיים מההכרזה הרשמית (אוקטובר 2025)קיצור זמן הביקורת השיפוטית: הממשלה תעבוד עם מערכת המשפט כדי לקצר בכחצי שנה (כ-6 חודשים) את משך הזמן שבו ביקורת שיפוטית עוברת בבתי המשפט עבור פרויקטים לאומיים קריטיים. כיום תהליכים כאלה יכולים להימשך יותר משנה, ולגרום לעיכובים, עלויות עודפות ואובדן השקעות.
gov.uk
שינויים קונקרטיים בתהליך (חלקם אושרו או הוכרזו מוקדם יותר ב-2025, בעקבות סקירה של הלורד צ'ארלס בנר):ביטול שלב האישור הראשוני בכתב (paper permission stage) – תביעות יעברו ישירות לשימוע בעל פה (oral hearing) בבית המשפט הגבוה.
הגבלת ערעורים: אם בית המשפט דוחה תביעה כ"חסרת בסיס לחלוטין" (totally without merit), לא ניתן יהיה לערער לבית המשפט לערעורים.
יעדי זמן (target timescales) וועידות ניהול תיקים (case management) בבתי המשפט, כולל בערכאות גבוהות יותר.
תיקונים נוספים בחוק מאפשרים התערבות מרכזית יותר של הממשלה בהחלטות מקומיות (למשל, override של מועצות מקומיות בנושאים סביבתיים) ומפשטים תהליכים אחרים.
gov.uk
תפקיד הפרלמנט: National Policy Statements (NPS – הצהרות מדיניות לאומיות) שמסדירות פרויקטי תשתיות ואנרגיה מאושרות/נבדקות על ידי הפרלמנט. הרפורמות כוללות עדכון תקופתי (כל 5 שנים) שלהן, מה שמחזק את המסגרת הפרלמנטרית ומפחית את היקף האתגרים המשפטיים על החלטות הנגזרות מהן. אין ביטול מלא של ביקורת שיפוטית, אך יש ניסיון להגביל תביעות "חסרות בסיס" ולהפוך את התהליך למהיר וצפוי יותר.
סטטיסטיקות והצדקה:
מאז 2008, 34 פרויקטי תשתיות עמדו בפני ביקורת שיפוטית – רק 4 מהן התקבלו.
דוגמאות לעיכובים:חוות רוח ימית Norfolk – עיכוב של שנתיים, שפגע באספקת אנרגיה ליותר מ-1.3 מיליון בתי אב.
כביש A38 בדרבי – עיכוב של יותר משנה.
פרויקטים גדולים של כבישים – עלות עיכוב עד 121 מיליון ליש"ט לפרויקט (שכר עובדים, שכר טרחה, אובדן ביטחון משקיעים).
פרויקטים כמו Sizewell C (תחנת כוח גרעינית) עברו ביקורות שיפוטיות (שנדחו) ועיכובים.
התועלת הכלכלית הצפויה: הרפורמות בתכנון (כולל קיצור JR, הסרת רגולציות מיותרות ושימוש ב-AI) אמורות להניב עד 7.5 מיליארד ליש"ט תועלת לכלכלה ב-10 השנים הקרובות.
gov.uk
ציטוטים בולטים:
רייצ'ל ריבס:
"הממשלה הקודמת צידדה בחוסמים, שהחזיקו את הכלכלה שלנו כבת ערובה זמן רב מדי, תוך ניצול לרעה של תהליך הביקורת השיפוטית הארוך כדי לעכב פרויקטי תשתיות לאומיים קריטיים ולעצור צמיחה כלכלית... אנחנו רוצים לגבות את הבונים, לא את החוסמים."סטיב ריד (שר הדיור): הדגיש ש"רק 4 מתוך 34 ביקורות שיפוטיות מאז 2008 התקבלו" וש"המערכת מנוצלת לרעה".
ביקורת והקשר רחב יותר:
ארגוני סביבה (כמו ב-Guardian) ביקרו את התיקונים כ"ציניים" וטענו שהם מחלישים הגנות סביבתיות ומאפשרים לממשלה לעקוף החלטות מקומיות.
הרפורמות הן חלק ממאמץ רחב יותר של הממשלה להאיץ בנייה, אנרגיה נקייה וצמיחה, כולל אישור פרויקטים כמו Lower Thames Crossing וחוות רוח.
סיכום: זהו לא ביטול מלא של ביקורת שיפוטית, אלא רפורמה פרוצדורלית שמפחיתה שלבים מיותרים, מקצרת זמנים ומגבילה תביעות חסרות בסיס – תוך שמירה על מסגרת משפטית. המטרה היא לתת ודאות גבוהה יותר לפרויקטים קריטיים ולחזק את תפקיד הפרלמנט/ממשלה בהחלטות אסטרטגיות.
אשכול 949535