סגירת רוב מתקני ההתפלה בארץ, בעקבות הזיהום שהתגלה בים התיכון, היא, ככל הנראה, תוצאה של שילוב גורמים, ביניהם היעדר מוחלט של טיפול בביוב ברצועת עזה המוזרם באופן חופשי ובאמצעות ביוביות (מכליות כביש השואבות ביוב) אל הים, מספר ק"מ דרומית למתקני ההתפלה שלנו.
האירוע ממחיש שוב כמה משק המים השפירים, שמבוסס ברובו על מי התפלה - רגיש לזיהומים ונמצא תחת איום מתמיד.
צילומי לווין מראים שהזיהום הגורם לפריחת מיקרו-אצות במי הים, מגיעה מעזה וגם מדלתת הנילוס, מזג האוויר וזרמי הים בסוף השבוע הניעו אותם לכיוון חופי ישראל בריכוזים גבוהים מהרגיל שהעירו גם את חיישני האזהרה בפתחי היניקה של מתקני ההתפלה מאשקלון עד שורק. כתוצאה מכך חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה הימיים הפועלים בישראל הושבתו ורק מתקן ההתפלה בחדרה המשיך לעבוד.
מתקני ההתפלה בישראל מספקים 75% מאספקת המים לערים, ובדרום גם חלק לא מבוטל מאספקת המים לחקלאות. אי לכך הודיעה רשות המים על עצירת אספקת המים לחקלאים בדרום ומספר רשויות מקומיות עצרו את השקית הגינות הציבוריות והוציאו הודעות אזהרה לתושבים לחסוך במים ולהצטייד במים לחירום.
האירוע שטרם הסתיים (הבוקר הושבתו שוב מתקני התפלה בדרום) הוא קריאת אזהרה למשק המים על התלות העצומה של ישראל במתקני ההתפלה.
האירוע מלמדנו שחייבים להיערך לשיבושים בהפקת מים מותפלים מסיבות שונות: פעם זה אירוע זיהום ים מגלישות ביוב או נפט, ובפעם הבאה זה עלול להיות התקפת סייבר או טילים.
על רשות המים לשמור על כושר ההפקה של בארות המים באמצעות שיקום קידוחים שנסגר בגלל גילם (רוב הבארות הגיעו לגיל מבוגר ויש לחדשם) או שהזדהמו, לעודד את המגזר העירוני והפרטי לקדוח בפיקוח בארות חדשות ולמנוע זיהומי קרקע שגורמים להשבת בארות .לא פחות חשוב, על רשות המים והאוצר לפרסם קמפיינים קבועים לחסכון במים בכל המגזרים ובעיקר במגזר העירוני. במדינה שבה האוכלוסייה גדלה בקצב של 1.8 אחוז בשנה אין מנוס מחיסכון, ולא נאלץ להקים מתקן התפלה חדש בכל שנתיים תוך בזבוז אדיר של אנרגיה ותפיסת שטחי חוף יקרים.
בנוגע לאירוע הזיהום: ממשלת ישראל ומפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) חייבות לפעול באופן דחוף לשיקום מערכות הביוב בעזה ולהבין כי מפגעים סביבתיים אינם מכירים בגבולות וכי הפגיעה במתקני טיפול השפכים בעזה משליכה באופן מידי על הסביבה, בטחון המים ובריאות הציבור בשני הצדדים.
ידוע לנו כי נערכו מספר פניות לממשלה, למתפ"ש ולמפקדה האמריקאית בקרית גת, בין היתר מטעם הארגון אזורי אקופיס מזרח תיכון, בבקשה לאפשר כבר עכשיו קליטה של הביוביות מעזה שמפנות ביוב מבורות הספיגה הגולשים, ומתעלות ביוב פתוחות למתקן טיפול בצד שבשליטת ישראל ברצועה.
בהיעדר טיפול נאות, ביוביות אלו מזרימות את השפכים לים, לצד הביוב שזורם ישירות לים ממגורי תושבי עזה הסמוכים לים.
בכוונת עמותת 'צלול' לפנות עוד היום למתפ"ש ולמפקדת התאום הבינ"ל לרצועת עזה ולדרוש כי שיקום מערכות הטיפול בשפכים יעמדו בראש סדרי העדיפויות שלה.
פרופ' ג'ק גילרון מומחה להתפלה (אמריטוס במכון לחקר המים ע"ש צוקרברג באונ' בן-גוריון) כותב:
"ההודעה של רשות המים על סגירת חלק ממתקני ההתפלה, ליד החוף הדרומי של הים התיכון, מדגישה את רגישות המתקנים לאירועים חריגים. ייתכן שחלק מהעכירות שהוזכרה נובע מפריחת אצות (צילומי לווין הראו עלייה ניכרת ברמת הכלורופיל ליד החוף הדרומי). ידוע שנוטריינטים מביוב לא מטופל הוא גורם המחמיר את הסיכון לפריחת אצות (algal blooms) והפרשות של מיקרובים שיכולים לסכן את הביצועים של מתקני התפלה ממברנליים (Bar-Zeev et al., Water Research, 2021). הבעיה הכאובה של אי-טיפול בביוב מעזה והזרמתו לים עדיין לא מקבלת את המענה המתבקש של מתקני טיהור וזה מעלה את הסכנה גם למתקני ייצור המים של מדינת ישראל ליד חוף ים התיכון הדרומי בו ממוקמים 5 ממתקני התפלה הגדולים של המדינה.
בעיה חמורה יותר נעוצה בקרבת נקודות שאיבה של מי הזנה של מתקני התפלה לנתיבי שיט של מכליות נפט כאשר דליפה משמעותית יכולה להשבית מתקן התפלה עד כמה חודשים.
המקרה הנוכחי רק מדגיש הצורך לתכנן ולהיערך לסיכונים למקור מרכזי של מי השתיה של מדינת ישראל.
אשכול 962142