הדרך הבדוקה להעלמת קמטים
באחרונה, קמטים סוררים התנחלו על פניי, קצב האנחות גבר, עננת דאגה התיישבה על פניי המכורכמות, נוכחת נפקדת, חשרת העננים המרחפת מעל ראשה של האומה מדירה שינה מעיניי.
ההתמודדות עם תחושת האווירה הציבורית, ללא ספק מדכדכת, מאז טבח שבת שמחת תורה בחרנו כמשפחה לראות את האור בתוך החושך, לראות את המפה הלבנה ולא את הנקודה השחורה, לדבר גבורה, לדבר עוצמה, לדבר רוח יהודית בבחינת מילים בוראות מציאות, עד לאחרונה שמשהו נסדק בתקווה היהודית.
בשבועות האחרונים גווי שחוח יותר, מילות הגבורה התעמעמו, התקווה הגדולה פינתה מקומה לסדקי ייאוש, תחושת הקרע הנורא בעם, תחושת השסע המתרחב, התהום המעמיקה, שיח הביבים, ההסתה הנוראה, החרדה מפני רציחות פוליטיות קרובות ממש בעקבות הסתה פרועה ופראית של אליטה מתגוננת חסרת מעצורים, בעוד מי שאמורים להגן על האזרחים מועלים בתפקידם.
בביתי, עם משפחתי, אני כספר הפתוח, המשפחה חשה בתנודות מצב הרוח, בדאגה המתגברת, בשיח של: מדינת ישראל לאן, התפרקות החברה היהודית-ישראלית, בעצב העוטף אותי.
בני בכורי אשר הפסיק לספור את ימי המילואים טפח בתום ארוחת השבת על שכמי ואמר: "אבא, בוא אלינו למילואים ותראה את ישראל הטובה, תראה איך הקמטים ייעלמו, הדאגות יתאדו והאנחות ייפסקו, אצלנו אין שיסוי אין קרע, יש אהבה גדולה שמנצחת כל יום מחדש".
החרה החזיק אחריו בן זקוניי, בעודו רכון על "ספר החינוך", "אבא, בוא לבית המדרש, להיכל הקודש בו אני לומד, תראה את ישראל היפה, האמונית, המאמינה בצדקת דרכה, המנצחת, תראה את הלוחמים השבים משדה הקרב וממיתים עצמם בגעגוע גדול לגמרא."
שמעתי את בניי אהוביי התנחמתי והתחזקתי, תהיתי ביני לביני מהם הגורמים לאווירה המדכדכת, המייאשת והמחלישה, תהיתי האם הקשבת יתר למהדורות החדשות, לשדרנים, לפרשנים, מייצרת מציאות מדומה של מדינה בכאוס, מדינה שאזרחיה כפסע ממלחמת אחים, מדינה טרם חורבן, מדינת הבוקה מבוקה ומבולקה.
התעשתי לאחר מילות החיזוק, ביצעתי ניסוי אישי אשר בתוצאותיו שמח לשתף אתכם, קבלתי החלטה לנהוג בצרכנות תקשורתית מבוקרת במשך חמישה ימים, התפלאתי עד כמה הייתה קלה הגמילה, הניסוי הוכיח את עצמו, במקום צפיית יתר במרקע, עיניי שוטטו בהנאה בין דפיו של ספר שאת קריאתו דחיתי זמן רב, "ואיפה זה פוגש אותך?" שכתב ג'ושוע פלטשר.
במקום להקשיב לפרשנים מוטים, שאת דעותיהם ופרשנותם יכול כל מאזין לדעת מראש בבחינת, "אמור לי מי האלוף התורן, הפוליטיקאי המתוסכל לשעבר, המגיש, ואומר לך מה יאמר עוד טרם שהצליח להוציא מילה אחת מפיו", ניצלתי את הזמן לפעילות משמעותית וחשובה הרבה יותר.
שבתי לימי האור והגבורה, האמונה והתקווה, הצעתי לכם, קוראים יקרים, לפתוח בדיאטה משמעותית של צרכנות חדשות ותוכניות אקטואליה, בחירת האזנה וצפייה מבוקרת, התנזרות מרעלנים מצויים, ממדכדכים מקצועיים, מרואי שחורות מקצועיים ומפזרי פצצות סירחון סדרתיים.
חפצי תקווה, חפצי חיים מתוך אחריות, חפצי חיים של עוז, מוזמנים להתחיל את תהליך ניקוי הרעלים, תהליך של התנתקות מעטיני הארס המזוקק, מהייאוש, מהקמטים המכסים את פנינו המכורכמות.
אשכול 18125