שיעורים: חומש: דברים, חמישי עם פירש"י. תהלים: כג-כח. תניא: ומה שמשבחים ... ־200־ היא מיד.
ביגיעה הגדולה ביותר, אי אפשר להרוויח "סענט" אחד יותר מאשר קבע הקב"ה - שכך וכך ירוויח פלוני. צריך לעשות כל שנחוץ, אך יש לזכור שכל העבודה אינה אלא "טפל", ברכת השם יתברך היא ה"עיקר", אותה מרוויחים כשמתנהגים כראוי ליהודי: תפלה בציבור, שמירת שבת בהידור, כשרות בהשגחה גדולה, חינוך הבנים אצל מלמדים יראי-שמים.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שלישי - ד מנחם אב
*בית המקדש השלישי- כיצד יברכו הכהנים*
"ברכת כהנים הינה הברכה שהיתה נאמרת ע"י הכהנים בעמדם על הדוכן בבית המקדש. גם היום, מוסיפים הכהנים לברך בה את עם ישראל.
אלא שהבדל גדול בין זמן הגלות לזמן הבית.
אז, בזמן בית המקדש, נאמרה הברכה ב"שם המפורש", היינו, שהכוהנים ביטאו את שם ה' המופיע בברכה – בצורתו השלימה "כשם שאני נכתב כך אני נקרא". ואילו היום, שם השם נאמר בצורתו "הרגילה".
בזמן הגאולה, ישובו הכהנים ויברכו את עם ישראל ("ושמו את שמי")- יברכום בשם המפורש".
"סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו". פירש הבעש"ט: בכל דבר גשמי מהדברים המותרים ישנו טוב ורע: הגשמי הוא רע, והחיות האלוקי המחיה את הגשמי - הוא טוב. על האדם המשתמש בגשמי להיות 'סור מרע' - לא לרצות בתענוג הנמצא בגשמי. 'בקש שלום ורדפהו' - האדם שהוא [בבחינת] 'סור מרע ועשה טוב' צריך לרדוף ולבקש לעשות שלום בין הגשמי לבין חיות האלוקי שמחייהו.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום רביעי - ה מנחם אב (יום הילולת האריז"ל החי)
*הנשמות בדורנו זה - גלגול של דור המדבר*
"נאמר בכתבי האריז"ל (לקוטי תורה וספר הלקוטים שמות ג, ד) ש"הדור של עקבתא דמשיחא הוא גלגול של דור יוצאי מצרים".
כשם שיוצאי מצרים זכו לגאולה הראשונה של עם ישראל על ידי משה רבינו, כן יזכה הדור דעקבתא דמשיחא
לגאולה האחרונה של עם ישראל על ידי משיח צדקנו."
(משיחת הרבי שליט"א מלך המשיח - לקו"ש חלק יב עמ' 175)
אפשרויות ניהול
שליטא
01.08.2515:29
3. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון ז מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: ואתחנן, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: לט-מג. תניא: א. פותחין ... ־204־ והגוף שבנפש.
אגרת הקדש פותחין בברכה, נכתבה עשרה שנים קודם כתיבת אגרת קטנתי.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שישי ז מנחם אב ערב שבת חזון
*שבת זו שבת מיוחדת: מראין כל אחד ואחת מישראל את בית המקדש דלעתיד*
"ידועה תורת הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ש"שבת חזון" הוא מלשון "מחזה", שאז "מראין לכל אחד ואחד המקדש דלעתיד".
בראית המקדש לעתיד כוונה ותכלית, לעורר ולעודד יהודים להוסיף בעבודת ה', בראותו את המקדש דלעתיד בנוי ומשוכלל למעלה, וכל עבודתו אינה אלא להמשיכו.
רז"ל אומרים (מגילה ג, א) על הפסוק בספר דניאל: "וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם"- וכי מאחר והם לא ראו מה שדניאל ראה מדוע נפלה עליהם אימה ונבעתו?
אלא, שאע"פ שהם עצמם לא ראו - "מזלם ראה" (מזל הוא כמבואר בחסידות שרש הנשמה למעלה).
ואף כאן: דרגת ה"מזל" שבנשמה רואה את המקדש דלעתיד. וראיה זו פועלת על האדם ועל גופו ונפשו הבהמית, לתקן ולשפר את המעשים ולהביא לבניין בית המקדש."
(משיחת הרבי שליט"א מלך המשיח - לקו"ש חלק כט עמ' 22)
לזכות שליח אמיתי מסור ונתון לכ"ק אד"ש מה"מ הרב מרדכי(מוטי) ענתי - פורט לודרדייל
אפשרויות ניהול
שליטא
03.08.2516:59
4. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי ט מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: ואתחנן, שלישי עם פירש"י. תהלים: מט-נד. תניא: ועתה הפעם ... תורה וכו'.
י במנחה: ק"ש [קריאת שמע], שש"י [שיר של יום], אכ"א [אין כאלקינו] וכל השיעורים השייכים לשחרית, ואח"כ [ואחר כך] סדר תפלת מנחה. אין מברכין שעשה לי כל צרכי עד למחר. אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] היה לומד בכל שנה ושנה בת"ב [בתשעה באב] איכה רבה וסוגית ר"י [רבי יוחנן] דפרק הניזקין. בבוקר אחר אמירת הקינות - שהי'[ה] אומרם כולם - הי'[ה] אומר איכה. הי'[ה] עולה לתורה למפטיר, ולפעמים הן בשחרית הן במנחה.
ב"ה, תשעה באב הוא יום הולדתו של משיח צדקנו.. ומכיון שעברו ריבוי שנים מאז שנולד בפעם הראשונה - הרי, בתשעה באב מידי שנה שנה ניתוסף עוד יותר בענין לידת והתגלות משיח צדקנו בעילוי אחר עילוי ! .. ומזה מובן שהזמן עתה.. מסוגל ביותר לפעול ביאת והתגלות משיח צדקנו בפועל ממש. (מהתוועדויות תשמ"ח ח"ד ע' 133)
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום ראשון - תשעה במנחם אב
*תשעה באב יהיה יום טוב גדול ותתבטל לגמרי התענית*
"כיון שאחכה לו בכל יום שיבוא, כולל גם 'שיבוא בכל יום', ביום זה ממש(שבת תשעה באב ה'תנש"א),
ואז תדחה התענית לגמרי, ותשעה באב יהיה יום טוב גדול..
ובפרט שבפשטות יהיה זה קשור גם עם חנוכת ביהמ"ק השלישי, שירד למטה תיכף ומיד ממש.. ומכל שכן וקל וחומר,
שכן בימות המשיח תתבטל לגמרי התענית דתשעה באב".
(משיחת הרבי שליט"א מלך המשיח – דבר מלכות פ' דברים התנש"א)
רבינו הזקן הלך למעזריטש, ביחד עם אחיו מהרי"ל [מורנו הרב ר' יהודה ליב], בשנת תקכ"ד. מהרי"ל [מורנו הרב ר' יהודה ליב] הלך בלי רשות ביתו ולכן חזר מדרכו, ורבינו בא למעזריטש - ושהה שם, בפעם הראשונה, עד אחרי חה"פ [חג הפסח] תקכ"ה. שבועיים היה מסופק אם להשאר שם, והמאמר הראשון ששמע היה נחמו נחמו. ויש בזה ספק אם הוא המאמר הראשון לבואו, או הראשון לאחר השבועיים שהחליט להשאר ונתקשר. י
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שלישי - יא מנחם אב
*קיומו של בית המקדש בזמן הגלות – בבית רבינו שבבל* - חלק ראשון
"ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם" (יחזקאל יא, טז) -"אמר ר' יצחק אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל, ור"א אמר זה(בית המקדש החרב שעבר ל)בית רבינו שבבבל" (מגילה כט, א).
"והנה, גם בחוץ לארץ, במקום וזמן הגלות, ישנו "מקדש מעט", מעין ודוגמת "המקדש הגדול אשר בירושלים",
ומצד עילויו המיוחד ד(בית הכנסת ובית המדרש שב)"בית רבינו" הרי הוא "מקדש מעט" העיקרי שנותן הקדוש ברוך הוא לישראל בזמן הגלות תמורת המקדש הגדול שבירושלים."
"בית רבינו שבבבל" – "להיותו מקומו הקבוע (בית) של נשיא הדור, "הנשיא הוא הכל", שכולל כל הדור,
יש בו השראת (וגילוי) כללות השכינה מעין ודוגמת השראת וגילוי השכינה בבית המקדש,
וממנו נמשך השראת וגילוי השכינה בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות "בארצות אשר באו שם", כמו בית המקדש שממנו אורה יוצאה לכל העולם.
אשכול 35288
