שיעורים: חומש: תבוא, שלישי עם פירש"י. תהלים: עב-עו, מ-מב. תניא: טו. להבין ... ־קכא־ הכלולה מהן.
מהוראות אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי]: להנזר ממלחמת תנופה עד קצה האחרון, לא מפני שאין לנו במה לנצח או מפני מורך לב, אלא מפני שאת כל כוחותינו עלינו להקדיש אך ורק לחיזוק בנינינו, בנין התורה והמצות בקדושה ובטהרה. ועל זה עלינו למסור את נפשותינו במס"נ [במסירת נפש] בפועל ולא רק בכח.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום ראשון - יד אלול
*לעתיד לבוא: הכרה מושלמת בהקדוש –ברוך-הוא*
"ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר גו' ולא נתן ה' לכם לב לדעת גו' עד היום זה" (תבוא כט, ג- ד).
מפרש רש"י: "לב לדעת - להכיר את חסדי הקב"ה ולידבק בו עד היום הזה, שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת משנתו עד ארבעים שנה".
והנה, הכוונה בזה אינה רק לרבו "בשר ודם", אלא גם לרבו - הוא הקב"ה, ואם כן התקופה של ארבעים שנה קשורה בשלימות ההכרה בהקב"ה.
והכרה זו תהיה מושלמת בימות המשיח, כאשר יתגלה כבוד ה', וכמו כן תתגלה אז תורתו של משיח( סוף דעתו.. וחכמת משנתו")."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - פרשת עקב התשד"מ )
*מרגישים גאולה:* ויהי רצון שעל ידי הדיבור וקבלת החלטות טובות - נזכה תיכף ומיד שהקב"ה יתן לכל אחד ואחת מישראל כל המצטרך לו, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, ועל אחת כמה וכמה בהענין הכי עיקרי - גאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, ובלשון הכתוב "כי תבוא אל הארץ... וירשתה וישבת בה", ותיכף ומיד: "...והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשכן שמו שם". _(משיחת שבת פרשת כי תצא ה'תנש"א)_
שיעורים: חומש: תבוא, רביעי עם פירש"י. תהלים: עז-עח, מג-מה. תניא: אך צריך ... ־קכב־ ומליצה.
התיסדות ישיבת "תומכי תמימים". יום א' ט"ו אלול תרנ"ז. התחלת הלימוד בנגלה ודא"ח [ודברי אלקים חיים]: יום ד' ח"י אלול תרנ"ז. בליל שמח"ת [שמחת תורה] תרנ"ט אחרי ההקפות הכריז אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי]: הישיבה שמה "תומכי תמימים" ותלמידים הלומדים ומתנהגים ברוחה שמם "תמימים".
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שני - טו אלול
*כל אחד ואחת מישראל הוא חייל במלחמת בית דוד להבאת הגאולה*
"בקשר להתייסדות ישיבת "תומכי תמימים", שחל היום,
ידועה שיחת הרבי הרש"ב נ"ע "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו"( מסכת שבת נו, א )-(אשתו הם כל ענייני החומר "ענייני עולם הזה") –
שמטרת התייסדות ישיבה זו היא להעמיד "חיילי בית דוד" שהם יצאו ל"מלחמת בית דוד". וענין המלחמה היינו שהתלמידים ("החיילים") יהיו "נרות להאיר" - יגלו ויפיצו פנימיות התורה, תורת החסידות ויחזקו את האמונה בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
ובהכרח לומר שבימינו אלו שייכים הדברים לכל אחד ואחת מישראל, וגם עליהם מוטלת השליחות דמלחמת בית דוד."
(משיחות הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - ליל הושענא רבה ה'תשמ"ג, כ' מרחשון ה'תשמ"ה)
*מרגישים גאולה:* אילו היה הקץ ידוע, אזי היחס לגאולה היה כמו אל דבר השייך לעתיד, שאינו פועל שינוי כל כך בהווה, ואינו משפיע עלינו באופן משמעותי... מה שאין כן, כשהקץ אינו ידוע, וביחד עם זאת - יודעים בוודאות שיכול להיות *בכל רגע*, ומצפים שיהיה ברגע *זה*, אזי היחס לגאולה הוא כמו אל דבר עכשווי, ממשי, וכל ההנהגה שלנו, בכל תחום בחיים, היא באופן המתאים למעמד ומצב של גאולה. *משיח נאו!* *המלך בשדה, י"ג מידות הרחמים מאירים בגלוי* *ש* נת *פ* לאות *ה* גאולה
אפשרויות ניהול
שליטא
09.09.2518:47
2. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי טז אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תבוא, חמישי עם פירש"י. תהלים: עט-פב, מו-מח. תניא: והנה כללות ... ־קכג־ כמו שית'.
רבינו הזקן פי' המאמר " כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא" - על יהודי יש להביט כפי שהוא "נמצא" במחשבה הקדומה דא"ק [דרגה הגבוהה ביותר באלוקות, שהיא מקור לנשמות ישראל] ושם "נמצאת" כל נשמה על כל דורות צאצאיה עד ביאת המשיח גואל צדק, וכשעושים ליהודי טובה, מטיבים לכל הנשמות הללו עד סוף כל הדורות.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שלישי - טז אלול
*לבקש בקול רם "עד מתי"- שתבוא כבר הגאולה!*
"שלימות העניין של " כי תבוא אל הארץ"(וקיום מצוות ביכורים בפשטות) תהי' בגאולה האמיתית והשלימה, כפי שהיה "כימי צאתך מארץ מצרים" כמדובר בפרשת ביכורים.
כיוון שזהו עניין הכי עיקרי שהזמן גרמא- כי עפ"י כל הסימנים היתה הגאולה צריכה לבוא כבר לפני זמן רב-
מובן... שצריכה להיות במיוחד הבקשה(בקול רם) "עד מתי"?!
שתבוא כבר הגאולה בפועל ממש!"
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח, פ' כי תבוא תשנ"ב)
רבינו הזקן הי-ה בעצמו הקורא בתורה. פעם אחת לא הי-ה בליאזנא ש"פ [שבת פרשת] תבא, ושמע אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] האמצעי - והוא עודנו נער קודם הבר מצוה - הקריאה מאחר. העגמת נפש מהקללות שבתוכחה הביאתו לכאב לב, עד שביוהכ"פ [שביום הכפורים] נסתפק רבינו הזקן אם יוכל להתענות. כששאלו את אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] האמצעי הרי בכל שנה קורים פרשה זו, ענה: כשאבא קורא "הערט זיך ניט קיין קללות" [="אין נשמעים קללות"].
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום רביעי - יז אלול (הנחת אבן הפינה להרחבת בניין 770 בניו יורק – 'בית רבינו שבבל')
*בית רבינו שבבבל 770 הוא מקום המקדש דלעתיד*
"בדור זה, דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה, מסיימים ומשלימים את העבודה גם בחצי כדור(הארץ) התחתון שבו לא היה מתן תורה, אשר ע"י העלאת המקום היותר תחתון - מעלים גם את כל שאר המקומות דארץ העמים,
ועניין זה נעשה ע"י 'בית רבינו' שבחצי כדור התחתון, שממנו אורה יוצאת לכל העולם.
ועפ"ז מובן גודל העילוי ד'בית רבינו' – 'מקדש מעט' העיקרי בגלות האחרון,
ולכן הוא 'מקום המקדש גופי' דלעתיד', ולא עוד אלא שבו יתגלה מקדש העתיד, ומשם ישוב לירושלים". (קונטרס בית רבינו שבבל תשנ"ב -כ"ק אד''ש מה"מ)
*מרגישים גאולה:* השלימות של 'כי תבוא אל הארץ' היא בקיום מצות ביכורים בפשטות, בגאולה האמיתית והשלימה. מכיוון שכל יהודי הוא בבחינת ביכורים - הנברא המובחר ביותר, קודש לה', לכן בכחו של כל יהודי לפעול אצל הקדוש ברוך הוא שיבטל את הגלות, ויביא את הגאולה תיכף ומיד בפועל ממש! _(משיחת שבת פרשת כי תבוא ה'תנש"א)_
יום הולדת את הבעש"ט בשנת תנ"ח. יום שנתגלה אליו מורו ורבו הקדוש [=אחיה השילוני] - תפ"ד. יום שנתגלה הבעש"ט - תצ"ד. יום הולדת את רבינו הזקן - תק"ה. תוכן תורת הבעש"ט [בגן-עדן] בשבת פר' תבוא ח"י אלול תרנ"ב אחר קבלת שבת: "והיה כי תבא אל הארץ גו'". 'ארץ' לשון מרוצה ולשון רצון כדאיתא במדרש. - כשתשיג את ה'רצון' שהוא מתנה מלמעלה ובירושה בכל אחד מישראל, צריכה להיות העבודה 'וישבת' - "להורידו" בהתישבות, 'ולקחת גו' ושמת בטנא' - להמשיך אורות בכלים, 'והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך' - על יהודי לדעת שהילוכו ממקום למקום אינו מיוזמתו אלא מובילים אותו מלמעלה, והכונה היא ,לשכן שמו שם, - לפרסם אלוקות במקום שנמצא בו. אחר תפלת ערבית חזר עוד הפעם תורה הקודמת, והוסיף: 'והיה כי תבוא גו'' - בכדי להגיע לרצון כו', זהו ע"י ש'והלכת אל המקום גו' לשכן שמו שם' - למסור את הנפש כדי לפרסם שם אלוקות. במה מפרסמים אלוקות - בברכה ופסוק תהילים.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום חמישי - חי אלול
חי אלול: יום הולדת שני המאורות הגדולים :הבעל-שם-טוב ואדמו"ר הזקן
*משיח יסיר את לב האבן*
"והסירותי את לב האבן מבשרכם..ונתתי לכם לב בשר" (יחזקאל לו, כו).
"שאלו את האדמו"ר הזקן (בעל התניא והשולחן ערוך): מדוע ידבר תמיד על מדרגות רוחניות כה נעלות, שלכאורה – מה לנו ולהם?
השיב להם אדמו"ר הזקן: על ימות המשיח נאמר: "והסירותי את לב האבן מבשרכם. לב האבן דווקא, ולא מוח האבן, שכן, קשה מאוד לשנות את לב האבן לפני ימות המשיח, ו(להצליח) לשנות את הלב – דבר זה תלוי במשיח.
הכשרת המוח, לעומת זאת, אפשרית גם היום – על ידי עבודתנו במשך זמן הגלות.
לכן מדברים בעניינים נעלים, כדי להסיר לפחות את מוח האבן."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - שיחת ליל ב' דחג הפסח תשכ"ג)
אפשרויות ניהול
שליטא
12.09.2515:00
5. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון יט אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: נצו"י, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: צ-צו, נה-נז. תניא: טז. אהוביי ... ־248־ דף פ'.
רבינו הזקן בהיותו עדיין בוויטעבסק, אמר פעם תורה על הפסוק "אתם נצבים גו", ופירש" 'מחוטב עציך' - לשון עצה, יש לעקור את ה"רבות מחשבות בלב איש"; 'שואב מימך' - לשאוב את המים שמצמיחים כל מיני תענוג.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שישי - יט אלול
"ושלמו ימי אבלך" - יסתיימו ימי אבלך (הפטרת פרשת כי תבוא)"
*"ע"י העבודה באופן של שלימות ("ושלמו") באים לימות המשיח"*
בהפטרת פרשת כי תבוא שבה מדובר אודות ביאת המשיח – נאמר "ושלמו ימי אבלך", והיינו, שיגמרו ימי אבלך.
וצריך להבין: מהו דיוק הלשון "ושלמו ימי אבלך"- היה מתאים יותר לומר "ותמו", ולא "ושלמו" שהוא מלשון שלימות?
אלא, עניין האבלות – "ימי אבלך" – קשור עם עניין המיתה שהוא עניין שבירת הכלים ד(עולם ה)תהו, שרש כללות עניין החטאים והגלות. פנימיות עניין הגלות, היא – עבודת בני-ישראל בבירור הניצוצות (שנפלו בשבירת הכלים), שלכן,
כאשר בני-ישראל מסיימים את עבודתם בבירור הניצוצות, אזי באה הגאולה על-ידי משיח. ולכן כתוב "ושלמו ימי אבלך" - שלימות מעשינו ועבודתנו.
*מרגישים גאולה:* ענין הגלות הרי אינו שייך לבני ישראל כלל וכלל, כיון שמקומו של כל יהודי הוא - סמוך על שולחן אביו, "לפני ה' אלוקיך" בבית המקדש! וזה שהקדוש ברוך הוא עשה גלות הוא בכדי לעורר את עבודת היהודי לגלות בעולם איך שהוא (היהודי) *ביכורים לה'*. דבר אחד עם הקדוש ברוך הוא. ועל ידי זה - לבטל מיד את הגלות, ולהוציא את כל העניינים הטובים והנעלים שנמצאים בגלות, עד לעשות מגולה - שתהיה גאולה. _(משיחת שבת פרשת כי תבא ה'תנש"א)_
*משיח נאו!* *המלך בשדה, י"ג מידות הרחמים מאירים בגלוי* *חיות באלול: חשבון נפש ותשובה על חודש חשוון ה'תשפ"ה*
שבת שלום ומבורך.
אפשרויות ניהול
שליטא
14.09.2517:00
6. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי כא אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: נצבים וילך, שלישי עם פירש"י. תהלים: קד-קה, סא-סג. תניא: יז. נודע ... ־250־ וע"ש היטב.
אבינו הראשון אברהם בגלל עבודתו במסירת נפש לפרסם אלקותו יתברך - אל אחד - לכל בני העולם, זכה להנחיל לזרעו עד סוף כל הדורות את האמונה הטהורה בה' ובתורתו, וכל איש ואשה בישראל יש להם הכח והעוז למסור נפשם על התורה הקדושה.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום ראשון - כא אלול
*ע"י טעימה מפנימיות התורה יוצאים מהגלות ברחמים*
"אופן היציאה מן הגלות והביאה לימות המשיח כבר גילו רז"ל אשר –
"בגין דעתידין ישראל למיטעם מאילנא דחיי, דאיהו האי ספר הזהר, יפקון בי מן גלותא ברחמי'" – (ע"י שישראל יטעמו מעץ החיים הוא ספר הזוהר יצאו מהגלות ברחמים),
וכמענה המשיח לרבינו הבעל-שם-טוב - אשר כשיפוצו מעינותיך חוצה אז יבוא."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - לקו"ש חלק ד' – ל"ג בעומר)
תורת החסידות דורשת, כי תחלה להוכחה, צריכים להסיר את הצפרנים, לא לדקור, כי [הקליפות הטמאות] בטופרהא אחידן [=בצפרנים נאחזות], כל דקירה היא קליפה וסטרא אחרא; ואחר נטילת הצפרנים צריך להיות הנטילת ידים, כמבואר ענינה בדא"ח - המשכת המוחין למדות.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שני – כב אלול
*אין די מילים לתאר כמה יקר רגע אחד נוסף בגילוי משיח.*
"ועלינו כולנו לדעת ברור, אשר כל פעולה ופעולה, כל השתדלות והשתדלות להפיץ המעינות חוצה, מאירות את חשך הגלות ומקרבות ביאת וגילוי המשיח.
ואין די מילים לתאר כמה קשה אף רגע אחד יותר בגלות,
וכמה יקר אף רגע אחד נוסף בגילוי משיח."
(ממכתב הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - פסח שני התש"י)
אפשרויות ניהול
שליטא
17.09.2516:05
8. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי כד אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: נצבים וילך, שישי עם פירש"י. תהלים: קיג-קיח, ע-עב. תניא: והשנית היא ... דעהו.
בעבר, כל אמרה ששמעו - היתה תורה, וכל מחזה שראו - הוראה בעבודה והדרכה.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום רביעי - כד אלול
*מעשה לגאולה: לפרסם בעיתון על ביאת המשיח*
"... ובפרט על פי הפתגם הידוע של רבותינו נשיאנו על דבר הפירסום דביאת המשיח בעיתונים,
כפי שנתקיים בפועל ממש בתקופה האחרונה שנתפרסם בכמה וכמה עיתונים בעולם כולו (ויש להוסיף ולפרסם עוד יותר)
ש"הנה זה (המלך המשיח) בא" ותיכף – וכבר בא – בפועל ממש, למטה מעשרה טפחים, ובגלוי לעיני כל באי עולם, על אחת כמה וכמה "לעיני כל ישראל, ותיכף ומיד ממש."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - פרשת נצבים וילך ה'תנש"א
*מרגישים גאולה:* תהילים דדוד מלכא משיחא - אמרו כבר בשפע הכי גדול. התוועדויות - ערכו לרוב. בהפצת המעיינות עוסקים כבר מהבעל שם טוב, מזה 7 דורות, וכבר פעלו בריבוי גדול ועצום... יש לומר, שהדבר שעדיין לא עשו בשביל להביא את המשיח הוא - *עבודת השמחה!* הוספה בשמחה כשלעצמה, לשם המטרה והתכלית דהבאת הגאולה, שמחה של מצווה, שמחה בטהרתה, תביא תיכף ומיד את משיח צדקנו! נסו ותיווכחו!
*משיח נאו!* *המלך בשדה, י"ג מידות הרחמים מאירים בגלוי* *חיות באלול:* חשבון נפש, תיקון ותשובה על חודש *אדר* ה'תשפ"ה *כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה*
אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבינו] הזקן סיפר: בהיותי במעזריטש שמעתי ממורי ורבי הה"מ [הרב המגיד] בשם מורו רבו הבעש"ט [הבעל שם טוב] נ"ע [נשמתו עדן]: החדש השביעי שהוא החדש הראשון לחדשי השנה, הקב"ה [הקדוש ברוך הוא] בעצמו מברכו בשבת מברכים שהוא השבת האחרון דחדש אלול, ובכח זה ישראל מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה, כתיב אתם נצבים היום, דהיום קאי על ראש השנה שהוא יום הדין, וכמ"ש [וכמו שכתוב] ויהי היום גו' ותרגם והוה יום דינא רבא, ואתם נצבים קיימים ועומדים, והיינו שזוכים בדין, ובשבת שלפני ר"ה [ראש השנה] שהוא שבת האחרון דחדש אלול קוראין אז פרשת אתם נצבים, דזהו ברכתו של הקב"ה [הקדוש ברוך הוא], בשבת מברכים חדש השביעי שהוא המשובע והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום חמישי - כה אלול (יום בריאת העולם)
*מטרת הבריאה: דירה לקדוש ברוך הוא בעולמנו התחתון*
"הכוונה העליונה של בריאת העולם היא "דירה בתחתונים" (מדרש תנחומא נשא טז),
לעשות את התחתון ביותר, "שאין תחתון למטה ממנו", לדירה ומשכן לו(לקדוש ברוך הוא) יתברך (תניא פרק ל"ו).
כוונה זו לא התבצעה במלוא השלימות במשכן ובמקדש (הגם ששם ראו בעיני בשר את השראת השכינה),
אלא בעבודה בזמן הגלות דוקא שאז גשמיות העולם היא בכל תוקפה.
על ידי הפיכת גשמיות זו ל"דירה" לו יתברך, מתברר גם החלק התחתון ביותר."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח, לקו"ש חלק טז עמ 293)
*מרגישים גאולה:* כאשר יהודי בא וטוען שאינו רואה ואינו מרגיש שעל ידי עבודתו יכול הוא להביא את הגאולה - אומרים לו משל: למה הדבר דומה? לחכמים היושבים בעגלה ועוסקים בענין שכלי. בעל העגלה חושב על פרנסתו. הסוסים חושבים על התבן. אך אין זה משנה מאומה בנוגע לדבר שכל שבו עסוקים החכמים. כך גם בנוגע לגאולה, אף על פי שאינו מרגיש שעבודתו פועלת ומביאה את ענין הגאולה - אין זה גורע מאמיתית הענין, סוף כל סוף יבוא הדבר גם באופן של ידיעה והרגשה! _(שיחת שבת פ' ראה ה'תשמ"ב)_
*משיח נאו!* *המלך בשדה, י"ג מידות הרחמים מאירים בגלוי* *חיות באלול:* חשבון נפש, תיקון ותשובה על חודש *אייר* ה'תשפ"ה
אשכול 35610
