סיפור חסידי
פעם אחת נסע הבעל שם טוב בדרך .
לקראת ערב סר לכפר אחד ללון שם במלון.
לכשהגיע למלון ראו שם אורחים רבים שהגיעו לשמח חתן וכלה שחגגו את נישואיהם .
הבעל שם טוב לא פנה אליהם ולן עם אנשיו בחדרו.
בבוקר השכימו המחותנים לנסוע לדרכם.
הבעל שם טוב עמד בחוץ, מוכן אף הוא לצאת לדרכו.
ציפור אחת עמדה על אילן וצפצפה מול החתן והכלה.
פנה הבעל שם טוב לאנשיו ואמר:
הידעתם מה הציפור אומרת?
היא אומרת לאלה תחלק הארץ.
לא הבינו התלמידים את דבריו ולא שאלו שאלות.
לאחר שנים רבות, הזוג שנישאו הצליחו בחייהם וראו בנים ובני בנים.
הבעל רצה לעבור לגור בארץ ישראל לעת זקנתו.
האשה לא הסכימה בשום פנים ואופן.
הלכו הזוג לדין תורה ופסק בית הדין שהאשה תקבל גט פיטורין ואינה יכולה למנוע ממנו לנסוע. ואף הוא אינו רשאי להכריח אותה לנסוע עימו.
בנוגע לסיכסוכי ממונות החליטו מה שהחליטו.
הבעל נסע לארץ ישראל והאשה נשארה בחוץ לארץ.
מעשה זה התפרסם במדינה עד שהגיע השמועה לתלמידי הבעל שם טוב שהיו בכפר בחתונתם.
אמרו:
עכשיו אנו מבינים את דברי הבעל שם טוב שאמר כי הציפור אומרת לאלה תחלק הארץ.
ארץ ישראל עשתה חלוקה בין בני הזוג.
הוא נסע לארץ ישראל והיא נשארה כאן.
(סיפור חסידים, זוין)
אשכול 36538