פורום בית המדרש

אשכול 37011

שליטא

08.03.2619:15

אימרה חסידית יומית ומענייני גאולה ומשיח

יום רביעי יט אדר א ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: כי תשא, רביעי עם פירש"י.
תהלים: צ-צו.
תניא: וכל שלא ... ־לט־ הצדקה וכה"ג.

החסידים, אפילו הבינונים, היו בקיאים בתנ"ך [בתורה נביאים וכתובים]. ומנהג מסודר היה אצלם, אשר אחר לימוד שיעור משניות שאחרי תפלת שחרית, בשעת קפילת הטו"ת [הטלית ותפילין] היו אומרים שיעור בתנ"ך [בתורה נביאים וכתובים], באופן אשר במשך שלשה חדשים היו גומרים את התנ"ך [התורה נביאים וכתובים].

יום שישי יט אדר שני ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: צו, שישי עם פירש"י.
תהלים: צ-צו.
תניא: וכל ניצוץ ... ־96־ ניצוצין כו'.

ר' משה מייזליש סיפר: הרבי (רבנו הזקן) לימדנו שה'אלף' של חסידות הוא, לנצל את הטבע ל'עבודה'; וראשית העבודה היא ניצול טבע הכוחות, כמו למשל - הטבע של מוח שליט על הלב.

ב"ה - יום יום משיח וגאולה
יום שני – יז אדר

*המשכת השכינה בארץ*

"את יתדות המשכן ואת יתדות החצר ואת מיתריהם" (יתדות, לתקוע ולקשור בהם סופי היריעות בארץ שלא ינועו ברוח- רש"י) (ויקהל ה, יח).

רמז יש כאן, שרק כאשר דבר מסויים מושלם עד לפרטיו הכי חיצוניים, ישנה ודאות ובטחון שהוא בר קיימא, ש"לא ינועו ברוח".

ומכאן עידוד גדול לדורנו זה, דרא דעקבתא דמשיחא:
אנו אכן בבחינת "עקביים" לגבי הדורות הקודמים, ו"אכשור דרא" (האם כשר הדור - בתמיה).

ובכל זאת – דוקא עבודתנו בגמר הבירורים (כהיתדות בשולי היריעות) מסיימת ומשלימה את העבודה הנצרכת להביא את הגאולה."
(הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - לקו"ש פרשת ויקהל ה'תשמ"ט)

*מרגישים גאולה:*
להשתדל בכל האופנים להוסיף ולהרבות בדברים המשמחים. באופן דמוסיף והולך ואור ושמח בכל יום ויום! ולשמח את הזולת, כי שלימות ענין השמחה היא דווקא עם הזולת!

כי תשא - נשיאת ראש בני ישראל:
*א* - לוחות הראשונות, שפעלו בפשטות עליית בני ישראל במתן תורה.
*ב* - חטא העגל ושבירת הלוחות. נפעל ענין התשובה, כולל גם הענין הכי נעלה דגילוי כבודו של הקדוש ברוך הוא למשה וגילוי י"ג מדות הרחמים.
*ג* - הגילוי הכי נעלה ד"קרן עור פני משה", עד לשלימות הגילוי שלהם בגאולה האמיתית והשלימה.

*משיח נאו!*
*שבוע טוב ומבורך*
*שנת *פ'לאות ו'נגאלים*

לתכנים ולמגזין: http://www.chabadwest.co.il/he/home...

שליטא

09.03.2620:52

1. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0

יום חמישי כ אדר א ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: כי תשא, חמישי עם פירש"י.
תהלים: צז-קג.
תניא: ואפילו בבחי' ... ־לט־ ושנה כו'.

אין במשמעותה של 'עבודה' ש'עבודה' תהיה באמת, כי האמת היא עבודה בפני עצמה - שגם ה"צפורן" [=הטפל ביותר] תהיה אמיתית. מה אתה מתפעל? [הרי מצינו בגמרא שמשה רבינו] "מדת האמת ראה (סנהדרין קיא,א) ונפל על פניו"!
י

שבת כ אדר שני, פרשת פרה ה'תש"ג

הפטורה: ויהי דבר ה' גו' - דברתי ועשיתי. אומרים אב הרחמים.

שיעורים:
חומש: צו, שביעי עם פירש"י.
תהלים: צז-קג.
תניא: ובזה יובן ... (פרק כג).

   רבינו הזקן סיפר: מהתורות שאמר מורי (הרב המגיד) לפני ביחידות, היתה תורה על הפסוק אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה, דהגם שהאש יורד מלמעלה באתערותא דלעילא, מצוה להביא מן ההדיוט, כי באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, כי רוח אייתי רוח ואמשיך רוח, רוח מלמטה אייתי רוח מלעילא, ואמשיך רוח מלעילא ולעילא. ומצות עשה להבעיר אש על המזבח, מזבח הוא אדם כי יקריב מכם, וההקרבה עצמה אינה מספקת, וצריכים להבעיר אש על הקרבן אשר מכם, ואש זה לא תכבה, שהיא מכבה את ה"לא".
   את התורה הזאת אמר מורי לפני עשר פעמים - כדי לחקקה בעשר כחות נפשי - ויאמר לי, אתה תלמידי הנך נצרך להאש תמיד, לפי שעליך הוטל לכבות לא (של המנגדים) גדול. אתה תכבה את הלא והשי"ת [והשם יתברך] יהפוך את הלא להן.

"ה - יום יום משיח וגאולה
יום שני – חי אדר

*סימני עקבתא דמשיחא במסכת סוטה כעדוד לבני ישראל*

"אודות התקופה ד"עקבתא דמשיחא" - אומרת הגמרא (סוטה מט, א): "בכל יום ויום מרובה קללתו משל חבירו".

והנה, לשם מה מודיעה התורה מראש אודות מצב בלתי רצוי שיהיה "בעקבות משיחא"?, מספיק הצער מענינים הבלתי רצוים שישנם כבר בפועל, ולשם מה להוסיף בצערו של יהודי שהמצב יהיה גרוע יותר?

והמענה לזה, שכוונת התורה היא הוראה וציווי שכל יהודי יתכונן ויבטל ענין בלתי רצוי זה על ידי זה שיוסיף בעניני קדושה,

כך שזה לא רק שלא יביא לירידה ח"ו, אלא אדרבא יבוא לעליה גדולה ביותר".
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - ספר ההתוועדויות ה'תשמ"ו עמ' 621)

*מרגישים גאולה:*
*להשתדל בכל האופנים להוסיף ולהרבות בדברים המשמחים, באופן דמוסיף והולך ואור ושמחה מיום ליום, באופן ד'מעלין בקודש'! ולשמח את הזולת - כי שלימות ענין השמחה היא דווקא עם הזולת!*
העניין של "ויקהל" - מעין קיבוץ גלויות, מתרחש במיוחד בדורנו זה, כאשר רבים מבני ישראל עולים לארץ ישראל. מה שלא ראינו בדורות קודמים, ואף הרבי הריי"ץ שביקר בארץ - היה זה במקום השתטחות על קברי אבות. הכנה לקיבוץ גלויות בגאולה האמיתית והשלימה, בקרוב ממש.

*משיח נאו!*
*פ'לאות ו'נגאלים*

שליטא

10.03.2619:44

2. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0

יום שישי כא אדר א ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: כי תשא, שישי עם פירש"י.
תהלים: קד-קה.
תניא: אבל באמת ... בשגגות.

שם חסיד הוא שם קדום הנמצא בדרז"ל [בדברי רבותינו זכרונם לברכה] גם על אדם הראשון (עירובין יח ב), והוא תואר השלימות וההפלגה אם בשכל או במדות או בשניהם יחדיו. אמנם בתורת חסידות חב"ד תואר חסיד הוא, מי שמכיר מהותו העצמי ומעמדו בידיעת התורה ולימודה ומצבו בקיום המצות. יודע הוא מה שחסר לו ונותן לב ודואג למלאות את החסר, ומרבה במשמעת בדרך קבלת עול.

יום ראשון כא אדר שני ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: שמיני, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: קד-קה.
תניא: פרק לח. והנה ... ־נ־ אברי הגוף.

הצ"צ [הצמח צדק] אמר בסיום ספור הנ"ל [הנזכר לעיל] (כ' אד"ש [אדר שני]): זקני - רבינו הזקן - הוא משה רבינו דתורת חסידות חב"ד. במשה אמרז"ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] שהתורה ניתנה לו, אלא שנהג בה טוב עין. אש תמיד האלקי הנוגע לתורת חסידות חב"ד נתן הה"מ [הרב המגיד] לזקני, וזקני נהג בה טוב עין ויתנה לכל העוסקים בתורת החסידות. ברור לי אשר כל הלומד עם חברו ומעורר בו את האש תמיד האלקי, הנה שכרו אתו אשר זכותו זה לא תכבה לעד.

ב"ה - יום יום משיח וגאולה
יום שלישי - כא אדר

*גלות כחלק מהעליה*

"כוונת הגלות היא, ההתעלות של בני ישראל לדרגה נעלית יותר מאשר בזמן הבית.

מובן, אם כן, שהירידה שבגלות

אינה אלא התחלה וחלק של העליה הבאה לאחריה."

(משיחת הרבי שליט"א מלך המשיח – לקו"ש חלק ה' עמ' 62)

*מרגישים גאולה:*
*להשתדל בכל האופנים להוסיף ולהרבות בדברים המשמחים, באופן דמוסיף והולך ואור ושמחה מיום ליום, באופן ד'מעלין בקודש'! ולשמח את הזולת - כי שלימות ענין השמחה היא דווקא עם הזולת!*
כל זמן שמשיח צדקנו עדיין לא בא - אין מקום לחלישות, חס ושלום. אדרבה: לחזק ולהוסיף ביתר שאת וביתר עוז, ומתוך זריזות הכי גדולה! כשם שבנדבת המשכן לא פסקו העם מלהביא עד שמשה ציווה להפסיק _(כפי שמופיע בפרשת ויקהל)_- אנו, אין לנו רשיון ממשה רבינו שבדורנו, נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, להפסיק חס ושלום בעשיית המלאכה! אדרבה, ישנו ציווי מפורש להוסיף בה ביתר שאת וביתר עוז, עד שמשלימים מלאכת החנוכה דבית המקדש השלישי.
*משיח נאו!*
*פ'לאות ו'נגאלים*

שליטא

11.03.2619:38

3. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0

שבת כב אדר א ה'תש"ג

הפטורה: וישלח אחאב.

שיעורים:
חומש: כי תשא, שביעי עם פירש"י.
תהלים: קו-קז.
תניא: פרק לא. והנה ... משמחי לב.

   אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] כותב באחד ממאמריו: הא דסעודה שלישית היום לא גו', היינו שא"צ [שאין צריך] פת, אבל צריך לטעום איזה דבר, וא"ר [ואמר רבי] יוסי יהא חלקי מאוכלי ג' סעודות.
   תורת רבינו הזקן בתחלת בואו לליאזנא: לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה. יתרון תפלת המנחה על התפלות דשחרית וערבית הוא בזה, שהיא באמצע היום, בשעה שבני אדם עסוקים וטרודים בעניניהם, ומפסיקים לתפלת מנחה. וזהו: לעולם, עבודת האדם בעולם היא, שיהא אדם, שכל המאיר ופועל במידות, זהיר יאיר, היינו התגברות הצורה על החומר, וזה ניכר בענין תפלת המנחה.

יום שני כב אדר שני ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: שמיני, שני עם פירש"י.
תהלים: קו-קז.
תניא: אך אעפי"כ ... ־נ־ כל חי.

  ברכת כהנים הוא המשכת המוחין, הגבהת הידים הוא העלאת המדות, ומברכים לישראל שהם בני מלכים מל' [מלכות], הרי פרצוף שלם של עשר ספירות.

ב"ה - יום יום משיח וגאולה
יום רביעי – כב אדר

*תכלית השלימות דגאולת השכינה*

"ככל שהולך ונתוסף יותר בהתגלות ידיעת אלקות בעולם,

הולכים ומתקרבים יותר ל"אותו הזמן (ימות המשיח).

(ש)לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד.. כמו שכתוב (ישעיה יא' ט) כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים",

שלא זו בלבד שהעולם לא יסתיר על אלקות (גלות השכינה), אלא אדרבה, שהעולם יהיה מכוסה לגמרי ב"דעה את ה'" (תכלית השלימות דגאולת השכינה),

ועל אחת כמה וכמה בני ישראל, ש"יהיו חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם" (תכלית השלימות בהקירוב דישראל להקב"ה)."

(משיחת הרבי שליט"א מלך המשיח, מוצאי חג הגאולה י"ט – כ"ף כסלו ה'תשנ"ב)

*מרגישים גאולה:*
*להשתדל בכל האופנים להוסיף ולהרבות בדברים המשמחים. באופן דמוסיף והולך ואור ושמח בכל יום ויום! ולשמח את הזולת - שלימות ענין השמחה היא דווקא עם הזולת!*
ועוד והוא העיקר, שזוהי העת והזמן המסוגל ביותר וביותר לביאת הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש! וממילא נעשה הענין ד"ויקהל משה" בפשטות - שהקדוש ברוך הוא מלקט את כל בני ישראל על ידי משה רבינו בפשטות ש'הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון'. ויהי רצון שיקויים ה"ויקהל" בפשטות, "קהל גדול ישובו הנה". ובנערינו ובזקנינו, בבנינו ובבנותינו - נמצאים כולנו בארצנו הקדושה, ובירושלים עיר הקודש, בהר הקודש, ובבית המקדש השלישי והמשולש.

*משיח נאו!*
*פ'לאות ו'נגאלים*

שליטא

12.03.2620:27

4. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0

יום שני כד אדר א ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: ויקהל, שני עם פירש"י.
תהלים: קיג-קיח.
תניא: כי מאחר ... ־מא־ לבדה.

אדמו"ר האמצעי ענה לר' הלל מפאריטש על שאלתו, אם יחזור חסידות גם בעיירות שאנשיהם אין להם מוסג בחסידות: לדברי חסידות מאזינה הנשמה. וכתיב "ונוזלים מן לבנון" 'לבנון' - ל"ב [כנגד ל"ב נתיבות חכמה] נו"ן [כנגד נ' שערי בינה. והיינו:] חכמה ובינה שבנשמה. - וכאשר הנשמה מקשיבה 'נוזל ונוטף' הדבר בהארת הנשמה המחיה את הנוף, ומכך נוצר חיזוק ב"ועשה טוב" שברמ"ח מ"ע וב"סור מרע" שבשס"ה מל"ת.

יום רביעי כד אדר שני ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: שמיני, רביעי עם פירש"י.
תהלים: קיג-קיח.
תניא: כי בגוף ... ־100־ בו ית'.

באמירת אנא בכח צריך לראות - או לצייר במחשבה - השמות, שהם הר"ת [הראשי תיבות], אבל לא לאמרם.

ב"ה - יום יום משיח וגאולה
יום חמישי – כג אדר

*מלך המשיח - מלך ונשיא*

"ועבדי דוד מלך עליהם וגו' ודוד עבדי נשיא להם לעולם" (יחזקאל לז, כד-כה).

"הפסוק מדבר בשני תפקידיו של מלך המשיח: שכן, משיח יהיה
הן מלך, הלוחם מלחמות ה' (רמב"ם הלכות מלכים פרק יא),
והן נשיא, המורה לעם את דרך ה' (רמב"ם הלכות תשובה, פרק ט).

לפי זה מובן מה שלגבי מלך נאמר "עליהם", ואילו לגבי נשיא נאמר "להם".

שכן, הנהגת המלוכה היא בדרך רוממות מהעם, "עליהם", ואילו השפעת הנשיא היא בדרך קירוב, שמשתדל שהעם יקלוט ויבין את דבריו, "להם".

(הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח -לקוטי שיחות ויגש ה'תנש"א)

לתכנים ולמגזין: http://www.chabadwest.co.il/he/home...

*מרגישים גאולה:*
*להשתדל בכל האופנים להוסיף ולהרבות בדברים המשמחים. באופן דמוסיף והולך ואור ושמח בכל יום ויום! ולשמח את הזולת - שלימות ענין השמחה היא דווקא עם הזולת!*
תוכן הענין ד"ויקהל" - קיום מצוות 'ואהבת לרעך כמוך', וממילא נעשית השלימות ד'שקל הקודש' על ידי הצירוף דה'מחצית' של כל יהודי עם ה'מחצית' של חברו. ועל ידי זה נעשית השלימות ד"עשרים גרה השקל" - עשרים בגימטריא *כתר*, שבו תלוי עיקר כבוד המלך, "מלך ביפיו תחזינה עיניך". במשיח צדקנו ישנם שני העניינים: *"מלך* ביפיו תחזינה עיניך", "והיו עיניך רואות את *מוריך"* - כידוע שמשיח יהיה הן רב והן מלך. ועל דרך זה הוא בכל אחד ואחד מישראל: כל יהודי הוא הן מלך והן רב שמפיץ תורה לישראל, עד להפצת התורה בכל העולם כולו.

*משיח נאו!*
*פ'לאות ו'נגאלים*

שליטא

13.03.2612:47

5. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 13.03.26 בשעה 13:10 בברכה, שליטא

יום שני כד אדר א ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: ויקהל, שני עם פירש"י.
תהלים: קיג-קיח.
תניא: כי מאחר ... ־מא־ לבדה.

אדמו"ר האמצעי ענה לר' הלל מפאריטש על שאלתו, אם יחזור חסידות גם בעיירות שאנשיהם אין להם מושג בחסידות: לדברי חסידות מאזינה הנשמה. וכתיב "ונוזלים מן לבנון" 'לבנון' - ל"ב [כנגד ל"ב נתיבות חכמה] נו"ן [כנגד נ' שערי בינה. והיינו:] חכמה ובינה שבנשמה. - וכאשר הנשמה מקשיבה 'נוזל ונוטף' הדבר בהארת הנשמה המחיה את הנוף, ומכך נוצר חיזוק ב"ועשה טוב" שברמ"ח מ"ע וב"סור מרע" שבשס"ה מל"ת.

יום רביעי כד אדר שני ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: שמיני, רביעי עם פירש"י.
תהלים: קיג-קיח.
תניא: כי בגוף ... ־100־ בו ית'.

באמירת אנא בכח צריך לראות - או לצייר במחשבה - השמות, שהם הר"ת [הראשי תיבות], אבל לא לאמרם.

ב"ה - יום יום משיח וגאולה
יום שישי - כד אדר
בשבת קודש:יום הולדת הרבנית הצדקנית חיה מושקא ע"ה שניאורסאהן

*הגאולה תהיה בשכר נשים צדקניות שבאותו הדור*

"בנוגע לגאולה העתידה לבוא נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".

גאולה זו תהיה בשכר נשים צדקניות שבאותו הדור, כמאמר רז"ל (מדרש זוטא רות): אין הדורות נגאלים אלא בשכר נשים צדקניות שיש בדור",

ובפרט על פי המבואר בכתבי האריז"ל, שדור הגאולה העתידה הוא גלגול של הדור שיצא ממצרים,

ועל פי זה, הנשים הצדקניות שבדורנו שבזכותן נגאלים, הן הן הנשים הצדקניות שבזכותן יצאו ממצרים."

(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח- פרשת בא ופרשת בשלח ה'תשנ"ב)

*מרגישים גאולה:*
*להשתדל בכל האופנים להוסיף ולהרבות בדברים המשמחים, באופן דמוסיף והולך ואור ושמחה מיום ליום, באופן ד'מעלין בקודש'! ולשמח את הזולת - כי שלימות ענין השמחה היא דווקא יחד עם הזולת!*
משיח לא יהיה מוכן לשמע שום 'קונצים'! אלא ידרוש חשבון: "אלה *פקודי* המשכן" - תרשום בפתק, כמה חסידים עשית? על כמה יהודים פעלת שיהיו חסידים של הרבי?? שילמדו חת"ת, ויבואו לאמר את כל התהילים בשבת מברכים??

*משיח נאו!*
*שבת שלום ומבורך. חזק חזק ונתחזק*
*פ'לאות ו'נגאלים*

שליטא

15.03.2619:51

6. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0

יום רביעי כו אדר א ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: ויקהל, רביעי.
תהלים: קיט, מה...לא שכחתי.
תניא: ומ"ש בגמרא ... ־82־ חרדים.

   בשלשה כלי שרת - אהבת ה', אהבת התורה, אהבת ישראל - צריכים צעירים בני תורה לגשת לעבוד בכרם ה' צבאות, לקרב לב אחיהם לקיום מצות מעשיות וקביעות עתים לתורה - מבלי התחשב עם מחלת המפלגות. והאמת הגמור הוא, אשר לב ישראל הוא מעין מקור מים חיים, וברית כרותה לעבודה ותעמולה שאינן חוזרות ריקם.

יום שישי כו אדר שני ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: שמיני, שישי עם פירש"י.
תהלים: קיט, מה...לא שכחתי.
תניא: כי מי ... בנפשותינו כנז"ל.

   כל הקדוש בעם אלקי אברהם ויסוד בית ישראל, בהעמדת דור ישרים וחנוכם, בכשרות האוכל, ואצילות טוהר קדושת השבת, מסר ונתן השם הנכבד והנורא על ידי נשי ישראל לשמרם ולעבדם.
   האשה אשר תמלא חובתה ותעודתה בחיי המשפחה, בהנהגת הבית ובחנוך על פי התורה, עליה הכתוב אומר חכמות נשים בנתה ביתה.

יום יום משיח וגאולה
יום ראשון – כו אדר

*משיח כבר בדרך*

"בעת חלוקת שליחות לצדקה , הציג אחד ממזכירי הרבי שליט"א מה"מ עיתונאי ששאל
מה המסר של הרבי לעולם כולו.

*ענה הרבי שליט"א:*
תפרסם בעיתונכם שמשיח עומד להגיע ,

ולא רק זה אלא שהוא כבר בדרך."

(יום א' כ"ו אדר א' ה'תשנ"ב)

שליטא

16.03.2619:31

7. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0

יום חמישי כז אדר א ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: ויקהל, חמישי עם פירש"י.
תהלים: קכ-קלד.
תניא: אבל מי ... ־82־ אהבת ריעים.

אאמו"ר [הרש"ב] אמר: האמת היא דרך המיצוע. נטיה לימין - להחמיר על עצמו ולמצוא חסרונות באישיות העצמית או עניני עבירות שהם לא כפי האמת; נטיה לשמאל - להקל על עצמו, לחפות על חסרונות אישיים או להקל בעניני 'עבודה' בגלל אהבת עצמו - שניהם דרכים תועות.

שבת כז אדר שני, פרשת החדש ה'תש"ג

מברכים ר"ח ניסן. אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התוועדות. הפטורה: כה אמר - עולת תמיד.

שיעורים:
חומש: שמיני, שביעי עם פירש"י.
תהלים: קכ-קלד.
תניא: פרק לט. ומפני ... ־104־ מצוה עצמה.

משיחת אאמו"ר [הרש"ב]: חטא בני אהרן היה "בקרבתם לפני ה' וימותו", רצוא בלי שוב. האמת היא שכאשר "נגשים לפני ה'" צריך להיות בבחינת "תטהרו" - נקי וזך. שיהיה ברור ביותר, ובצורה שינתן לכך ביטוי במעשה בפועל: 'כל הגבוה גבוה ביותר יורד למטה מטה ביותר', ורצוא בלי שוב היא מיתה. ועל זה בא צווי ה' אל משה (ויקרא טז,ב) שיאמר לאהרן - אותיות נראה, ובכוחות הנפש ["ראיה"] הוא השכלה - לאמר: בשביל לבא אל הקדש גם מבית לפרוכת, שהוא לפני הצמצום, יש לדעת ש"על הארן" - אותיות נראה, השכלה - נמצאת "כפורת", הסתרה מכוונת, הוא "פני הכפורת" - אשר על כך האזהרה: "ולא ימות" - לא להסתפק ב'רצוא' בלבד, "כי בענן אראה על הכפורת" - תכליתו של הצמצום הראשון הוא הגילוי, כשהמבוא [=ההכנה] לזה הוא [בחינת] ה"ואל" - ביטול עצמי; לקיים מה שהחסידות מדריכה, ולא מה שהשכל מדריך. או אז - "יבא אל הקודש".

ב"ה - יום יום משיח וגאולה
יום שני - כז אדר

*הנסיון האחרון שיהיה לפני הגאולה השלימה*

"לפני הגאולה האמיתית והשלימה יחזור על עצמו פעם נוספת אותו "נסיון" שערך אליהו הנביא בהר הכרמל באומרו לכל ישראל שנתאספו יחדיו: "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים ? אם ה' האלקים לכו אחריו , ואם (ח"ו) הבעל – לכו אחריו" (מלכים א, פי"ח).

לאחר מכן נערך ה"מבחן" שבסופו ירדה אש מן השמים לצד הקדושה" וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו: ה' הוא האלקים! ה' הוא האלקים"!

לקראת הגאולה , יחזור על עצמו שוב אותו סיפור - אך בהבדל אחד :

האש תרד דוקא לצידם של נביאי הבעל , לצד אלו שטענו כלפי הנביא כי הוא "עוכר ישראל" כמסופר שם , ולא לצד הקדושה,

וזה יהיה ה"מבחן" והנסיון האחרון של בני ישראל, שלמרות זאת הם לא יתבלבלו ולא ילכו ח"ו אחר "הבעל" ,

אלא יכריזו יחדיו , מתוך אמונה איתנה ובטחון גמור: "ה' הוא האלקים, ה' הוא האלקים"…

(סופר ע"י הרב אהרן דב הלפרין כפר חב"ד, ששמע זאת מיהודי שהיה ביחידות אצל הרבי)

*מרגישים גאולה:*
*להשתדל בכל האופנים להוסיף ולהרבות בדברים המשמחים. באופן דמוסיף והולך ואור ושמח בכל יום ויום! ולשמח את הזולת - שלימות ענין השמחה היא דווקא יחד עם הזולת!*
*ז"ך אדר - "ברגע קטן עזבתיך" בחיצוניות (רק למראית עינים), בכדי להביא את העלי' שלא בערך: גאולה נצחית שאין אחריה גלות*
העילוי ד'בית רבינו שבבבל' - היותו מקומו הקבוע (בית) של נשיא הדור, הנשיא הוא *הכל*. רבינו, נשיא הדור הוא גם המשיח (גואלן של ישראל) שבדור. כמשה רבינו - הנשיא הראשון, 'גואל ראשון הוא גואל אחרון'. בכל דור ישנו אחד הראוי מצדקתו להיות גואל. ולכשיגיע הזמן, יגלה אליו ה' יתברך וישלחו. ומסתבר לומר שהוא נשיא הדור, כמפורש בגמרא בנוגע לרבי יהודה הנשיא - 'אם משיח מאותם שחיים עכשיו, ודאי היינו רבינו הקדוש', הנשיא שבדור.
*משיח נאו!*
*פ'לאות ו'נגאלים*

שליטא

17.03.2617:42

8. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0

להצטרפות לתפוצת 'היום יום' בווטסאפ - https://did.li/YomYom3

יום שישי כח אדר א ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: ויקהל, שישי.
תהלים: קלה-קלט.
תניא: וגם המקורבים ... דשבת.

בקריאת שמע שעל המטה רבוש"ע [רבונו של עולם] הריני מוחל וכן למנצח גו' בבוא - א"א [אין אומרים] בשויו"ט [בשבת ויום טוב], אבל צ"ל [צריך לומר] בשאר ימים שא"א [שאין אומרים] בהם תחנון. בסיום הג' פרשיות אומרים תיבת "אמת". יעלזו חסידים - פעם אחת, הנה מטתו - ג"פ [ג' פעמים], יברכך - ג"פ [ג' פעמים]. בתקון חצות א"א [אין אומרים] למנצח גו' בבוא בימים שא"א [שאין אומרים] בהם תחנון.

יום ראשון כח אדר שני ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: תזריע, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: קלה-קלט.
תניא: ועולם ... ־104־ אלוקות ממש.

הרחמן דברית מילה - אומרים.
(משיחה בסעודת ברית מילה): בברית מילה אומרים כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים. ונוהגים אצלנו שנותנים דמי-קדימה לשכר הלימוד של הילד - (ונתן כ"ק אדמו"ר שליט"א [הריי"צ נ"ע] סכום מסוים באמרו): זה עבור הישיבה.

ב"ה - יום יום משיח וגאולה
יום שלישי – כח אדר

*בלי ספק וספק ספיקא - הגיע זמן הגאולה*

הרי בסיומה של תקופה זו, בודאי ובודאי ללא כל ספק וספק ספיקא
שכבר הגיע זמן הגאולה,

ובלשון חכמינו זכרונם לברכה "כלו כל הקיצין".

(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - פרשת בלק ה'תשנ"ב)

*מרגישים גאולה:*
*מרבים בשמחה - מוסיף והולך ואור ושמח מיום ליום, מעלין בקודש!*
עתידה ירושלים שתתפשט בכל ארץ ישראל, שבה יוקבעו כל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבכל העולם כולו מחובר לבית המקדש בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, נשיא הדור, שהוא המשיח (גואלן של ישראל) שבדור. ועוד וגם זה עיקר, שהוא הנשיא דתורת החסידות, אשר ע"י הפצתה חוצה (יפוצו מעיינותיך חוצה עד ל'חוצה' שאין חוצה ממנו, בכל קצווי תבל), פועלים ביאת מלכא משיחא.
*משיח נאו!*
*פ'לאות ו'נגאלים*

שליטא

19.03.2618:23

9. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0

יום שלישי א ניסן ר"ח ה'תש"ג

כל החדש אין אומרים תחנון. אחר אמירת הנשיא אומרים יהי רצון הנדפס בסידור "תורה - אור", וגם כהנים ולויים אומרים אותו.

שיעורים:
חומש: תזריע, שלישי עם פירש"י.
תהלים: א-ט.
תניא: אך מי ... ־נג־ לי"ח.

אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] ציוה לגיסו הרב משה הארענשטיין הכהן לאמר היהי רצון שאחר הנשיא, ואמר לו כי אפילו כהן ולוי צריך לאמרו, כי זה שייך לעיבור.

יום חמישי – א' ניסן
ראש חודש הגאולה

*קוראין בחודש ניסן קרבנות הנשיאים–זמן מסוגל ביותר לגאולה"*

"מהענינים המיוחדים שבחודש ניסן – ש"נוהגין לקרות פרשת הנשיא שהקריב בו ביום" (שו"ע אדמוה"ז או"ח סתכ"ט).

.. ויש לומר, שהמנהג דקריאת פרשת הנשיאים בחודש ניסן קשור עם כללות ענין הגאולה שבחודש ניסן:

חודש ניסן הוא "חודש של גאולה", "בניסן נגאלו בניסן עתידין להיגאל", כמרומז גם בשם ניסן – מלשון "נס", ויתירה מזה – שיש בו ב' נונין, שרומז ל"ניסי ניסים", מתחיל ועיקר מהניסים דגאולה האמיתית והשלימה, "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".

ולכן קורין בחודש ניסן קרבנות הנשיאים לחנוכת המשכן – כיון שחודש ניסן הוא זמן מסוגל ביותר לגאולה האמיתית והשלימה,

שאז תהיה חנוכת ביהמ"ק השלישי, תכלית השלימות דהמשכן ומקדש".

(הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - פרשת צו התש"נ)

*מרגישים גאולה:*
חודש ניסן קשור עם ענין *הגאולה* - 'משבחר הקב"ה בעולמו, קבע בו ראשי חדשים ושנים. וכשבחר ביעקב ובניו קבע בו ראש חודש של גאולה', שבו נגאלו ישראל ממצרים ובו עתידין להיגאל, "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". וחודש ניסן קשור גם עם ענין *הנשיאות* - בא' בניסן התחילו הנשיאים להקריב את קרבניהם לחנוכת המזבח נשיא אחד ליום, שלכן נוהגין מראש חודש ואילך לקרות פרשת הנשיא שהקריב בו ביום. וצירוף שניהם יחד (ענין הגאולה ודהנשיאות) הוא - נשיאותו של דוד מלכא משיחא בגאולה העתידה.
*משיח נאו!*
*חודש טוב ומבורך, בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל*
*פ'לאות ו'נגאלים*

כותרת:
תוכן:
סמיילים:	הצג

כותרת:
תוכן:
סמיילים:	הצג

העבר לפורום:
סיבה:

מזג עם פוסט מספר:
סיבה: