בס"ד
חיזוק יומי - כז' אדר
כיצד תוכל ללמוד ולהחכים יותר
באחד הימים הגיע שליח אל ביתו של רבי חיים סינוואני מגדולי חכמי תימן, כשהוא נושא עמו מכתב חשוב מאחת הקהילות המרוחקות.
השליח, שלא הכיר את דמותו של הרב וציפה לפגוש אדם הלבוש בגדי מלכות ומוקף במשרתים, ראה בפתח הבית יהודי פשוט, לבוש בגדים צנועים, שעסק בעבודה פיזית בחצר.
השליח פנה אליו בטון מעט מזלזל ושאל: "היכן נמצא החכם חיים סינוואני? יש לי מכתב דחוף עבורו".
הרב, מבלי להסגיר את זהותו, השיב לו בשלווה: "היכנס פנימה, שב ותנוח מהדרך. אני אדאג שהמכתב יגיע לידיו".
הרב הגיש לשליח מים ומזון, שירת אותו בעצמו, ורק לאחר שהשליח נח והתאושש, נטל הרב את המכתב, קרא אותו והשיב עליו.
כשראה השליח שהאדם ששירת אותו הוא זה שכותב את התשובה המפולפלת והחתומה בשם הרב, נחרד וביקש סליחה בדמעות על זלזולו.
הרב הרגיע אותו בחיוך ואמר: "אין לך על מה להצטער. בזכות זה שלא ידעת מי אני, זכיתי אני לקיים מצוות הכנסת אורחים בשלמותה, ואתה זכית לנוח מבלי להרגיש אי-נעימות".
גדולתו של אדם אינה נמדדת בגינוני כבוד, אלא ביכולת שלו להיות לפעמים "פשוט".
לעיתים חושב האדם שענווה היא לחשוב על עצמו כאילו הוא "אפס" או חסר כישרון.
ההיפך הוא הנכון, ענווה היא הכנה פנימית להכיר במעלות שיש לך, ועם זאת להכיר בכך שכל מעלותיך הן מתנת שמיים.
חז"ל אומרים: "למה נמשלו דברי תורה למים? לומר לך, מה מים מניחים מקום גבוה והולכים למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימים אלא במי שדעתו שפלה" (תענית ז.)
מדוע לעיתים האדם לא מחכים מאחרים? הגאווה עוצרת בעדו מללמוד.
הגאווה יוצרת סוג של מחסום – אדם שחושב שהוא יודע הכל, לא יכול ללמוד. אולם הענווה יוצרת חלל פנוי לקבלת מידע חדש וחשיבה חדשה.
הגדולה שלך נובעת מהיכולת ללמוד מכל אדם ומכל מצב. לכן, מי שמרגיש קטן מספיק כדי לשאול ולהקשיב, הופך בסוף לחכם ולגדול מכולם...
ענווה יכולה ללמד אותך להיות לעיתים תלמיד, ולא תמיד המורה והמחנך... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים . אמן.