*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
בפרשתנו מסופר על 'מבחן הקטורת' שנעשה ל-250 איש שחפצו בכהונה-גדולה, לבדוק האם הם ראויים לכהונה-גדולה.
וכאן, אנו רואים שהתירו להשתמש בעבודת הקטורת שמסורה לכוהנים בלבד לצורך מבחן הכהונה. כי המבחן *לכהונה* מתבצע רק באמצעות עבודת *כהונה.*
ואותו דבר מצאנו גם לגבי כתר המלוכה של מלכי בית-דוד.
הגמרא (ע"ז מד, א) מספרת על כתר מיוחד שעמד ברשות מלכי בית-דוד והתאים במדויק למידת ראשם.
חבישת הכתר היוותה גם מבחן למועמד למלכות וכשהכתר 'לא הלם' למידת ראשו, סימן היה שאינו ראוי למלוכה.
ולמרות שאסור לְזָר להשתמש בכתר המלך, הותר לחובשו לצורך מבחן המלוכה, כי כתר *המלוכה* הוא ההוכחה *למלוכה.*
וכך יהיה במלך המשיח, שהכתר יתאים לו ולא רק במובן הפיזי, אלא גם בתוכנו: מלכותו אינה תוצאה של *המלכת* העם, אלא הוא ראוי *מצד עצמו* ל'כתר'.
מקור: ע"פ תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ז ח"ג ע' 582; לקוטי שיחות חכ"ז ע' 256 הע' 37 ובשוה"ג
אשכול 37764