בס"ד
חיזוק יומי - כז' סיוון
פרשת - "קורח" - לעמוד על הארץ ולהביט לשמיים
ביער ירוק חיו חיות רבות. שתיים מהן היו בעלי תכונות הפוכות: היען, כשפחד או רצה להתעלם מהמציאות טמן את ראשו עמוק בחול, והשועל, שחיפש תמיד כיצד לחפור מחילות מתחת לאדמה כדי לגנוב לולים של אחרים בלי שיראו אותו.
יום אחד התווכחו השניים מי מהם מחובר יותר לאדמה. היען אמר: "אני שייך לקרקע, גופי גדול וכבד ואיני עף". השועל צחק ואמר: "אתה רק מביט בה, אבל אני חופר בה, מסתיר בה את סודותיי ובונה בה את ביתי בסתר".
נשר זקן שהביט בהם מלמעלה אמר: "שניכם טועים. האדמה נועדה כדי ללכת עליה ביציבות ולהביט אל השמיים. מי שמנסה להסתתר בתוכה או לחפור תחתיה תעלות של מרמה, סופו שהאדמה תסגור עליו והוא ייעלם מן העולם".
*"וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ" (במדבר טז, לז)*
לאחר שחלק קורח על משה, נגזרה עליו ועל החולקים מיתה משונה, האדמה פצתה את פיה וכולם נבלעו בתוכה.
מדוע דווקא מוות משונה כזה
קורח ועדתו לא השתמשו בעולם הזה כמצע לעבודת ה', אלא שקעו בתוך החומריות, הגאווה והתחבולות, עד שהאדמה בלעה אותם.
קורח שרצה לבלוע את העולם של האחר, לקחת את תפקידו של אהרון הכהן, מידת הדין גזרה שהעולם יבלע אותו ואת כל רכושו, מידה כנגד מידה.
עונש הבליעה באדמה מזכיר לנו שכאשר אדם נותן לקנאה, לאגו ולחומריות לנהל אותו, הוא "נבלע" בתוכו, בתוך החומר, בתוך הדאגות הקטנות של העולם הזה ומאבד את המבט לשמיים, את מה שבאמת צריך להילחם עבורו ולרדוף אותו.
לעיתים אף אנו שוקעים בארציות, בגשמיות, משקיעים רק בשהייה שלנו בעולם, ולא נותנים את הדעת על מה שיש מעל הארץ - שמיים, רוחניות...
כמו שאמר שלמה המלך: "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ג)
הארץ, האדמה היא רק המצע עליו אנו עומדים, העולם הזה נצרך מאד, אך העיניים והלב צריכים תמיד להיות נשואים מעלה, אל השליחות הרוחנית האמיתית שלנו... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, שבת שלום, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים. אמן!
לע"נ החייל רונאל בן רוויטל הי"ד
אשכול 37770