*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
מכתב מהרבי מליובאוויטש לסופר ד"ר יצחק אלפסי, היסטוריון וחוקר חסידות שעסק בספריו בשיטת החסידות:
...יהי רצון שינצל כישרונותיו בם חונן מההשגחה העליונה להפיץ עניני חסידות, תורתה ואורח חיים שלה בחוגים רחבים והולכים ומתרחבים.
ואף שבודאי הפצת היהדות בכללותה מוכרחת היא והרי, משמשת יסוד ורקע להפצת עניני החסידות, אבל ידועה החשיבות המיוחדת במצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים (עיין מועד קטן ט׳ סע"א ושם), אשר מצוות בכלל לא ישוו לדבר אחד מדברי תורה ובמצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, הרי מכריעה את כף המאזניים לקצהו שדוחה תלמוד תורה.
ולכן, ענין הפצת החסידות, שמעטים המומחים בזה, הריהו בגדר של מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים וכל מי שחונן בכשרון מיוחד בזה, הרי קודמת היא גם לעבודתו של הפצת היהדות בכללותה.
נוסף על הענין אשר מצוה גוררת מצוה ואי אפשר לבן ישראל שיקלוט עניני חסידות מבלי שיהווה זה סוף סוף מהפיכה בעולמו ובאורח חייו בהנוגע ליהדות ועניניה ותורת אמת ומצוותיה.
מקור: אגרות קודש ח"ו ע' מ
אשכול 37773