רבי שלמה זלמן ברויאר - מתוך ויקיפדיה
רבי שלמה זלמן בּרוֹיֶאר (בכתיב יידי: ברייער; בכתב לטיני: Breuer; י"ז בתמוז ה'תר"י, 27 ביוני 1850, שנטו - ו' באב תרפ"ו, 17 ביולי 1926, פרנקפורט) היה רב גרמני ממוצא הונגרי, רבה של פאפא, ורבה החרדי של פרנקפורט.
ממנהיגי היהדות האורתודוקסית במערב אירופה, חתנו וממשיך דרכו של רש"ר הירש ואבי משפחת ברויאר. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, בהרכבה הראשון.
ביוגרפיה
נולד בעיירה שנטו בממלכת הונגריה, לרב מרדכי, חניך ישיבות הונגריה ולשרה בתו של הרב שמעון וינר, ראשון תלמידי החת"ם סופר בהונגריה, ותלמידו של מהר"ם בנט. כשנהיה בר מצווה, עבר לגור אצל סבו בלוולויריני ולמד אצלו את שיטתם הלמדנית של רבותיו, עד הגיעו לגיל שבע עשרה. סבו העניק לו היתר הוראה, והוא עבר ללמוד בישיבת פרשבורג אצל רבי אברהם שמואל בנימין סופר ה"כתב סופר", אצלו למד עד פטירתו של האחרון בינואר 1872, ואחר כך אצל בנו ה"שבט סופר", רבי שמחה בונם סופר.
הוא נקשר לאחד מרבני הישיבה הרב נטע וולף, שהעניק לו חסות כאשר החלה להתפרסם בישיבה השמועה כי בהשפעת כתביו של רש"ר הירש החליט לעמוד בבחינות הבגרות ולרכוש השכלה אקדמאית. כאקט הרתעתי הוא "סולק" מן הישיבה ונסע לווינה, אך חזר לאחר ימים ספורים לבירה האוסטרו-הונגרית מחשש לירידה ברמתו הרוחנית. בישיבת פרשבורג נחשב לאחד התלמידים החריפים ביותר שלו.
שנים ספורות לאחר פטירת רבו ה"כתב סופר", והוא בן 26, עבר למיינץ לשמש כמורה פרטי לבניו של הרב שמואל בונדי, במקביל השלים את לימודיו לתואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת היידלברג, והדיסרטציה שלו הייתה חיבור פילוסופי-היסטורי על קאנט. הוא היה חרדי קנאי, ואף שרכש השכלה כללית לשם קבלת התואר שנועד לסייע לו לקבל משרות רבניות בהמשך דרכו, לא ייחס חשיבות לעצם ההשכלה. לפי משה לוונטהל, לא ראה ברויאר בהשכלה האקדמית דבר נצרך וחיוני כחלק מתפיסת "תורה עם דרך ארץ", אלא טקטיקה בלבד.
בתקופת היותו במיינץ הכיר את ציפורה (סופי) הירש, בתו של רש"ר הירש והם נישאו. לאחר נישואיו, בהיותו בן 29, הוצע לו כס הרבנות בפאפא, משרה שעמדה פנויה במשך 18 שנה עקב המתיחות בתוך קהילה שהייתה שייכת לוועד הארצי האורתודוקסי אך הייתה בה סיעה גדולה של נאולוגים שפרשו לזמן קצר והסתפחו אליה מחדש. בתקופת כהונתו בפאפא היה נתון לעינם הבוחנת של רבנים שמרנים שחשדו מטבע הדברים בטוהר כוונותיו של "רב מן המערב" בעל השכלה, אך אף על פי שאיפשר לימודי חול לבחורי ישיבתו, מחוץ למסגרת הישיבה, זכה לאמון הציבור.
בשנת 1890 עקר לפרנקפורט וירש את תפקידו של חותנו הרש"ר הירש. עם כניסתו לתפקידו כרבה של פרנקפורט החרדית, הקים בה את ישיבת פרנקפורט בסגנון הישיבות ההונגריות, מתכונת שכללה שיעור מרכזי מפי ראש הישיבה שנמשך לעיתים שעות ארוכות; ולצידה גם ישיבה קטנה שנועדה לתלמידים בגילאי בית הספר היסודי והתיכוני. הוא עמד בראשות הישיבה במשך 36 שנים והעמיד אלפי תלמידים, עד פטירתו בו' באב תרפ"ו, 17 ביולי 1926, בפרנקפורט.
משפחתו
גיסיו: שלום גולדשמידט, יו"ר "ארגון אגודות ישראל המקומיות באשכנז"; והרב חנוך ארנטרוי.
ילדיו
שמעון ברויאר (נולד 1878) נפטר בילדותו
רבי רפאל ברויאר (1881–1932), רב באשפנבורג (אנ'), גרמניה
רבי יוסף ברויאר (1882–1980), ממשיך דרכו של אביו בראשות ישיבת פרנקפורט, רב קהל "עדת ישורון" בניו יורק וממנהיגי היהדות האורתודוקסית בארצות הברית
ד"ר יצחק ברויאר (1883–1946) - ממנהיגי והוגי הדעות של אגודת ישראל, אביהם של יעקב בר-אור ופרופ' מרדכי ברויאר
ד"ר משה ברויאר (1885–1957) בלשן ומרצה ללטינית ויונית עתיקה באוניברסיטת פרנקפורט
חנה (נולדה 1888) וד"ר אדמונד מייאר מקלן - שעמד בראש ארגון "קרן התורה"
פרופ' שמשון ברויאר (1891–1974) - מתמטיקאי, אביהם של הרב מרדכי ברויאר, זאב זכריה ברויאר והמתמטיקאי פרופ' שלמה ברויאר
דר.יהושע ברויאר (1892–1959) - רופא ילדים, אביו של הצדיק החסידי ר' שלמה ברויאר זצ"ל
אשכול 23115