רבי יצחק מאיר אלתר - מתוך ויקיפדיה
רבי יצחק מאיר אלתר מגור
תאריך לידה 1799 תקנ"ט ממלכת פרוסיה (1750-1801) מגנושב, ממלכת פרוסיה
תאריך פטירה 10 במרץ 1866 (בגיל 67 בערך) כ"ג באדר תרכ"ו האימפריה הרוסית (1858–1883) גורה קלוואריה, האימפריה הרוסית
מקום קבורה פולין גורה קלוואריה, פולין
מקום פעילות ורשה, גורה קלוואריה
תקופת הפעילות ? – 10 במרץ 1866
תפקידים נוספים אדמו"ר
רבותיו ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, שמחה בונים בונהרד מפשיסחה, מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק
תלמידיו חנוך הניך הכהן לוין
חיבוריו חידושי הרי"ם
אב ישראל רוטנברג
צאצאים אברהם מרדכי אלתר
אדמו"ר מגור
חנוך הניך הכהן לוין ←
יהודה אריה ליב אלתר ←
הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ט, 1799 – כ"ג באדר תרכ"ו, 10 במרץ 1866) היה מייסד חסידות גור, ומחבר הספר חידושי הרי"ם.
קורות חייו
נולד לרב ישראל רוטנברג ולאשתו השנייה חיה שרה לבית איבשיץ (נכדת רבי יהונתן אייבשיץ), בעיירה מגנישוב, פולין. אביו היה רב המקום ובן למשפחת רבנים המיוחסת למהר"ם מרוטנבורג. רבי יצחק מאיר נאלץ לשנות את שם משפחתו לשם "אלתר" בגלל החשד להשתתפותו במרד נובמבר. משום כך גם נמנע מינויו כרב בוורשה בשנת 1843, והוא מונה רק ב-1852.
בצעירותו נחשב הרב יצחק מאיר ל"עילוי מוורשה", למד אצל רבי אריה לייב צינץ מפלוצק, ואחר כך התקרב לרבי ישראל מקוז'ניץ, רבי שמחה בונים מפשיסחה ורבי מנחם מנדל מקוצק. בשבע שנותיו האחרונות, לאחר מות רבי מנחם מנדל מקוצק, עבר לעיירה גורה-קלאווריה הסמוכה לוורשה, שם הקים את חסידות גור הקרויה על שם העיר. נישא לפייגא בתו של הרב משה ליפשיץ "חלפן" (שהיה גם חמיו בזיווג שני של הרבי מקוצק). היו לו שלושה עשר ילדים שכמעט כולם חוץ מבתו אסתר מתו עליו בחייו. בנו הבכור רבי אברהם מרדכי היה מגדולי חסידי קוצק ואף נהיה מחותן עם הרבי. בנו של הרבי, רבי בנימין מקוצק נהיה חתנו. גידל את נכדו רבי יהודה ליב, בעל ה"שפת אמת", שהיה לאדמו"ר ארבע שנים לאחר פטירתו. כמו כן גידל את נכדו מבתו צענא פעסיל, רבי פינחס מנחם אלעזר יוסטמן, בעל ה"שפתי צדיק", שנלקח כחתן אצל דודו רבי אברהם מרדכי, ולאחר פטירת גיסו ה"שפת אמת" נהג באדמורות בפילץ. היה מגדולי הפוסקים בדורו עד שרבי מנחם מנדל מקוצק השווה אותו לש"ך.
גזירת הלבוש
בנוסף לגדולתו בתורה, התפרסם רבי יצחק מאיר כעסקן, שהשתדל רבות לטובת יהודי פולין, הוא נסע רבות לערי השלטון ברוסיה יחד עם רעו רבי יצחק מוורקא, ונפגש עם אנשי ממשל רבים. בימי גזירת הלבוש של המושל איוואן פסקביץ' (החל מ-1846), שכפה על היהודים להמיר את ביגודם המסורתי, היה שותף לקו המתון שאחזו בו כמעט כל רבני פולין, וחתם ב-1849 על קריאה לציית להוראות הממשל. בפועל, הצו התמסמס מאחר שהיה בלתי-ניתן לאכיפה, והיהודים ניצלו את האפשרות לבחור בלבוש רוסי שהיה חריג דיו בסביבה הפולנית וקרוב לסגנונם המסורתי. מאוחר הרבה יותר הופץ סיפור לפיו נאסר ב-1851 בשל סירוב להיענות לדרישות המושל ושוחרר לאחר הפגנות רחוב המוניות שהביאו גם לביטול הפקודה; מאחר שמאורע כזה לא מופיע כלל ברשומות והצו נותר על כנו וחודש ב-1853, הסיק ההיסטוריון גלן דיינר שמדובר בבדותא. מנגד, אחרים גורסים שהוא היה שותף לעמדת רבי אברהם לנדא מטשכנוב שהתנגד לגזירה והגדיר אותה כשעת השמד שעליה חל הדין ייהרג ואל יעבור.
היה נשיא קופת רבי מאיר בעל הנס - כולל פולין, ועשה רבות למען תושבי ארץ ישראל. העריך מאוד את הלימוד בעיון, אך לא זנח את הבקיאות ודרש מתלמידיו לדעת לפחות עשרים דפים מן התלמוד בעל פה.
נפטר בכ"ג באדר ה'תרכ"ו, בעיר גור שבפולין, ונקבר באהל בבית הקברות המקומי, לימים נקבר לצדו נכדו השפת אמת האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות גור.
על שמו נוסדה ישיבת חידושי הרי"ם של חסידות גור בתל אביב.
משפחתו
רבי יצחר מאיר אלתר מיוחס מצד אביו למשפחת רוטנברג, צאצאי מהר"ם מרוטנבורג.
בנו רבי אברהם מרדכי אלתר (י"ט בשבט תקע"ו - כ"ו באב תרט"ו).
בני רבי אברהם מרדכי מאשתו בת הרב יוסף מוורקה: רייצא אשת הרב אהרן פנחס תאומים מגור (אבי הרב יעקב משה תאומים אב"ד נאווידוואר).
בני רבי אברהם מרדכי מאשתו אסתר בת הרב העניך לנדשטיין: דבורה מלכה אשת הרב יצחק (בן הרב גבריאל) בוימגאלד מגדולי חסידי וורקא, פרומטשא אשת רבי בנימין בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק, רבי יהודה אריה לייב בעל השפת אמת והענדל לאה אשת בן דודה רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן מפילץ.
בני רבי אברהם מרדכי מאשתו חוה: הרב אליהו יוסף מביאלה, הרב שמעון חיים מוורשה, (בתו יוכבד, היא אימו של החסיד ר' נתן לובארט) הרב שלמה מוורשה.
בתו צענא פעסיל אשת הרב בנימין אליעזר יוסטמן אביו של רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן מפילץ.
בתו הדס אשת הרב שמואל זנוויל בראדער.
בתו אסתר אשת הרב ישראל מאיר הכהן מביאלה (בנו של הרב הירצל מביאלה, מגדולי חסידי קוצק).
תלמידים בולטים
רבי חנוך הניך מאלכסנדר, ממלא מקומו
רבי שמואל משינווה מחבר הספר רמתים צופים
רבי אברהם מסוכטשוב, מחבר הספרים "אגלי טל" ו"אבני נזר"
רבי יצחק פייגנבוים, אב"ד ורשה
רבי ברוך מסטושזיבה
רבי זאב וולף מסטריקוב (בנו של רבי אברהם מטשכנוב)
רבי אברהם לייב מבראק מחבר הספר "איל מלואים"
רבי אברהם מפוריסוב
רבי בן ציון מאוסטרובה
רבי אלעזר מפולטוצק
רבי יחיאל מאיר מגוסטינין
רבי בנימין מורגנשטרן, בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק
רבי משה ירוחם מורגנשטרן, בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק
רבי צבי הירש מטומשוב
חיבוריו
חידושי הרי"ם (רי"מ: רבי יצחק מאיר) על התלמוד
חידושי הרי"ם על סדר השולחן ערוך (מלבד לחלק אורח חיים)
חידושי הרי"ם על התורה - ירושלים, תשמ"ה, באתר HebrewBooks
שו"ת הרי"ם - שאלות ותשובות בשלושה חלקי השולחן ערוך: אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר. בסוף הספר נדפסו חידושיו על מסכת שבועות. יזופוב, תרכ"ז, באתר HebrewBooks
ספר הזכות - חיבור קצר על סדר התורה. שם הספר ניתן לדבריו משום "שעל פי רוב הוא לימוד זכות, וגם שיהיה לי לזכות לפני השי"ת". פיטרקוב, תרפ"ג, באתר HebrewBooks
כמאה שנים לאחר פטירתו, נלקטו מאמריו על התורה, ויצאו לאור בשם "חידושי הרי"מ עה"ת". בשנת תש"ע נערכו מחדש דברי תורתו בשני כרכים מורחבים בשם "ליקוטי הרי"מ".
אשכול 29375