רבי מרדכי מנחם מנדל קאליש - מתוך ויקיפדיה
רבי מרדכי מנחם מנדל קאליש מוורקא
תאריך לידה 1819 ה'תקע"ט ז'וריק, פולין
תאריך פטירה 6 ביוני 1868 (בגיל 49 בערך) ט"ז בסיון תרכ"ח
מקום קבורה וורקא
מקום מגורים העיירה וורקא שבפולין
תקופת הפעילות ? – 6 ביוני 1868
רבותיו רבי שמחה בונם מפשיסחא
אם רחל
צאצאים רבי שמחה בונם מאוטבוצק
אדמו"ר מוורקא ה־השני תר"ט–תרכ"ח
רבי שרגא פייבל מגריצאבנו
רבי שמחה בונים קאליש
תלמידו רבי דוב בעריש מביאלה ←
הרב מרדכי מנחם מנדל קאליש (מכונה האדמו"ר האמצעי מוורקא או האדמו"ר הצעיר מוורקא. 1819 – 6 ביוני 1868; תקע"ט – ט"ז בסיון תרכ"ח) היה האדמו"ר השני של וורקא, ובנו של האדמו"ר הזקן מוורקא רבי ישראל יצחק קאליש.
ביוגרפיה
נולד בעיירה ז'וריק שבפולין לרחל ולרבי ישראל יצחק קאליש מוורקא. בגיל צעיר אביו היה מכנהו "הרמב"ם" - ראשי תיבות מנחם מנדל בן רחל. היה נשוי לחיה רבקה, בתו של החסיד ר' צבי אריה פרידמן. תקופה לאחר חתונתם פתחה אשתו חנות קטנה לפרנסתם.
כבר בחיי אביו הנהיג בתוך עדת חסידי אביו קבוצה קטנה שהדריך בדרכו המיוחדת בעבודת ה'. חבורתו הייתה נקראת "לייב-גווארדיה" שפירושו "חבורת אריות", ובין בני החבורה נמנו מגדולי תלמידי אביו, בהם רבי דב בעריש מביאלה.
לאחר פטירת אביו, בכ"ב בניסן תר"ח, מיאן רבי מנדל לקבל את עול ההנהגה, במקומו הוכתר לאדמו"ר רבי שרגא פייבל מגריצא, אשר הנהיג את החסידות זמן קצר מאוד, כיוון שנפטר לאחר כחצי שנה בחג הסוכות תר"ט. רק אז, בהוראת רבי מנחם מנדל מקוצק, ניאות לשבת על כיסא אביו והחל לכהן כאדמו"ר בוורקא.
נודע בקדושתו העליונה ובדביקותו המתמדת, בשל כך היה ממעט בדיבור באופן קיצוני. הודות לכך קונה בשם הרבי "השותק". מעט מדברי תורתו יצאו בספר "אהל יצחק" (תרע"ד) ובספר "בית יצחק" (לייב'ל לוין, מכון הרי"ם לוין, תשל"ה). בשמחות צאצאיו נהגו חסידיו לרקוד סביבו כשהוא חורז מילים ביידיש, אמרה מפורסמת שלו היא "לאמיר נישט זארגן, וואס וועט זיין מארגן. לאמער פארכטן, וואס איז געווען נעכטן" - "אל תדאג, אל המחר. תתקן, את העבר".
שבת שלפני חג השבועות נקראה אצלו "שבת דרך ארץ" באמרו ש"דרך ארץ קדמה לתורה".
בחג הפסח תרכ"ח חלה. לאחר שבועות לקחוהו לוורשה, שם סירב לקחת חלק מהתרופות מטעמי כשרות עד שנפטר בט"ז בסיון ונטמן בבית העלמין בוורשה.
לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי שמחה בונים קאליש, בהמשך עבר לאוטבוצק ובסוף ימיו עלה לארץ ישראל. רבים מחסידיו פנו לתלמידו רבי דוב בעריש מביאלה, ולאחר פטירתו לרבי יחיאל דנציגר, אבי חסידות אלכסנדר.
משפחתו
בתו שרה אשת רבי יעקב יהודה טננבוים, האדמו"ר מנדרזין, מחבר ספר "ישרש יעקב" שנודע בקדושתו ובפרישותו.
בתו יוטא אשת רבי נחמיה בידרמן מוורקא, נכד רבי נטע מכעלם, סירב לשמש כאדמו"ר ונסע לממשיכי בית וורקא, היה מלחין יצירות שהיו מושרות בבית וורקא ואלכסנדר.
בנו רבי שמחה בונים קאליש האדמו"ר מוורקא ואטוואצק, אשר בסוף ימיו עלה לארץ ישראל.
בנו רבי שמעון קאליש האדמו"ר מסקרנביץ', אשר נכדו האדמו"ר רבי יוסף צבי קאליש כיהן כרבה של בני ברק.
אשכול 32269