שיעורים: חומש: וישב, רביעי עם פירש"י. תהלים: פח-פט. תניא: הוכח תוכיח ... לעומת זה כו'.
במנחה אין אומרים תחנון.
ה"צמח צדק" כותב: אהבה דבחינת "[מי לי בשמים] ועמך לא חפצתי [בארץ]" (היינו) שלא לחפוץ שום דבר זולתו ית', ולא אפילו "שמים וארץ" שהם גן-עדן עליון ותחתון, כי רק ביו"ד נברא כו'; אלא תהיה האהבה רק לו ית' לבד, דהיינו למהותו ועצמותו ית' ממש. וכך היה נשמע הלשון ממורי ורבי נ"ע (רבינו הזקן) בדביקותו, שהיה אומר בזה הלשון: "איך וויל זע גאר ניסט, איך וויל ניט דיין ג"ע איך וויל ניט דיין עוה"ב איך וויל מער ניט אז דיך אליין". [=איני חפץ במאומה; איני רוצה בגן-העדן שלך, איני רוצה בעולם-הבא שלך - כי אם אותך לבד"]
גוט יום טוב. לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום חמישי – חי כסלו
*צריך מסירות נפש על להביא משיח*
"ישנו מכתב של ה"מנחת אליעזר", שנדפס לאחרונה מחדש, שבו כותב בפירוש ובאופן חד משמעי,
שצריכים מסירות נפש בשביל שיבוא משיח צדקנו,
ומסירות נפש זו היא בדוגמת המסירות נפש על שלושת העניינים שעליהם נאמר "יהרג ואל יעבור". (משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - פרשת מקץ ה'תשד"מ)
שליטא
20.12.2414:48
1. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
שליטא
22.12.2417:31
2. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שני כא כסלו ה'תש"ג
שיעורים: חומש: וישב, שני עם פירש"י. תהלים: קד-קה. תניא: הקדמת המלקט ... בעלה וגו'.
יש לשנן משניות בעל-פה כל חד לפום שיעורי' דילי' [כל אחד כפי ערכו], ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני המשיח. חסידים חייבים בלימוד החסידות: חסידים סתם - יום שני, יום חמישי ויום השבת, תמימים - שעה אחת בכל יום.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום ראשון - כא כסלו
*צדקה בכוונת גאולה*
"..וכדאי ונכון לקשר ההוספה בצדקה עם ההוספה בתורה בענייני משיח והגאולה,
על ידי זה שההוספה לצדקה תהיה מתוך כוונה לקרב ולזרז את הגאולה,
כיון שכוונה זו לכשעצמה היא חלק מלימוד התורה בענייני הגאולה".
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח – פ' תזו"מ התנש"א)
להצטרפות לתפוצה ולתרומות - שלחו הודעת וואטסאפ ל - 0507108770
אפשרויות ניהול
שליטא
23.12.2416:42
3. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי כב כסלו ה'תש"ג
שיעורים: חומש: וישב, שלישי עם פירש"י. תהלים: קו-קז. תניא: אך ביודעיי ... את ה' וגו' אכי"ר.
מתקנות כ"ק אדמו"ר שליט"א: לאמר בכל בקר אחר התפלה - וגם בשויו"ט [בשבת ויום טוב], ר"ה [ראש השנה] ויה"כ [ויום הכיפורים] - תהלים כפי שנחלק לימי החדש, ואחר אמירה בעשרה - ק"י [קדיש יתום]. בחדש של כט יום אומרים ביום כט השעור דשני הימים.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שני - כב כסלו
*עכשיו נדרשת עבודה מיוחדת להביא ההתגלות בפועל בעולם*
"לאחרי "מעשינו ועבודתינו" של כל בני ישראל במשך כל הדורות,
כולל ובמיוחד לאחרי גילוי תורת החסידות בי"ט כסלו, שאז התחיל עיקר עניין "יפוצו מעינותיך חוצה", ומוסיף והולך על ידי רבותינו נשיאינו מדור לדור, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שעל ידו הופצו המעיינות חוצה בכל קצוי תבל –
כבר נגמרו ונשלמו כל העניינים גם מצד (וב)העולם, כפי שהודיע והכריז שכבר נשלמו כל עניני העבודה, גם "צחצוח הכפתורים", והכול מוכן לביאת המשיח.
ומזה מובן שהמשך העבודה שלאחרי זה אינו "עבודת הבירורים" אלא, עבודה מיוחדת להביא ההתגלות בפועל בעולם."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - פרשת וישלח ה'תשנ"ב)
אפשרויות ניהול
שליטא
24.12.2415:00
4. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי כג כסלו ה'תש"ג
שיעורים: חומש: וישב, רביעי עם פירש"י. תהלים: קח-קיב. תניא: והנה אחר ... אמרים הנ"ל.
משיחות אאזמו"ר [מהר"ש] - אלול תרל"ה: ג' ימים קודם השבת הוא הכנה לשבת. על השבת נאמר בזהר "דמני' [=ממנו] מתברכין כולהו יומין". "כולהו יומין" - הם כל ששת ימי השבוע, אותם בירך הקב"ה בברכה כללית "וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה", הנה ברכת השבת מלפניו ומאחריו, ההכנה לשבת מתחילה מיום ד' - כשמורה הדרך והמכוון הוא ה"לכו נרננה הקטן" שהוא בן ג' פסוקים [אותו אומרים בשיר של יום הרביעי בתפילת שחרית].
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שלישי – כג כסלו
*פרסום הניסים שהקב"ה עושה עימנו–בזה קשורה הגאולה*
"צריכה להיות ההכרה וההודאה לה' על הניסים שהוא עושה, ובפרט כאשר עומדים בסמיכות לימי החנוכה שעניינם הוא "פרסומי ניסא..
..ועוד והוא העיקר – ההכרה וההודאה ונתינת השבח לה' על הניסים שהוא עושה נוסף על היותו עניין של הכרת טובה,
זהו גם נוגע לביאת משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלמה כפי שהגמרא אומרת: "ביקש הקב"הלעשות חזקיה משיח, אמרה מידת הדין.. חזקיה שעשית לו כל הניסים הללו (שניצל מסנחריב ונתרפא מחווליו) ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח?"
ומזה מתקבלת הוראה עיקרית: מאחר שכבר עומדים לאחרי כל העניינים, והגאולה עדיין לא באה - דבר נכון ביותר הוא לעסוק בעניין של פרסומא ניסא לפרסם אצל עצמו אצלו הזולת ובכל מקום ומקום את הניסים שהקב"ה עושה עימנו, מתוך ידיעה שבזה קשורה הגאולה האמיתית והשלמה!
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - פרשת וישב ה'תשנ"ב)
אפשרויות ניהול
שליטא
25.12.2413:24
5. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי כד כסלו, ערב חנוכה ה'תש"ג
שיעורים: חומש: וישב, חמישי עם פירש"י. תהלים: קיג-קיח. תניא: פרק א. תניא ... פנים לתורה.
(המשך). ביאור ג' הפסוקים - לכו נרננה - ע"פ מדה ממוצעת, מדת כל אדם: ביום רביעי, כשאדם מתחיל לחשוב מנין יקח לצרכי השבת, הן במשמעותם הפשוטה, והן באיזה תוכן ימולא השבת על-ידו - שהרי כל יהודי הוא בשבת אדם אחר לגמרי - נקלעים למצב רוח של "מרה שחורה", ועל כך העצה: "לכו נרננה" בטחון. כשמגיע יום חמישי, השבת קרובה יותר ועדיין עומדים חסרי-כול, כשהמצב בו שרויים אינו "מרנין" - ברור שיש לעשות משהו; אזי, כשיושבים בליל שישי [הלילה שביו יום חמישי לשישי] ולומדים חסידות – או אז מורגש בנפשו ביום שישי [תוכנם של הפסוקים הבאים בהמשך -] ש"כי אל גדול גו' ומלך גדול גו'". ומתוך תכנים אלו - עושה יהודי את השבת במנחה אין אומרים תחנון.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום רביעי - כד כסלו (בלילה מדליקים נר ראשון של חנוכה)
*אם משיח יבוא בערב החג - כמה נרות ידליקו?*
ידוע שלעתיד לבוא תהיה הלכה כבית שמאי (מקדש מלך לזוהר חלק א', יז', ב').
ולפי זה יש לחקור, איך יהיה סדר הדלקת נרות חנוכה אם יבוא המשיח בערב החג:
האם כבר בתחילת בואו של משיח צדקנו תהיה הלכה כבית שמאי, ואז יצטרכו להדליק בלילה הראשון של חנוכה שמונה נרות, כדעת בית שמאי?
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - ערב חנוכה ה'תש"נ)
אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] הי'[ה] מדליק נרות חנוכה בין מנחה למעריב, ולא הי'[ה] מדייק בפתח שיהי'[ה] מדרום לצפון או ממזרח למערב. "הנרות הללו" - אחר הדלקת כל הנרות. והיה יושב בסמוך להנרות חצי שעה - לבד מועש"ק [מו' ערב שבת קודש] שלא הי'[ה] מתעכב חצי שעה - מדייק שידלקו הנרות חמישים מינוט לכל הפחות. מנחה, נר חנוכה, נר שבת.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום חמישי - כה כסלו (בערב מדליקים שני נרות)
*נס חנוכה נקבע על השמן שקשור למשיח*
"ענין הגאולה מודגש בחנוכה, על שם חנוכת המזבח והמקדש בזמן בית שני שנתחנך מחדש ("חנוכת חשמונאי"),
ועד לחידוש העיקרי בהחנוכה דבית המקדש השלישי בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
שנוסף לכך - יום זה נקבע על נס השמן, שקשור עם משיח [ולהעיר שהדלקת הנרות בשמן זית הוא על דרך מה שכתוב במשיח (זכריה יד, א) "ועמדו רגליו וגו' על הר הזיתים], ויש בו שמונה ימים ושמונה נרות, שמספר שמונה קשור עם משיח, שהוא מ"שמונה נסיכי אדם" (מיכה ה', ד), ו"כינור של ימות המשיח שמונה נימין" (ערכין יג, ב). (משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - ספר השיחות ה'תשנ"ב עמ' 201 ואילך)
אפשרויות ניהול
שליטא
27.12.2414:41
7. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
שבת כו כסלו, ב חנוכה ה'תש"ג
מברכים ר"ח טבת. אמירת כל התהלים בהשכמה.
שיעורים: חומש: וישב, שביעי עם פירש"י. תהלים: קיט, מה...לא שכחתי. תניא: פרק ב. ונפש ... בראשית.
יום התוועדות. טל ומטר. נר חנוכה אחר הבדלה וקודם אמירת ויתן לך. בבית הכנסת נר חנוכה קודם הבדלה. ביום שבת קדש שמברכים החדש, השכם בבקר יתקבצו אנ"ש לבית הכנסת להגיד כל התהלים. אחר האמירה ילמדו כשעה מאמר של חסידות שיהיה מובן לכל, ואחר כך תפלה. מועד התוועדות כפי הזמן שיגבילו מתאים לתנאי המקום, מקום דירתם להצלחה בגשמיות וברוחנית. אחר אמירת כל התהילים בשבת מברכים יאמרו קדיש יתום. ואם יש חיוב - יארצייט או אבל - אומרים קדיש יתום אחר כל ספר וספר.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שישי - כו כסלו (בערב - לפני הדלקת נרות שבת - מדליקים שלשה נרות)
*משיח יגלה את השמן שבתורה – סוד טעמיה ומסתר צפונותיה*
גילוי השמן שבתורה בחנוכה וב(יתר שאת בדורות שלאחרי זה ב)י"ט כסלו הוא, לא רק בגלל הצורך וההכרח שבדבר שנעשה בעקבות התגברות החושך בעולם,
אלא גם ובעיקר בגלל שהולכים ומתקרבים לביאת משיח צדקנו, שנקרא "משיח" על שם המשיחה בשמן, כמו שכתוב "בשמן קדשי משחתיו",
ועל ידו יהיה עיקר ושלימות גילוי השמן (רזין דרזין) שבתורה, שילמד "סוד טעמיה ומסתר צפונותיה, ועד ש "באותו הזמן (בימות המשיח).. לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד".
היינו, שעיקר הלימוד יהיה ברזין דרזין שבתורה."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - פרשת מקץ ה'תשנ"ב)
אפשרויות ניהול
שליטא
29.12.2415:45
8. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שני כח כסלו, ד חנוכה ה'תש"ג
שיעורים: חומש: מקץ, שני עם פירש"י. תהלים: קלה-קלט. תניא: כי השכל ... ויראה וענפי'.
הנהוג אצל הצ"צ [הצמח צדק], כי באחד מלילי חנוכה היו עושים כעין פארבריינגען עם בני הבית, והיו באים גם כלותיו, ונקרא "לאטקעס אווענט" [="ערב לביבות"]. וכן היה אצל רבינו הזקן ואדמו"ר [ואדננו מורנו ורבנו] האמצעי. בין הספורים שהיו הרביים מספרים בסעודה זו, היו ספורים אשר בכל חנוכה היו משוחחים אודותם, אף שכבר דברו מזה בשנה העברה. אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] היה נותן דמי חנוכה בליל נר הרביעי או החמישי.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום ראשון - כח כסלו (בערב מדליקים חמישה נרות)
*הגילוי שיהיה בגאולה העתידה הוא גילוי בלתי מוגבל*
...השייכות(של חנוכה) לגאולה העתידה - כידוע (סה"מ תרכ"ט עמ' יא), דשמונה נרות חנוכה הם דוגמת כינור דימות המשיח של שמונה נימין –
כי הגילוי שיהיה בגאולה העתידה הוא גילוי בלתי מוגבל שאין שייך העלם לגביו, גאולה שאין שייך שיהיה אחריה גלות.
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - ספר השיחות ה'תשמ"ז ח"א עמ' 97 ואילך) להצטרפות לתפוצה ולתרומות - שלחו הודעת וואטסאפ ל - 0507108770
אפשרויות ניהול
שליטא
30.12.2414:13
9. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי כט כסלו, ה דחנוכה ה'תש"ג
שיעורים: חומש: מקץ, שלישי עם פירש"י. תהלים: קמ-קנ. תניא: פרק ד. ועוד יש ... ־ח־ לא תעשה.
חטאי היהודים (בזמן היוונים) היו: ההתידדות עם היוונים, לימוד תרבותם, חילול שבת ומועד, אכילת טריפות ואי שמירת הטהרה היהודית. מכת-העונש היתה בחורבנו הרוחני של בית המקדש, הריגה ושעבוד בגלות. על-ידי תשובה ומסירות נפש באה ישועת הפלא האלוקית הגדולה - נס חנוכה.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שני - כט כסלו (בערב מדליקים שישה נרות)
*ההוראה מחנוכה - כל זמן שמשיח לא בא בגלוי - ימיו חסרים*
"ויש להוסף מיום ליום (כהוראת ימי חנוכה ש"מכאן ואילך מוסיף והולך") בהענינים המביאים את הגאולה בפועל ובגלוי. ומהם:
חיזוק האמונה התשוקה והצפיה לביאת המשיח, עד כדי כך, שנרגש אצלו שכל זמן שמשיח צדקנו עדיין לא בא בפועל ובגלוי, ימיו חסרים,
וכדברי יעקב שאפילו מאה ושלושים שנה הם "מעט", כיון שעדיין לא באה הגאולה בפועל".
(משיחת הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א - דבר מלכות פרשת מקץ ה'תשנ"ב)
אפשרויות ניהול
שליטא
31.12.2415:57
10. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי כט כסלו, ה דחנוכה ה'תש"ג
שיעורים: חומש: מקץ, שלישי עם פירש"י. תהלים: קמ-קנ. תניא: פרק ד. ועוד יש ... ־ח־ לא תעשה.
חטאי היהודים (בזמן היוונים) היו: ההתיידדות עם היוונים, לימוד תרבותם, חילול שבת ומועד, אכילת טריפות ואי שמירת הטהרה היהודית. מכת-העונש היתה בחורבנו הרוחני של בית המקדש, הריגה ושעבוד בגלות. על-ידי תשובה ומסירות נפש באה ישועת הפלא האלוקית הגדולה - נס חנוכה.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שלישי – ל כסלו (א ראש חודש) בערב מדליקים שבעה נרות
*נרות חנוכה אינן בטלין לעולם*
"מעלת נרות חנוכה על נרות המקדש היא שנרות חנוכה (דוקא) "אין בטלין לעולם (רמב"ן ר"פ בהעלותך),
היינו, שהאור דנרות חנוכה הוא אור נעלה ביותר. ויש לומר (מעין) עצמות אור אין סוף שלמעלה מהשתלשלות (תורה אור מקץ לד, א), שלגבי' יתברך – "גם חושך לא יחשיך ממך".
(משיחת הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א - ספר השיחות ה'תשמ"ז ח"א עמ' 97 ואילך)
אפשרויות ניהול
שליטא
02.01.2517:24
11. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי ב טבת, ז חנוכה ה'תש"ג
שיעורים: חומש: מקץ, חמישי עם פירש"י. תהלים: י-יז. תניא: ולכן נמשלה ... ־ט־ ומצותי'.
מלחמת היוונים היתה "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" וכמאמר (ב"ר פט"ז) "כתבו כו' שאין לכם חלק באלוקי ישראל". כל המלחמה היתה נגד אלוקות: שילמדו תורה, שיקיימו מצוות המשפטים והעדות, רק שלא להזכיר שהיא תורת ה' ושהמצוות הם חוקי רצונו ית'; שלא להזכיר בתורה ובמצוות ענין האלוקות.
אפשרויות ניהול
שליטא
03.01.2512:59
12. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי ג טבת, ח חנוכה ה'תש"ג
שיעורים: חומש: מקץ, שישי עם פירש"י. תהלים: יח-כב. תניא: ולכן אמרו ... חסד ומים.
בתו"א [בתורה אור] ד"ה [דיבור המתחיל] ת"ר [תנו רבנן] מצות נר חנוכה "כי אין כדאי כל הדינים" צ"ל [צריך להיות] "כי כדאי כל הדינים". שם ביאור לדיבור המתחיל רני ושמחי סעיף המתחיל ועתה נבוא "שהוא פנימית א"א [אריך אנפין]" צריך להיות "שהוא פנימית א"ס [אין סוף]".
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שישי - ג טבת
*מכל אחד נדרש לעשות כל התלוי בו עד שהגאולה תהיה ניכרת למטה*
"זהו הדבר-פלא שמעוררים עליו כמה פעמים לאחרונה – שמכל אחד ואחד נדרש לעשות את כל התלוי בו, לא (רק) בעניני ההכנה אל הגאולה,
אלא בעניני הגאולה עצמה, ובשלימות הגאולה –
שהגאולה תומשך עד שתהיה ניכרת למטה, בגשמיות העולם ועד לחומריות העולם!"
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - פרשת ויגש ה'תשנ"ב)
אפשרויות ניהול
שליטא
05.01.2514:29
13. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון ה טבת ה'תש"ג
שיעורים: חומש: ויגש, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: כט-לד. תניא: פרק ו. והנה ... ־20־ דרוחא כו'.
[אמרו חז"ל: "תלמוד תורה גדול ממעשה - שמביא לידי מעשה". ובספרי חסידות חב"ד נתחדש שלעתיד לבא יהיה המעשה גדול מהתלמוד. והביאור:] בביאת המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב"ה, בתורתו ומצוותיו. תלמוד - הבנה, ההבנה הנעלית ביותר הינה מוגבלת; אך הודאה - אמונה - הוא רגש בלתי מוגבל. מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה"מעשה גדול" של התמימות - עבודה לבבית-רצינית.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום ראשון - ה טבת דידן נצח (תשמ"ז)
*פדיון השבויים דהספרים פועל את פדיון בני ישראל מהגלות*
"המצוה דפדיון שבויים של הספרים (בה' טבת) - פועלת (על דרך "מצוה גוררת מצוה") גם את אמיתיות ושלימות הפדיון שבויים על-ידי הקדוש ברוך הוא –
הפדיון דכל בני-ישראל (וכל עניני תורה וכל הענינים כולם) מהגלות אל הגאולה האמיתית והשלימה.
ויש להוסיף, שגם ענין זה (השייכות דפדיון שבויים להגאולה) מודגש במיוחד בנוגע לפדיון שבויים של ספרים - כידוע, שענין הגאולה תלוי בהפדיון (הבירור וזיכוך והעלאה) דכל ניצוצי קדושה שנמצאים עכשיו "בשביה" בהעלם והסתר של העולם,
וכיון שכל הענינים מתחילים ונמשכים מהתורה – מובן אפוא, שהכח לזה בא מענין דוגמתו בתורה - הפדיון דעניני תורה המצויים בשביה". (משיחת הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א - ה טבת התשנ"ב)
אפשרויות ניהול
שליטא
06.01.2514:27
14. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שני ו טבת ה'תש"ג
שיעורים: חומש: ויגש, שני עם פירש"י. תהלים: לה-לח. תניא: וכן בכל ... שנברא.
כתיב דע את אלקי אביך ועבדהו בלב שלם, כי כל ענין ידיעה והשגה אפילו בענינים היותר עמוקים, צריך לבוא בעבודה, היינו פעולת דבר בבירור וזיכוך המדות והתקשרות פנימית הנקרא בלשון החסידות עבודה.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שני - ו טבת
*כאשר רק יפתחו את העינים יראו מייד!*
"וכמדובר כמה פעמים, שבזמננו זה כל ההכנות ישנן כבר בשלימות, ועד כדי כך, שגם הכפתורים מצוחצחים כבר,
וכאשר רק יפתחו את העינים יראו מיד איך שכל העולם כולו מוכן, ועד כדי כך,
שהעולם עצמו דורש ותובע ("מאנט") מכל יהודי, שיתעלה למעמד ומצב ד"גאולה" בשלימות ובגלוי!"
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - פרשת ויגש ה'תשנ"ב)
אפשרויות ניהול
שליטא
07.01.2520:48
15. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי ז טבת ה'תש"ג
שיעורים: חומש: ויגש, שלישי עם פירש"י. תהלים: לט-מג. תניא: ולכן נקרא ... סוף פ"ה.
השעור להפטר מחבוט הקבר הוא, שחלק ששי מהמעת-לעת יאמר אותיות התורה, תהלים כו'. לזכות לזיכוך הנפש להפטר מכף הקלע הוא, ע"י [על ידי] חזרה כל היום, כמה שיש ביכולתו, משניות תניא תהלים בעל פה.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שלישי – ז טבת
*לעתיד לבוא האבנים יזעקו והעץ יענם*
"בקשר ל"עתיד לבוא" נאמר "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". עתה מחריש ה"דומם", "דורכים עליו והוא שותק".
אך יבוא זמן בגילויים שבעתיד בו והדומם יתחיל "לדבר", לספר, ויתבע: אם תוך כדי הליכה לא הרהרו או שוחחו בדברי תורה – מדוע דרכו עליו?!
האדמה עליה דורכים ממתינה אלפי שנים מאז ששת ימי בראשית(כשבינתיים דורכים עליה בעלי חיים) – שתדרוך שם כף רגלו של יהודי, שני יהודים, וישוחחו בדברי תורה. ובאם לאו – אומרת היא: הרי אתה גם כמו בהמה!"
(הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - היום יום ט"ו אדר א')
אפשרויות ניהול
שליטא
09.01.2512:39
16. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי ט טבת ה'תש"ג
שיעורים: חומש: ויגש, חמישי עם פירש"י. תהלים: מט-נד. תניא: אך מי ... ־יב־ לנצח.
נוהגין בנוסח 'עלינו' לומר: "שהם משתחוים להבל ולריק", - וגם בתפילת מוסף דר"ה אומרים כן - הומדייקים שלא לומר "ומתפללים כו'". הרקיקה היא אחר האמירה. טעם הרקיקה, כי מדיבור מתהווה רוק, ואין רוצים ליהנות מרוק זה.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום חמישי - ט טבת
*תפילת שמונה עשרה לעתיד לבוא תהיה בקול רם – מצד גילוי מעלת הביטול*
"והביאור הוא שלעתיד לבוא, שאז יהיה הביטול בתכלית השלימות, עד ל"ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו", שהבשר מצד עצמו "יראה" אלקות,
אז תתגלה המעלה דענין הביטול בתכלית שבתפילה,
ולכן תהיה התפילה בקול רם, שענינו – גילוי מעלת הביטול." (משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - לקו"ש ויגש ה'תשנ"ב)
אפשרויות ניהול
שליטא
10.01.2514:23
17. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי י טבת ה'תש"ג
תענית, סליחות, אבינו מלכנו.
שיעורים: חומש: ויגש, שישי עם פירש"י. תהלים: נה-נט. תניא: אך החיות ... בשר ודם.
מענה ה"צמח צדק" על יחידות: כתיב "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו גו'". 'און' הוא מלשון און בחולם, שפירושו כח ועוז. וכשם ד"יעזוב רשע דרכו' זהו דבר המוכרח, אשר בלא תשובה אי אפשר לגשת אל הקודש - הנה כמו כן צריך האיש-און, כלומר איש החזק בדעת עצמו, לעזוב מחשבותיו; ולא יאמר "אני אומר כך", "אני סובר כך" - כי כל "אני" ומציאות הוא מקור הרע וגורם פירוד לבבות.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שישי - י טבת (תענית עשרה בטבת)
*לעתיד לבוא יתבטלו הצומות ויהפכו לימים טובים*
"בפנימיות יום תענית – הוא "יום רצון לה'",
ביום זה מתגלה הטוב הפנימי בהענין הבלתי רצוי שבגללו צמים (התגלות פנימיות האהבה דהקדוש ברוך הוא לבני ישראל, כמשל המלך הרוחץ בעצמו צואת בנו יחידו מרוב אהבתו)
וכפי שיתגלה בגאולה האמיתית והשלימה כפסק דין הרמב"ם: "כל הצומות האלו עתידין ליבטל לימות המשיח ולא עוד אלא שהם עתידים להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה, שנאמר כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וגו' יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים, והאמת והשלום אהבו".
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - פרשת בלק ה'תנש"א)
אפשרויות ניהול
שליטא
13.01.2511:07
18. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שני יג טבת ה'תש"ג
שיעורים: חומש: ויחי, שני עם פירש"י. תהלים: סט-עא. תניא: אך הנה ... ־יד־ כרשפי אש.
כשמעמידים פנס - מתקבצים החפצים באור, כי "אור ממשיך" - אור מושך אליו.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שני - יג טבת
*אולי תבקש שמשיח כבר יבוא?*
"לאחד שביקש ברכה לעצמו ולמשפחתו, והוסיף להרבות בבקשות אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: אולי תבקש שמשיח כבר יבוא?
הנ"ל: אם ירצה השם.
*כ"ק אדמו"ר שליט"א:* "כשם שהקדוש ברוך הוא כבר רוצה, שיהודים ירצו גם כן!"
אשכול 33702
