*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
מכתב מהרבי מליובאוויטש על אופן ההתמודדות מול שיטה לא מתאימה, באופן עקרוני ולא באופן אישי:
...על אף שנדרשת תקיפות מעסקנים ציבורים, שיעמדו חזקה להגן על התורה ומצוה בכלל וחסידות בפרט בכל מקום שהם, אבל תמיד בכל זמן ובכל מקום, יש להבחין ולהבדיל בזה בין *הענינים* שכנגדם צריך להתקומם ובין *האנשים* שעמהם צריכים להתנהג בדרכי נועם ודרכי שלום.
כלומר, אף במקום שמוכרח לחוות דיעה גלוי' נגד איזה *ענין*, צריך להיזהר בזה ככל האפשר עד הקצה האחרון מלפגוע *בכבודו של מי שהוא*.
ומלבד, שידוע מאמר רז"ל, יתמו חטאים ולא חוטאים (– לבטל את החטא אבל לא את האיש החוטא, חלילה וחס), הנה [יש ב]זה תועלת במלחמה ומקרב הנצחון של הענין שעליו מגינים ונלחמים, כיון שגם הצד השני רואה בעליל שאין כאן כוונה למעט בדמות אישים, כי אם, מתכוונים לאמתו של הענין .
מקור: אגרות קודש ח"ז ע' רמא-ב