בס"ד
אור החיים יומי
מתורת רבינו חיים בן עטר הקדוש זצוקללה"ה
יום טוב ומבורך. יום שלישי, ז' טבת התשפ"ה
'רבינו האור החיים הקדוש נלחם עם הסטרא אחרא ומסר את נפשו להסתלק בגיל צעיר - כדי לקרב את הגאולה'
בפרשתינו פרשת ויחי (פרק מט פסוק יא) מספר *רבינו אור החיים הקדוש* על עצמו שהוא נלחם עם כוחות הטומאה, וזה לשון קודשו:
'וכדבר הזה ובחזיון הראוני בחלום שהאבקתי במלחמה עם הזכר ויהי נקל בעיני להכניעו והפלתי אותו בכוחי, ולנקבה נתאמצתי בכל כוחי כמה פעמים, ואחר כמה טרחות יכולתי להשליכה כמה מעלות למטה לארץ, אך לא כבעלה הזכר'. עד כאן לשון קודשו.
למרות שרבינו הקדוש בענוונתנותו כתב שזה היה בחלום הלילה, גילו לנו צדיקי הדורות שזה היה מלחמה פיזית בפועל.
ובספר *ליקוטי מעשיות* (מאת ר' ישראל בן ששון ירושלים תרס"ט, דף ב' ע"ב) כתב על דברי רבינו הללו: 'שמעתי אומרים שמרוב חסידותו וקדושתו וענוונתנותו מסתיר ומעלים דבריו, ואינו אומר כי שמע הכרוז, או ראה וידע מה שנגזר למעלה, אלא היה מראה ומרכיב הדברים בדמיונות ובחזיונות ובחלומות, והכל עשה מגודל הענווה והצניעות שהיה בו, שהיה מתנהג כל ימיו בהצנע לכת'.
ובספר 'מלכי רבנן' סיפר הגאון רבי יוסף בן נאים זצ"ל מפי השמועה, כי בהגיע רבינו הקדוש לעיר הקודש ירושלים בשנה האחרונה לימי חייו, הלך להתפלל בכותל המערבי, ובשעה שהיה שוטח תפילתו ומתחנן בעד ישועת ישראל, ראה דמות אשה שחורה הניצבת לעומתו, שבעתיים גדלה הבהלה, כאשר שמעה רבינו הקדוש שהיא אומרת לו בפירוש: 'אני קליפה וניתנה לי הרשות לרדוף אותך בשנה זו' - היא שנת הסתלקותו.
ובספר 'ילקוט יוסף' (ירושלים תרצ"ד) להגאון רבי יוסף ילוז זצ"ל, מחכמי טבריה, הביא אגדה זו בשם זקני ירושלים, והוא מציין בהקשר לזה את דברי רבינו הקדוש בפרשתינו, *שנלחם עם הסטרא אחרא, ובמסירות נפש למען כלל ישראל, לחלץ את קהל עדת ישורון מטומאה ומגזירה,* והיה מוכן רבינו הקדוש למסור נפשו על זה ולהסתלק מן העולם קודם זמנו.
[אור החיים ויחי פרק מט פסוק יא, ספר נר המערבי]
בשורות טובות לכל בית ישראל
אשכול 33848