*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
בברכת יעקב אבינו לבנו, דן, נאמר (פרשתנו מט, יח) "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'".
מפרש התרגום יונתן (תוכן דבריו) שיעקב אמר: "אינני 'מקווה' ומצפה לישועת ישראל על-ידי גדעון ולא לישועתם על-ידי שמשון הגיבור. אני צופה שגאולתם תהיה רגעית וברת-חלוף. לאיזו ישועה אני מצפה ומקווה? – "לישועתך", לישועה שתבוא ישירות מהקדוש-ברוך-הוא, שהיא נצחית ובלתי משתנית".
יעקב אבינו קיווה וציפה ל'ישועת' הגאולה העתידית, שתבוא ישירות מהקב"ה וכמו שנאמר לגבי 'קיבוץ גלויות' (ישעיה כז, יב) "וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", שלעתיד, הקב"ה יאחז בידו של כל יהודי ויהודי ויוציא אותו ממקום גלותו ויביא אותו אל הגאולה השלמה.
וההוראה מיעקב: עלינו לקוות ולצפות ל'ישועת הקב"ה" ולא רק מדי פעם אלא בכל יום ויום, וכפי שאנו אומרים בתפילת העמידה "לישועתך קיווינו *כל היום".*
מקור: ע"פ לקוטי שיחות ח"כ ע' 535-6
אשכול 33866