*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
גאולת מצרים התחילה, למעשה, בלידתו של משה רבינו – 'מושיעם של ישראל' ומיד בלידתו, התחיל משה להאיר את העולם החשוך באור הגאולה:
חז"ל (סוטה יב, א) אומרים ש"בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה נִתְמַלֵּא הַבַּיִת כֻּלּוֹ אוֹר" וזהו פירוש הפסוק (פרשתנו ב, ב) "וַתֵּרֶא אֹתוֹ *כִּי טוֹב* הוּא", שראתה את אורו המופלא. ואורו של משה האיר לא רק את 'ביתו הפרטי', אלא גם את ה'בית הכללי' של האנושות – העולם.
וכשם שגאולת מצרים נמשלה לאור, כך הוא גם בנוגע לגאולה העתידית:
אור הגאולה נמצא כבר בעולם. וכשם שהאור מתפשט בטבעו בכל מקום, כך אור הגאולה אמור להתפשט בכל פינות העולם, אך ישנו 'כותל' שמורכב מעניינים של היפך הקדושה... שמונע ממנו לחדור אלינו ולעולם.
וזהו תפקידנו! לפתוח חלון או ליצור חריץ שדרכו יחדור האור אל נפשנו. כך נגיע לגאולה פרטית ומשם, לגאולה כללית.
מקור: ע"פ תורת מנחם חל"ב ע' 360 ואילך
אשכול 33890