*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
בפרשתנו מסופר כיצד בִּתְיָה בת פרעה מָשְׁתָה את משה מתוך מי היאור וקראה לו 'משה' על-שם 'משייתו' מהמים.
בסיפור זה רמוז גילוי 'קץ' הגאולה:
המים מכסים על מה שטמון בתוכם ועל-ידי משיית הדבר מהמים, הוא מתגלה. כך, 'קץ' הגאולה הינו טמון ומכוסה וכפי שהמדרש-תהילים (ט, ב) אומר, ש'קץ' הגאולה טמון, כביכול, בליבו של הקדוש-ברוך-הוא ואינו מגלהו אפילו בפיו.
'משה' מסמל את 'משיית' וגילוי הגאולה לעין-כל, עד שאפילו הגויים, כְּבִתְיָה, יכירו בה.
יתרה מזו: הגויים יסייעו לבני-ישראל למהר ולזרז את הגאולה ובסיוע זה, ישתתפו אפילו השלטונות וכפי שבתיה בתו של פרעה, המלך שמשל על העולם כולו, מָשְׁתָה את משה מהמים.
מקור: ע"פ תורת מנחם התוועדויות תנש"א ח"ב ע' 386
אשכול 33891