עבר עריכה לאחרונה בתאריך 16.05.25 בשעה 09:45 על-ידי גבעתי (מפקח)
consilium_322
09.05.2500:33
1. אנחנו לא יודעים, יש קבלה במסורת שמדובר ברשב''י, יש הטוענים שרבי משה די ליאון, ויש אומרים קדום לרבי משה די ליאון אך לא רשב''יבתגובה להודעה מספר 0
ואנחנו חסידי אשלג נוהגים שלא לחקור בדבר כי אין בזה עיניין מי כתבו, מפני שלפי תוכנו של הספר אף אם כתבו אדם אחר שאינו רשב"י, הרי עולה קרנו של המחבר בלאו הכי מפני רום מעלת תוכן הספר. ואין רום מעלת תוכן הספר עולה לתפארת בגלל זהות המחבר אלה להפך.
אפשרויות ניהול
מג'ננה
21.05.2503:10
5. מכתבבתגובה להודעה מספר 1
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 29.05.25 בשעה 12:20 על-ידי גבעתי (מפקח)
אפשרויות ניהול
consilium_322
21.05.2511:41
7. הייתי נזהר מאוד לדבר בצורה לא ראויה על מה שמקובל בישראל מדורות קדומים.בתגובה להודעה מספר 5
כפי שאמרתי, קבלה בישראל שמדובר בספר מרבי שמעון בר יוחאי, בין שהיה על ידו ממש והתגלגל בסתר, ובין שהיה גילוי נשמתו לצדיק.. בפועל כפי שראית הרבה מסכימים שזה שייך לרבי משה די ליאון, או חכם קרוב לדורו כי לא מוזכר מהספר בכתבים קדומים לו.
הספר התקבל על ידי חכמים גדולים בכל הדורות שאחרי זה, וברוך ה' ראינו מגודלי ישראל המקובלים שאין בו לסתור משהו מתורת ישראל ונהפוך הוא.
ואמרתי לך דעתנו של חסידי אשלג ואצטט מדברי הרב אשלג עצמו-
והנה כל המצוים אצל ספר הזוהר הקדוש, כלומר, המבינים מה שכתוב בו, הסכימו פה אחד, שספר הזוהר הקדוש חיברו התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי. חוץ מהרחוקים מחכמה זו, שיש מהם המפקפקים ביחוסו זה, ונוטים לומר, על סמך מעשיות בדויות ממתנגדי החכמה הזו, שמחברו הוא, המקובל ר' משה די ליאון, או אחרים הסמוכים לו בזמן.
ס. ואני כשאני לעצמי, הרי מיום שזכיתי באור השי"ת להתבונן מעט בספר הקדוש הזה לא עלה על לבי לחקור ביחוסו, והוא מטעם פשוט, כי לפי תוכנו של הספר, עלה בלבי מעלת יקר התנא רשב"י לאין ערך יותר על כל התנאים הקדושים, ואם היה מתברר לי בבירור גמור שמחברו הוא שם אחר, כגון ר' משה די ליאון ז"ל, וכדומה, הרי אז היה גדל אצלי מעלת האיש ר' משה די ליאון ז"ל יותר מכל התנאים הקדושים, וגם רשב"י בכללם. אמנם באמת לפי מדת עומק החכמה שבספר, אם הייתי מוצא בבירור, שמחברו הוא אחד ממ"ח הנביאים, היה זה מקובל על לבי ביותר מליחסו לאחד מהתנאים, ומכל שכן אם הייתי מוצא שמשה רבינו קבל אותו מהר סיני מהשי"ת עצמו, אז היתה שוככת דעתי לגמרי, כי לו נאה ולו יאה חיבור כזה. ולפיכך כיון שזכיתי לערוך ביאור מספיק השוה לכל בעל עיון, להבין מעט מה שכתוב בו בספר, אני חושב שכבר נפטרתי בזה לגמרי מלטרוח עוד ולהכניס עצמי בחקירה הזאת, כי כל משכיל בזוהר לא יוכל להסתפק עוד, שמחברו יוכל להיות איש פחות במעלה מהתנא רשב"י הקדוש.
אפשרויות ניהול
שליטא
22.05.2520:22
8. חזק וברוך.בתגובה להודעה מספר 7
אפשרויות ניהול
שליטא
16.05.2500:48
2. רבי אבא האמורא תלמידובתגובה להודעה מספר 0
ככה''נ מדובר ב'רב' מהגמרא
אפשרויות ניהול
שליטא
16.05.2513:58
3. *תלמידו של רשב''י זיע''א ומהחבריא קדישאבתגובה להודעה מספר 2
יש גם חלקים בזוהר הקדוש שהתגלו ע''י גילוי אליהו הנביא מאוחר יותר לחז''ל (או שהובאו בנבואה ע''י רשב''י)
אפשרויות ניהול
שליטא
18.05.2521:37
4. הדעה החסידית על פי תלמידי האריז''ל והחסידות היא שרבי שמעון הוא מאלו שזכו וראו מסוף העולם ועד סופו באור הגנוזבתגובה להודעה מספר 3
ולכן נתגלו לו דברי אמוראים וכו' וכו'
אפשרויות ניהול
שליטא
21.05.2508:54
6. הרחבה בנושאבתגובה להודעה מספר 4
ספר הזּוֹהַר הקדוש הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה. הוא מורכב ממדרשים על התורה המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד, עד שרבי משה די-ליאון בספרד הפיץ את הזוהר והספר הפך לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו הרמ"ק - רבי משה קורדובירו, האריז"ל - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ועוד פירושים מדורות מאוחרים יותר. לספר הזהר ישנם גם ביאורי הזוהר מכ"ק אדמו"ר הזקן (ראו ערך "ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)"), וכן ביאורים מכ"ק אדמו"ר הצמח צדק (ראו ערך "ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק)"). כמו כן ישנם ביאורים על ספר הזהר שכתב רבי לוי יצחק, אביו של הרבי (ראו ערך "ליקוטי לוי יצחק").
גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות מרבי שמעון בר יוחאי וחבריו על פרשיות התורה, ושפתו רובה ככולה ארמית. בספר כלולות "האידרות" - "אידרא רבא" (המושב הגדול), "אידרא זוטא" (המושב הקטן) ו"אידרא דבי משכנא" (מושב בית המשכן).
באידרא רבא רשב"י מגלה את הפרצופים - גילויי אלוקות בדמות רוחנית ומופשטת הנמשלת לפני אדם על פי הפסוק "על הכיסא דמות במראה אדם עליו מלמעלה[1]. עשרה חברים משמיעים את דרשותיהם כל אחד בתורו, ורשב"י חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים. בסוף ה"מושב" שלושה מהחברים נופחים את נשמתם מרוב הקדושה כיוון שלא היו מזוככים מספיק.
באידרא זוטא מסופר על הסתלקות רשב"י וכיצד משמיע באזני תלמידיו סודות שחשש לגלות לפני כן, לבסוף יוצאת נשמתו של רשב"י במילה "חיים".
באידרא דבי משכנא דנים רשב"י ושלושה מתלמידיו בסודות התפילה על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת המשכן.
בזוהר נכלל גם תיאור ההיכלות העליונים בחלק שנקרא: היכלות דרשב"י ובו מתוארים שבעת היכלות גן עדן השמורים לצדיקים מחד, ומאידך שבעת מדורי הגהינום המיועדים לרשעים. בפרשת "ואתה תחזה" שבפרשת יתרו מובא מאמר המבאר את חכמת הפרצוף וחכמת היד, המיוחס בדרשה למשה בבחירתו אנשים כפי עצת יתרו. חלקים אחרים בזוהר מתייחסים לצדיקים נסתרים כגון רב ייבא סבא שהוא איש העוסק בחימר ונראה בתחילה כעם הארץ, אך מתגלה כמקובל גדול הדורש בענייני תורת הנפש. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - אותו ילד-פלא, בנו של רב המנונא סבא, שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של רשב"י וחבריו בגן עדן עם 'רב מתיבתא', הוא ראש הישיבה של מעלה, הדן אתם על ענייני העולם הבא והנשמה.
בחטיבה השנייה של הזוהר כלולים החיבור סתרי תורה, בו מקובצים מאמרים על ספר בראשית; ומדרש הנעלם על התורה, ששפתו מעורבת לשון הקודש וארמית והוא עוסק בבריאה, עולם הבא והנשמה.
עשרת החברים הנקראים חבריא קדישא (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: רשב"י ראש החבורה; בנו - רבי אלעזר; רבי אבא הסופר; רבי יהודה; רבי יוסי; רבי יצחק; רבי חזקיה; רבי חייא; רבי ייסא; רבי אחא.
חלקים נוספים השייכים לספר הזוהר הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו"תיקוני זוהר". החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך גוף ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד.
תיקוני זהר
תיקוני זוהר הוא חלק נוסף לספר הזוהר, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים פנים לתורה אותם מפרש רבי שמעון בר יוחאי במלת "בראשית". בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא המאמר פתח אליהו.
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 29.05.25 בשעה 12:22 על-ידי גבעתי (מפקח)
אפשרויות ניהול
אביר בוקר
31.05.2522:46
10. ביקשתי מChatGPT לכתוב מאמר וניסיתי לדייקבתגובה להודעה מספר 0
בוודאי. להלן נוסח מלא של המאמר בגוף הטקסט, עם ציטוטים מדויקים בלבד ממקורות תורניים מוסמכים, וללא תוספות פרשניות.
⸻
מהימנות ספר הזוהר – סקירה תורנית עם מקורות מדויקים
⸻
1. לשון ספר הזוהר עצמו
📍 זוהר בראשית, דף ב ע”א:
“פתח רבי חזקיה ואמר: כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלהים…”
📍 זוהר, חלק ג, רע”ו ע”א:
“רבי אבא הוה יתיב קמיה דרבי שמעון וכתיב כל מה דהוה שמיע מינה.”
ספר הזוהר מציג עצמו כחיבור של חבורת תנאים ובראשם רשב”י. רבי אבא מוצג כמי שכותב את הדברים מפי רבו.
⸻
2. הרמב”ן
📍 רמב”ן, בראשית א, א:
“ודע כי בראשית ברא אלוקים – סוד עמוק אין מִי שיבינו על בוריו… והנה סוד עמוק בו וצריך לפתוח בו מילות סתומות על דרך האמת, והמבין יבין.”
הרמב”ן מרמז על תורת הסוד בלשון “דרך האמת”.
⸻
3. הרמ”ק – רבי משה קורדובירו
📍 פרדס רימונים, שער כ”ג, פרק א’:
“ודע כי כל מה שגילו לנו רז”ל בספר הזוהר ומדרשות דרשב”י וחבריו – כל דבריהם הם על דרך הקבלה האמיתית, ונאמרו ברוח הקודש, ולא דברו שום דבר מעצמם ח”ו, כי לא יעלה על לב שום בר דעת לומר כן.”
⸻
4. האר”י הקדוש – דרך רבי חיים ויטל
📍 שער ההקדמות לרבי חיים ויטאל, דפוס ירושלים תרפ”ב, עמ’ ג’:
“ודע, כי ספר הזוהר והתיקונים כולם נאמרו ברוח הקודש מפי רשב”י ע”ה וחבריו, ואינם דברי חכמה אנושית ח”ו, ולא ניתנו לדחות בשום פנים.”
⸻
5. הגר”א – הגאון מווילנה
📍 ביאור הגר”א לתיקוני הזוהר, תיקון י”ט, דף מ”ה ע”ב:
“וסוד הענין כמו שכתוב בזוהר ותיקונים, כי הזוהר והתיקונים נאמרו ברוח הקודש, והם מיוסדים על אדני חכמה, וכל דבריהם מכוונים לאמיתתם.”
⸻
6. החיד”א – רבי חיים יוסף דוד אזולאי
📍 שם הגדולים, מערכת ספרים, ערך “זוהר”:
“ספר הזוהר, חברו רשב”י ע”ה, והתיקונים, ויש בהם סתרי תורה, והם קודש קדשים. ויש בהם דברים שאינם נודעים אלא ליודעי חן.”
⸻
7. השל”ה הקדוש – רבי ישעיה הלוי הורוביץ
📍 של”ה, מסכת שבועות, תורה אור, דף ע”א ע”ב:
“ואני הנני מעיד עלי שמים וארץ, כי כל דברי ספר הזוהר הם קודש קודשים, מפי רשב”י וחבריו נאמרו, וכל איש ירא שמים – יאמין בהם בלב שלם.”
⸻
8. הרמב”ם – מורה הנבוכים
📍 מורה הנבוכים, חלק א’, פרק ל”ג:
“וכבר ידעת כי רוב דברי הנביאים נמסרו במשלים, ולמה עשו זה? כדי להרחיק הדברים האלה ממי שאינו ראוי להם… וכן אנו מחויבים להסתיר את הסודות הללו ממי שאינו ראוי להם.”
הרמב”ם אינו מזכיר את הזוהר – אך דבריו מלמדים על הצורך בהסתרת סודות מההמון, בדומה למה שמופיע בספר הזוהר.
⸻
9. חכמי תימן
א. מהרי”ץ – רבי יחיא צאלח
מביע הסתייגות מתכנים קבליים מסוימים, אך אין בידינו לשון בה הוא דוחה את עצם ספר הזוהר.
ב. הרב רצון ערוסי (דורנו)
📍 כתב העת “אמונת עתיך”:
“מי שטוען שספר הזוהר נכתב במאה ה-13 טועה טעות גמורה – כל מסורת חכמי ישראל הייתה שהוא נכתב בידי רשב”י, ואנו הולכים לפי המסורת.”
⸻
מסקנה: על פי מסורת חכמי ישראל, בכל שדרות התורה הפנימית, הזוהר הוא ספר קדוש שנאמר ברוח הקודש על ידי רבי שמעון בר יוחאי וחבורתו. לא נמצא אף חכם מרכזי בעולם הקבלה שפקפק בייחוסו או בתוקפו.
⸻
**חשוב: בכל מקרה יש לקחת את התשובות בערבון מוגבל ולהתייעץ עם רבנים על שאלות הלכה **סוכן זה נבנה לתועלת הציבור ולהאדרת תורה בישראל. לצפייה במיטב הפנינים באתר רבינה בשיתוף הבלוג לשיווק באינטרנט Razi Interactive. לעוד טיפים ועדכונים על AI ושיווק דיגיטלי לעסקים לפיתוח סוכני AI לעסקים
אפשרויות ניהול
consilium_322
03.06.2503:15
11. אז גם אני פניתי לצ'אט לברר,בתגובה להודעה מספר 10
להלן המקורות העיקריים לחכמים שהטילו ספק בקדמותו של ספר הזוהר, עם ציון הספרים, הפרקים (ובמקרים האפשריים, העמודים) שבהם נדונות הטענות:
1. רבי יצחק אברבנאל (1437–1508)
למעשה, אברבנאל לא מותיר בספריו מלה אחת מפורשת על קדמותו של ספר הזוהר או על ייחוסו לרבי שמעון בר יוחאי. כך כותב ר’ מרק שָׁפירו במאמרו הייחודי:
“יעיר על חיבור הזוהר שמאוחר הוא מתקופת רשב"י, או לפחות שחלקים ממנו מאוחרים. אולם בכל כתביו לא נמצאת אפילו מלה אחת בזה, והחסידים שלחמו אתו לא האשימו” – מחקר: מרק שָׁפירו, האם יש חיוב להאמין שהזוהר נכתב על ידי רשב"י?, בתוך: Milin 11 (תשע"ו), עמ' 14 .
כלומר, הפולמוס סביב הזוהר היה קיים כבר במאה ה־15 (בעיקר אצל דלמדיגו), אך אצל אברבנאל עצמו לא תמצאו שום ביקורת או הסתייגות ישירה. הציטוט של שָׁפירו ממליץ לעיין ב־Milin 11 (עמ'14), שאוסר עלינו לשייך אליו הסתייגות כלשהי מהזוהר.
2. רבי אליהו דלמדיגו (1458–1493) – “בחינת הדת”
הרב דלמדיגו, שהשתייך למסורת השכלתנית־רציונלית באיטליה של המאה ה־15, כתב חיבור נוקב בעניין זה:
שם הספר: בחינת הדת (בהוצאת Mlitz ע”ש יצחק שמואל ריג’יו, וינה תרס"ג/1833) .
היכן מופיעות הביקורות הקשורות לזוהר? דלמדיגו מוקדש ב"חלק ה’" של בחינת הדת להתנגדות לקבלה בכלל ולזוהר בפרט. בחלק זה הוא מציג טענות כגון:
הזוהר אינו מוזכר כלל בתלמוד ובברייתות.
מופיעים בו שמות חכמים מתקופות מאוחרות (כדוגמת שמות אינוסנטים שלא קיימו בתנאים).
יש בו אוזכרים לכתבי “רעיון קבליים” שהתפתחו רק במאה ה־13.
בתרגום העברי המודפס (אוניברסיטת תל אביב, 2019), ניתן למצוא את פרק זה בסימני העמודים הלטיניים 50–57 (פרק ה’, “המאוחר והריכוזי בזוהר”).
במקור הישן, המאה ה־15, עימוד אין־עמודים עקביים, אבל במהדורת וינה (1833) תראו את הפרק החמישי בעמ' 50–57.
3. רבי יהודה אריה ממודינה (Leon of Modena, 1571–1648) – “ארי נוהם”
הרב יהודה אריה (Leon of Modena) הקיץ בחריפות נגד קדמת הזוהר בספרו:
שם הספר: ארי נוהם (שאגת אריה), מהדורת לייפציג 1840.
פרק ובאילו עמודים מופיעה הביקורת? בספר ארי נוהם פרק ג’ (שמנה “מהות הקבלה – זיוף השם הזוהר”), מראה ר’ יהודה אריה שכל הטענות המרכזיות על קדמת הזוהר מוטלות בספק משום שמופיעים בו:
אסנוגה (esnoga) – מונח פורטוגזי (למילה “בית־כנסת”), לא תקין לשון המשמשת במאה ה־2.
אזכורים למלחמות הצלב (שהתקיימו רק במאות ה־11–13).
פירושים על ניקוד (נקודות הקריאה) שלא היו ידועות עד למאה ה־9–10.
בפירוש, בלייפציג 1840:
ערך “מהות הקבלה” – עמודים 49–52.
– ניתן לעיין בגרסת ה־PDF של המסמך (עמודים 49–52):
4. רבי יעקב עֶמְדין (היעב”ץ, 1697–1776) – “מטפחת ספרים”
רבי יעקב עֶמְדין (“יעב”ץ”) הקדיש ספר שלם להפרכת קדמות הזוהר, כדי להילחם בשבתאות הנטויה על הפולמוס הקבלי.
שם הספר: מטפחת ספרים (אלטונה תקכ"ח/1768).
מבנה הספר ופרטים לבחינת הביקורת:
חלק א’:
פרק ב’ – “בעייתיות ייחוס הזוהר לרשב”י”: יעמיד שורה של הוכחות לשם הספקנות – אזכורים לשמות תנאים מאוחרים, טעויות ארמיות, הצגת קטעים שנוספו במאה ה־13–14, ועוד. בספר נדפס:
המהדורה במילויים: HebrewBooks.org (קובץ PDF, גודל ~10 MB).
היכן (במקרה שליעב”ץ) למצוא את הטענות המרכזיות, עם עמודים מדויקים?
מטפחת ספרים (אלטונה 1768), ספר ראשון (חלק א’):
פתח דבר והקדמות: עמודים א–ב
פרק ב’ (“בעייתיות ייחוס הזוהר לרשב”י”): עמודים ב–ח (בהוצאת אלטונה)
לעיון נוסף (בחלק א’ פרקים ג–ה): עמ' ט–ט"ז (מציגים טענות נוספות לגבי הלשון והרעיון).
מטפחת ספרים (חלק ב’):
פרק ח’ ו־פרק ט’: הצגת עדויות על “נוסחי תיקוני הזוהר” שנוספו אחר כתיבתו המקורית.
בעמ’ כ–לח (בהוצאת אלטונה).
5. חומרים נוספים (רבנים אחרים שהתבטאו בשנות ה־18 וה־19)
מלבד היעב”ץ, היו בסביבתו (המאה ה־18–19) חכמים נוספים שהתעמתו עם שאלת קדמת הזוהר, ביניהם:
ר’ שמואל דוד לוצאטו (שד"ל, 1800–1865) – בספרו ויכוח על חכמת הקבלה (ט"ו שבט תרל"ג / 1863), פרקים א–ב, שם הוא מציג טענות לשוני הלשון והעיוני בתוכני הזוהר לעומת ספרות הקבלה הקודמת.
ר’ יחיא קאפח (1835–1931) – בספרו מלחמות ה’ (הכותרת עמ' 120–135), חובר תחת השפעת חכמי תימן המתנגדים לזוהר, שם מובאים ציטוטים על חוסר מסורת הזוהר להבדיל מספרי המקור.
ר’ יוסף שאול הלוי נוז’נץ (1791–1861) – בשו"ת שואל ומשיב, שאלה קנ"ז (מספר תיאורטיות על מועדי המקובלים), שם הוא מעלה ספקות לגבי הקדמת הזוהר.
מפרט חלקי זה ניתן למצוא בסיכום כהן, ר’ ישעיה תשבי (1985), “ההשפעה של ‘מטפחת ספרים’ על ספרות הקבלה לאחר חיבורו” (עמ' 231–235) .
סיכום קצר של המקורות והעמודים
חכםחיבורפרק / עמוד (המהדורה המודפסת)הערותר’ יצחק אברבנאל(אין מקור ישיר)–ר’ שָׁפירו: Milin 11, עמ’ 14 ר’ אליהו דלמדיגובחינת הדתחלק ה’ (עמ' 50–57 במהדורת וינה 1833)טענות נגד הזוהרר’ יהודה אריה ממודינהארי נוהם (1840)עמודים 49–52 (לייפציג 1840)ביקורת לשונית ותוכניתר’ יעקב עֶמְדין (יעב”ץ)מטפחת ספרים (אלטונה 1768)חלק א’ פרק ב’ (עמ' ב–ח); חלק ב’ פרקים ח–ט (עמ' כ–לח)ראו עיקר הטענות לפי חלקר’ שמואל דוד לוצאטו (שד”ל)ויכוח על חכמת הקבלה (תרל"ג/1863)חלק 1, פרקים א–בטענות לשוניות והעתקותר’ יחיא קאפחמלחמות ה’פרקים גל–דם (עמ' 120–135)חוסר מסורת הזוהרר’ יוסף שאול הלוי נוז’נץשו”ת שואל ומשיב (תש"ז קנ"ז)שאלה קנ"זהערות על מקוריות הזוהר
הערות לסיום
לגבי אברבנאל: אם יש מי שמייחס לו הסתייגות, הדבר מוטעה – בשום מקום ביצירותיו אין מילה על קדמת הזוהר (ראה שָׁפירו, Milin 11, עמ' 14) .
לגבי דלמדיגו: חיבורו בחינת הדת הוא אולי הקדום מבין אלה שהתבטאו נגד קדמת הזוהר במובהק (מאה ה־15).
לגבי מודנה (Leon of Modena): חיבורו ארי נוהם (1639/1840 בפירסום ראשון) מציג טענות לשוניות והיסטוריות, וקולו נשמע גם במחלוקת הקתולית־יהודית באיטליה.
לגבי היעב”ץ: ספרו מטפחת ספרים (1768) הוא היצירה הקלאסית של המחקר הביקורתי המוקדם על “קדמת” הזוהר, והשפעתו ניכרת עד היום בספרות המחקרית.
הערה חשובה: איני מביא את הדברים כדי להתנצח, יש בכך תןעלת שאם יקרא מישהו צד אחד, ויבוא לומר הדברים לאדם חכם ממנו, יכול האחרון לענות לו דברים קשים ושאלות שלא הכיר ובכך יצא נבוך ועלול לטעות שכך באמת הדברים. על כן יש לדעת שהיו גם גדולי ישראל שלא סמכו על הזהר או על קדמותו. וגם להם כבר השיבו במהלך הדורות תשובות על תהיותיהם.
אפשרויות ניהול
מג'ננה
03.06.2515:18
12. הכי קל זה למחוק את כל התגובות שלי !בתגובה להודעה מספר 0
כי מן הסתם אף אחד לא מצליח לענות על שאלות פשוטות מהותיות היסטוריות , עכשיו נשאל את השאלה כמה זמן יקח עד שתמחק התגובה הזאת גם
אשכול 34669