שיעורים: חומש: במדבר, חמישי עם פירש"י. תהלים: קמ-קנ. תניא: אבל השכינה ... ־עג־ השמש בלבד.
עלית הנשמה היא שלש פעמים בכל יום בהג' תפלות, ובפרט נשמת הצדיקים דילכו מחיל אל חיל, ודבר ודאי, אשר בכל עת ובכל מקום קדוש היותם, נושאים רנה ותפלה בעד המקושרים אליהם ואל פקודתם ושומרים פקודיהם, ובפרט בעד תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם, להושע בגשמיות וברוחניות.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שלישי - כט אייר (מד לעומר)
*המעשים להבאת הגאולה צריכים להיות באופן חדש לגמרי*
"לעתיד לבוא יהיה (העניין של) "תורה חדשה מאתי תצא" (ויק"ר יג, ג).
היינו, לא רק תוספת עילוי בתורה, כי אם ענין חדש לגמרי. ומזה נשתלשל גם בעולם: בדרך ממילא נעשים "השמים החדשים והארץ החדשה" (ישעי' סו, ב).
וגם מעשינו ועבודתנו לקרב את הגאולה צריכים להיות באופן של חידוש דוקא.
אין להסתפק בכך שמוסיפים עוד ענין ועוד ענין לגבי העבודה דאתמול, אלא העבודה צריכה להיות באופן של חידוש גמור, בבחינת "חדשים "ממש (ראה רש"י תבוא כו, טז)."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - פרשת בלק התשד"מ) להצטרפות לתפוצה ולתרומות - שלחו הודעת וואטסאפ ל - 972.58.7703080 לתכנים נוספים https://www.chabadwest.co.il/he/hom...
זרוק חוטרא לאוירא אעיקרי'[ה] קאי. נחלה בלי מצרים הנחילו אבותינו רבותינו הקדושים לכבוד חסידים הראשונים, אשר בני בניהם ובני בנותיהם לדורותיהם, באיזה מדינה וסביבה שיהיו, יהי'[ה] אצלם אותו ה"עיקרי'[ה]", והוא המשכת פנימיות הלב אל צור מחצבתו. לפעמים העיקרי'[ה] מכוסה ונעלם בכמה לבושים, וזאת היא עבודת החפץ בחיים להסיר את הכיסוים ולקבוע לו זמני למוד בתורת החסידות ולנהוג במנהגי עדת החסידים.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום רביעי - א סיון (ראש חודש – מ"ה לעומר) (היום בו 'ויחן שם ישראל-כאיש אחד בלב אחד')
*האחדות מול הר סיני נובעת מתורתו של משיח*
"ביאור הדגשת אחדותם של ישראל במתן-תורה, כמו שכתוב "בחודש השלישי גו' ביום הזה (ראש חודש סיון) באו מדבר סיני גו' ויחן שם ישראל",
"ויחן" לשון יחיד, "כאיש אחד בלב אחד (יתרו יט, א-ב ובפירש"י), שלכן "אמר הקב"ה הרי השעה שאתן להם את תורתי" (דא"ז פ' השלום) –
שהאחדות שמצד בחינת היחידה (שבנפש ישראל), קשורה במיוחד עם תורתו של משיח."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח- ספר השיחות ה'תנש"א ח"ב עמ' 583 )
אפשרויות ניהול
שליטא
29.05.2516:31
2. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
שבת ב סיון, מו לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: במדבר, שביעי עם פירש"י. תהלים: י-יז. תניא: ובירידתה ... בשם שכינה.
א"א [אין אומרים] צדקתך. אנא בכח - דקבלת שבת - אומרים בלחש. ופרוש עלינו כו' - בקבלת שבת - בעמידה. בשנת תקפ"ט חל ש"פ [שבת פרשת] במדבר ה' בסיון. קודם הדלקת נרות של שבת אמר הצ"צ [הצמח צדק] מאמר שאו את ראש גו' אבותם. פי' [פירוש] שאו כפירוש הראב"ע [הרב אברהם בן עזרא] מענין כי תשא את ראש. וביאור הענין שע"י [שעל ידי] עבודת הארת הנשמה שבגוף, נעשה עלי'[ה] בראש ועצם הנשמה כמו שהיא למעלה והסביר כמה פסוקים ומאמרי זהר ומדרש. בשבת בצהרים אמר רבינו הדרוש וארשתיך לי לעולם וביאורו שנדפסו בלקו"ת [בליקוטי תורה]. ביום א דחה"ש [דחג השבועות] אמר רבינו את הדרוש וספרתם לכם וביאורו - שנדפסו בלקו"ת [בליקוטי תורה] ביום השני דחה"ש [דחג השבועות] בסעודת יו"ט [יום טוב] אמר רבינו את הדרוש והחכמה מאין תמצא, והוא ביאור השני בענין תספרו חמשים יום הנדפס בלקו"ת [בליקוטי תורה].
יום חמישי - ב' סיון (מו לעומר) *תוקנה סיבת הגלות-אהבת ישראל עתה היא בתור טעימה מהגאולה*
"ביטול הגלות הוא ע"י ביטול סיבת הגלות (שבא ע"י ההיפך דאהבת ישראל),
והרי בעמדנו לאחרי סיום מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות..
בודאי שכבר נתתקנה סיבת הגלות,
ולכן, ההדגשה דאהבת ישראל היא - בתור טעימה ועד להתחלה דהגאולה האמיתית והשלימה הקשורה עם נקודת האחדות שלמעלה מהתחלקות."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח- פרשת מטו"מ התנש"א) להצטרפות לתפוצה ולתרומות - שלחו הודעת וואטסאפ ל - 0507703080
אפשרויות ניהול
שליטא
30.05.2518:03
3. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון ג סיון, מז לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: נשא, פרשה ראשונה עם פירש"י.י' תהלים: יח-כב. תניא: פרק נג. והנה ... ־148־ לי"ח.
י כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם עחה"ש [ערב חג השבועות], לא היתה רוח אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] נוחה מזה. המעיין בשיטת תוד"ה [תוספות דבור המתחיל] תורה [שבת פט. א] יבין, שחה"ש [שחג השבועות] הוא זמן עת רצון למעלה, והשי"ת [והשם יתברך] מטריד את המקטרג על עם ישראל, כדוגמת הטרדתו בשעת התקיעות בר"ה [בראש השנה] ויום הקדוש דצום כפורים.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שישי - ג סיון
*חג השבועות הוא זמן המוכשר להתפלל לקץ הגאולה*
"בנוגע לחג השבועות אומרים חז"ל (פסחים סח, ב), ש"הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם, מאי טעמא, יום שניתנה בו תורה הוא". שהפירוש ד"לכם" הוא - ש"ישמח בו במאכל ובמשתה" (פירש"י פסחים שם).
ויש להוסיף בזה, ע"פ המובא בספרי פולין ("מאמר מרדכי" מסכת פסחים) ש"נמי לכם" הוא בגימטריא "קץ":
"הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם.. בעצרת שהוא זמן קבלת התורה.. אזי הוא הזמן המוכשר לעת רצון להתפלל לקרב קץ הגאולה.. 'דבעינן' הוא לשון תפלה ובקשה, נמ"י לכ"ם גימטריא ק"ץ, הינו שהוא זמן המוכשר להתפלל שיתקרב קץ הגאולה."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - ספר השיחות ה'תנש"א ח"ב עמ' 563)
שבת שלום.ומבורך.
אפשרויות ניהול
שליטא
01.06.2516:54
4. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום ראשון – ה סיון ערב חג השבועות - מ"ט לעומר
*במתן תורה ניתנו מלבד עשרת הדברות גם עניני התורה שיתגלו לעתיד לבוא*
"ידוע שבמתן תורה ניתנו כל עניני התורה כולה, עשרת הדברות, תורה שבכתב ביחד עם פירושה בתורה שבע"פ, וכללי התורה. ועוד והוא העיקר – שבמתן תורה ניתנו
גם עניני התורה שיתגלו לעתיד לבוא, תורתו של משיח שילמד את כל העם -
שהרי מתן תורה הוא ענין חד-פעמי, ולא יהיה עוד הפעם מתן תורה (המשך תרס"ו ע' כג),
אלא שענינים אלה הם בהעלם, ועד כדי כך, שהתגלותם לעתיד לבוא היא בבחינת "תורה חדשה (שאינה יכולה להתגלות ע"י מקבלי התורה, תלמיד ותיק, כי אם ע"י "נותן התורה") מאתי תצא", שהיא באין-ערוך לגמרי לתורה שמתגלית בזמן הזה."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח- ספר השיחות ה'תנש"א ח"ב עמ' 583)
יום שלישי ה סיון, עחה"ש, מט לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: נשא, שלישי עם פירש"י. תהלים: כט-לד. תניא: וז"ש הינוקא ... במ"א.
ערב חג השבועות תקנ"ז אמר רבינו הזקן תורה: "וקדשתם היום ומחר גו'": 'וקדשתם היום ומחר' - זהו מלמעלה, אבל "וכבסו שמלותם" - זה צריך לעשות בכחות עצמאיים. זה היה כל ה'תורה'. וביאר ה"צמח צדק": 'וקדשתם' נאמר למשה, ואתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא - והם באפשרותם לקדש את היום והמחר; אך נוסף לזאת צריך "וכבסו שמלותם" - לבושי מחשבה דבור ומעשה, וזאת צריך לעשות בכוחות עצמאיים.
חג השבועות שמח.
אפשרויות ניהול
שליטא
03.06.2517:23
5. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי ז סיון, ב דחה"ש [בחו"ל] ה'תש"ג
שיעורים: חומש: נשא, חמישי עם פירש"י. תהלים: לט-מג. תניא: שער היחוד ... כולא חד.
נשיאות כפים: כשאומרים תיבת יברכך - המתברך ראשו באמצע. ה' - מיסב ראשו לימינו, שהיא שמאל המברך. וישמרך - באמצע. יאר - לשמאלו שהיא ימין המברך וכו'. שלום - ראשו באמצע. אמירת רבש"ע [רבונו של עולם] - בשעה שהכהנים מנגנים דוקא, אבל כשאומרים התיבות צריך לשמוע. כשמנגנים ל"וישם" אומרים רבוש"ע [רבונו של עולם]... הצדיק. כשמנגנים לתיבת "לך" - ואם... אלישע. ל"שלום" - וכשם... לטובה. כשאומרים "שלום" - אומרים "ותשמרני ותחנני ותרצני". אדיר במרום אומרים אחר ענית אמן כשעדיין הטלית על פניו.
יום שלישי - ז סיון – אסרו חג יום טוב שני (בחוץ לארץ)
*נחגוג יום טוב שני של גלויות-גם לעתיד לבוא*
"יש לומר, שגם לאחר הגאולה העתידה נמשיך לחגוג יום טוב שני של גלויות - אף שיקדשו אז את החודש על פי הראיה, ולא יהיה עוד "ספיקא דיומא".
מכיוון שיוכלו להודיע על קידוש החודש תיכף ומיד בכל המקומות - וזאת, משום שכך נהגו ישראל במשך דורות רבים.
ודוגמא לדבר מצינו לגבי חג השבועות, שחוגגים יום טוב שני אף על פי שאין בו ספיקא דיומא (מכיוון שקביעותו אינה תלויה בימי החודש, אלא בחמישים יום שלאחר ט"ו ניסן, וחוגגים יום טוב שני כדי שלא לחלוק במועדות (רמב"ם הל' קדוש החודש פ"ג הי"ב)."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח- שמחת תורה תשמ"ט)
העולם זקוק לטיהור האויר. טהרת האויר היא רק ע"י אותיות התורה. האותיות שבתורה הם שמירה כללית ושמירה פרטית. חלוקת הששה סדרי משנה (בעל פה) היא קיום ה"בלכתך בדרך". המשנה-משניות שמשננים אותם איפה שנמצאים, בכל מקום שנמצאים - מאירים את הקשר של ישראל עם קוב"ה. משנה היא אותיות נשמה. קשה למצוא את הביטוי שיבטא את התועלת הגדולה ביותר, בעזה"י, בשמירה כללית ובשמירה פרטית, שמשיגים, בעזה"י, ע"י החזרה הסדירה של משניות; וחסרות המילים שיביעו את גודל נחת הרוח, שיגרמו לבורא עולם ב"ה.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום חמישי - ט סיון
*שני תקופות בהעברת הרע לעתיד לבוא*
"ידוע, שגם בימות המשיח, כשתושלם עבודת בני ישראל בבירור הטוב מן הרע ויגיעו לשלימות שהייתה לפני חטא עץ הדעת, תהיה עדיין מציאות הרע בעולם, אבל זה יהיה באופן שהרע יהיה מופרד מהטוב.
ובעולם התחיה, שבא לאחר ימות המשיח, אז יבטל הקב"ה מציאות הרע מן העולם, כמו שכתוב "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ".
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - חג השבועות ה'תנש"א)
אפשרויות ניהול
שליטא
06.06.2516:55
7. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון י סיון ה'תש"ג
שיעורים: חומש: בהעלותך, פ' ראשונה עם פירש"י. תהלים: נה-נט. תניא: פרק ג. והנה ... אפס בלעדו.
רבינו הזקן ענה לאחד בהכנסו ליחידות: ...בני ישראל קרויים נרות. נר כלול מכלי, פתילה, שמן ואש. אך חייבים להצית את האש ואז הוא מאיר. הנר שבך הוא טוב, אך חסר לך מי שידליקו; ע"י הכאה בכוח באבן של נפש הבהמית, ניתז ניצוץ אש, שהוא מצית את האש האלקי.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שישי - י סיון ( ממשיכים כל שבת לומר וללמוד פרקי אבות כל תקופת הקיץ)
*דרגת בני ישראל לעתיד לבוא-שלימות קדושת הנזירות*
"שלימות קדושת נזירות תהיה לעתיד לבוא,
שאז יהיו ישראל "פנויין בתורה וחכמתה ..ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד (רמב"ם).
והיינו שלא יהיה צורך לפרישות מעניני תאוות העולם, כי כל אחד ואחת מישראל יהיה "קדוש לה'"."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח-לקו"ש נשא - ה'תנש"א)
שבת שלום ומבורך.
אפשרויות ניהול
שליטא
09.06.2515:26
8. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי יג סיון ה'תש"ג
שיעורים: חומש: בהעלותך, רביעי עם פירש"י. תהלים: סט-עא. תניא: פרק ד. כי ... ־עט־ להטיב.
הצ"צ [הצמח צדק] חבר כמה נגונים, למודו היה בקול ונגון, ולפעמים היה מפסיק באמצע למודו, או כתיבתו דא"ח [דברי אלקים חיים] או שו"ת [שאלות ותשובות], ומנגן איזה ניגון. אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] סיפר, אשר מקול ניגונו של הצ"צ [הצמח צדק] היה יודע במה הוא עסוק באותה שעה.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שני – יג סיון
*לעתיד לבוא-ידיעת הלכות איסור והיתר ללא שכחה*
"איך אפשר שלימות המשיח לא יצטרכו לידע הלכות איסור והיתר.. כי איך ישחטו הקרבנות וגם חולין אם לא ידעו הלכות דרסה וחלדה ושהיה - הפוסלים השחיטה ופגימת הסכין, וכי יוולד איש בטבעו שיהא שוחט בלי שהיה ודרסה וגם הסכין תהיה בריאה ועומדת בלי פגימה לעולם ועד ?" (תניא אגרת הקודש קמג, א).
.. "גם אז יצטרכו לידע הלכות איסור והיתר טומאה וטהרה" (שם, קמ"ג), "אבל הנגלות יהיו גלויים וידועים לכל איש ישראל בידיעה בתחלה בלי שכחה ואין צריך לעסוק בהם"."
(הובא בשיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח- קונטרס בענין "תורה חדשה מאיתי תצא - התנש"א)
אפשרויות ניהול
שליטא
10.06.2515:55
9. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי יד סיון ה'תש"ג
שיעורים: חומש: בהעלותך, חמישי עם פירש"י. תהלים: עב-עו. תניא: והנה כמו ... ־158־ ליש.
בלבישת טלית קטן בבוקר בידים נקיות ובמקום שמותר לברך, מברכים "על מצות ציצית" - כיון שאין בט"ק [בטלית קטן] שלנו שיעור עיטוף. אם אסור לברך, אזי קודם התפלה - אם אינו לובש ט"ג [טלית גדול] - ימשמש בד' ציציותיו ויברך אז.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שלישי - יד סיון
*בית הדין הגדול שיהיה לעתיד לבוא*
"... הבית דין גדול דלעתיד לבוא - יהיה גדול מכל בתי דינים שבכל הדורות שלפני זה בחכמה ובמנין, דכיון שלעתיד לבוא "יהיו כל ישראל חכמים גדולים"..
ואלו שיבחרו מכל ישראל (ש"יהיו חכמים גדולים") לבית דין הגדול בודאי יהיו חכמים הכי גדולים, יותר מהדורות שלפני זה,
ועל אחת כמה וכמה שראש הישיבה, אב בית דין, הנשיא שעומד תחת משה רבינו – מלך המשיח – יהיה מופלג בחכמה יותר מכל אבות בתי הדין בדורות שלפני זה , כולל גם משה רבינו,
שהרי משיח ילמד תורה גם עם התנאים ואמוראים כו' ומשה רבינו."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח- קונטרס בענין "תורה חדשה מאיתי תצא - התנש"א)
בתחילה היה רבינו הגדול אומר דרושים קצרים במאד, מרעישי הלב ומלהיבים מאד, ונקראו בשם "דרכים", אח"כ [אחר כך] נקראו "אגרות" והם ארוכים יותר. אח"כ [אחר כך] השתלשל שנקראו "תורות" והם שרשי הדרושים שבתורה אור ולקו"ת [ולקוטי תורה], אח"כ [אחר כך] ארוכים מעט יותר ונקראו "כתבים", והם בביאור בהשגה רחבה לפי ערך.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום רביעי – טו סיון
*לעתיד לבוא-יבואו אל משיח מכל העמים*
"... וידוע (סה"מ ה'תש"ד), דזה שכל הגוים היו בטלים לשלמה [שלכן היה בימיו מנוחה ושלום] הוא שהיו בטלים להגילוי דאור אין סוף שהאיר על ידו.
ועל דרך זה הוא בנוגע לזה שבאו אליו מכל העמים לשמוע את חכמתו (מלכים א, ה), דהטעם האמיתי על זה שבאו אליו הוא מפני שנמשכו לאלקות,
ועל דרך מה שכתוב במשיח שהוא מזרע שלמה (ישעיה ב, ב) "ונהרו אליו כל הגוים", דזה שכולם יהיו נמשכים אליו הוא שיהיו נמשכים לאלקות."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח- קונטרס ט' כסלו ה'תשנ"ב)
אפשרויות ניהול
שליטא
12.06.2517:10
11. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
שבת טז סיון ה'תש"ג
שיעורים: חומש: בהעלותך, שביעי עם פירש"י. תהלים: עט-פב. תניא: פרק ה. והנה ... פרק ג].
כבר החליטו הראשונים כמלאכים זי"ע [זכותם יגן עלינו], אשר רפואת הנפש היא כרפואת הגוף. לכל לראש צריך לסמן מקום החולי: אם הוא מצד שחומר גופו עב גס ומושחת, או שהחסרון הוא בכחות נפשו, שיש לה נטיות לענינים רעים כמו גאוה, שקר וכדומה, או שמקור החולי הוא בהרגילות, שמפני רוע החינוך או רוע הסביבה בא לרגילות רעות. עד אשר לא יתבררו פרטי מקום החולי וסיבת אחיזת המחלה אי אפשר להתחיל ברפואתו, כי אם לסדר אופן הנהגה ישרה בכל הדברים במה שיעשה ובמה שימנע את עצמו מהם: בועשה טוב בקיום המצות קביעות עתים לתורה קנין מדות טובות, ובסור מרע. אמנם מה שנחוץ ביותר הוא שיעורר החולה בעצמו שני ענינים: א) לידע שהוא חולה ויכסוף וישתוקק להתרפאות מחליו. ב) הידיעה שיכול להתרפאות, והתקוה ובטחון גמור כי בעזה"י [בעזרת השם יתברך] יתרפא מחליו.
יום חמישי - טז סיון
*הסנהדרין עתידין לחזור לטבריה*
"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך"
– שקיומה של מצוה זו יהיה בגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו, כמו שכתוב "ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה",
ובפרטיות כפסק-דין הרמב"ם (הלכות סנהדרין פי"ד ה"ב) ש"קבלה היא שבטבריא עתידין לחזור (שסנהדרין) תחילה - ומשם נעתקין למקדש".
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - פרשת ראה ה'תנש"א)
אפשרויות ניהול
שליטא
13.06.2515:40
12. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון יז סיון ה'תש"ג
שיעורים: חומש: שלח, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: פג-פז. תניא: פרק ו. והנה ... ־160־ בחסד.
שלא להנות מעולם הזה במלא המובן - הוא רק הכנה טובה לעבודה; ענין העבודה הוא לעשות הגשמי כלי לאלוקות.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שישי – יז סיון
*להביא את משיח צדקנו ע"י המשך למוד פרקי אבות עד סוף הקיץ*
"ובמה מתבטאת עבודה זו (להביא את משיח צדקנו בפועל ממש) - הרי זה גם כן בפשטות:
כולל ומיוחד בענין שהזמן גרמא - קיום המנהג (כמו שכתב אדמו"ר הזקן בסידורו) לומר וללמוד פרקי אבות (לאחר תפילת מנחה) בשבתות בין פסח ועצרת, ובכל שבתות הקיץ."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - פרשת שמיני ה'תנש"א)
אפשרויות ניהול
שליטא
15.06.2516:56
13. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי יט סיון ה'תש"ג
שיעורים: חומש: שלח, שלישי עם פירש"י. תהלים: צ-צו. תניא: ולכן הוצרך ... האלוקים.
בחדש מרחשון תרי"ג קבע הצ"צ [הצמח צדק], מלבד השיעורים האחרים, שיעור למוד עם אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] בכל יום שתי שעות ומחצה - בחורף מתחיל משעה העשירית לילה ובקיץ משעה הרביעית לפנות בוקר. - שתי שנים היה הלמוד: קבלה עם ביאורי חסידות. אחר זמן זה - עד אלול תרט"ז, שאז נפסק השיעור, למדו ספרי מחקר: הרס"ג [הרב סעדיה גאון] מורה נבוכים עיקרים כוזרי ועוד ע"פ [על פי] תורת החסידות.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום ראשון – יט סיון
*לכל יהודי יהיו אלפי עבדים*
"בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי גו'" (זכריה ח', כ"ג) [עשרה אנשים משבעים משפחות, הרי שבע מאות לכל כנף וכנף, הרי לארבע כנפות הטלית אלפיים ושמונה מאות – רש"י]
ואם ישאלך אדם: מה יעשה כל יהודי עם אלפי עבדים?
הנה שאלה זו תהיה בין השאלות שישאלו את משיח צדקנו - והוא יתרצה."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח- פרשת שלח תשמ"ב)
אפשרויות ניהול
שליטא
16.06.2517:34
14. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי כ סיון ה'תש"ג
שיעורים: חומש: שלח, רביעי עם פירש"י. תהלים: צז-קג. תניא: פרק ז. והנה ... ־פב־ עליו כלל.
מפתגמי אאזמו"ר [המהר"ש]: מבנה השכל והמדות של חסיד הוא לפי ערך ה'יחידות' הראשונה שלו אצל הרבי. היחידות הראשונה היא לפי ערך מהות עצמו של החסיד, לפי אופן מהות עצמו - כך הוא סדר העבודה שנותן לו הרבי.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שני – כ סיון
*סעודת הצדיקים לעתיד לבוא(א)-כוס של ברכה*
"כוס של ברכה" (הכוס עליה אומרים את ברכת המזון) קשורה עם הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,
כפי שמצינו בגמרא (פסחים קיט, ב) בנוגע לכוס של ברכה בסיום הסעודה דלעתיד לבוא,
"נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן איני מברך וכו', אומר לו לדוד טול וברך, אומר להן אני אברך ולי נאה לברך, שנאמר "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא".
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - פרשת נשא ה'תנש"א) להצטרפות לתפוצה ולתרומות - שלחו הודעת וואטסאפ ל - 0587703080
רבינו [הזקן] בספר-של-בינונים [=תניא] פ"ג אומר, כי ג' מוחין - חב"ד, וז' מדות הם השתלשלות מעשר ספירות העליונות, דכל זה הוא בנפש רוח ונשמה, שהם המתלבשים בגוף האדם, אמנם ענין המסירות נפש על אלוקות, שיהודי אינו רוצה ואינו יכול להפרד ח"ו מאלוקות - זהו מהעצמות א"ס ב"ה, שלמעלה מענין הספירות דראשיתם היא ספירת החכמה.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שלישי – כא סיון
*סעודת הצדיקים לעתיד לבוא(ב)-זמנה בימות המשיח*
"מכיוון ש"מצוות בטילות לעתיד לבוא" קאי על (הזמן ד) עולם התחיה
צריך לומר שהסעודה דלעתיד לבוא - דלויתן ושור הבר (שבה יתיר הקדוש ברוך הוא את שחיטת שור הבר בסנפירי הלוויתן)
תהיה בימות המשיח לפני תחיית המתים."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח- פרשת נשא ה'תנש"א)
אשכול 34814
