בס"ד
אור החיים יומי
מתורת רבינו חיים בן עטר הקדוש זצוקללה"ה
יום טוב ומבורך. יום ראשון יב' סיון התשפ"ה
גודל ההקפדה והעונש למדברים נגד צדיקים ועובדי ה'
בסוף הפרשה מסופר על מרים ואהרן דיברו לשון הרע על משה ואהרן, ושמרים נענשה בצרעת. ולכאורה, מדוע נענשו והלא בוודאי משה רבינו מחל להם, כי היה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה, ומדוע נענשו, והלא 'רב שמחל על כבודו' מועילה המחילה.
ומבאר רבינו האור החיים הקדוש, שכאשר אדם מדבר על 'עבד המלך' נחשב כאילו דיבר על המלך בעצמו, כפי שאמרו חכמינו 'עבד מלך - כמלך', והדין הוא, שמלך שמחל על כבודו, אין כבודו מחול, וזה מה שאמר הקדוש ברוך הוא לאהרון ומרים 'מַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמשֶׁה' שהיות שהוא 'עבדי' לא יועיל מה שהוא מוחל ואינו מקפיד.
ולכן למרות שמשה לא הקפיד עליהם, ומחל, לא הועילה המחילה, כי 'מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול'.
עוד כותב רבינו הקדוש, שלכן נאמר בפסוק שהקדוש ברוך הוא, ירד בעמוד ענן ודיבר אל אהרן ומרים בפתח אוהל מועד. ולכאורה מדוע לא דיבר ה' אליהם, ממקומו אשר בשמים, כמו בכל פעם?
אלא הקדוש ברוך הוא רצה לפרסם ולהודיע ברבים על הקפדתו בזלזול בגדולי ישראל, על שיראו כולם, שה' ירד בענן בשביל להקפיד עליהם ולהענישם, וזה לשון קודשו: 'כדי לפרסם הדבר כשיראו שירד הענן ועמד פתח האהל, והוא פרסום והֶעָרָה גדולה ויִוָדַע לכל ישראל, כי הקפיד ה' על אשר נגעו בנאמן ביתו והענישם על הדבר'.
אולם למרות כל זאת, משה רבינו בצדקתו, ביקש מה' יתברך, שירפא את מרים ותועיל תפילתו, שאם לא כן יאמרו שהוא נוטר להם איבה ואינו רוצה להתפלל עליהם.
[אור החיים בהעלותך פרק יב פסוקים ה' ח' יג']
בשורות טובות לכל בית ישראל
אשכול 34906