הרב יצחק אייזיק וייס - מתוך ויקיפדיה
יצחק אייזיק וייס האדמו"ר מספינקא
תאריך לידה 1874 או 1875 ה'תרל"ה סופלונצו, ממלכת הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית
נרצח 4 ביוני 1944 י"ג בסיוון ה'תש"ד מחנה הריכוז אושוויץ
מקום פעילות חבל מרמורש
חיבוריו "חקל יצחק"
השקפה דתית יהדות
בת זוג מרים לבית אייכנשטיין
אב "האמרי יוסף"
אם פערל לבית באש
ילדים ישראל חיים וייס
נפתלי צבי וייס
הינדא שיינדל הורביץ
אדמו"ר חסידות ספינקא ה־שני
ו' באייר ה'תרס"ט (בפועל מא' חשוון תרס"ד) – י"ג בסיוון תש"ד
→ יוסף מאיר וייס ("האמרי יוסף")יעקב יוסף וייס
שמואל צבי הורביץ ←
רבי יצחק אייזיק וייס (תרל"ה, 1875 – י"ג בסיוון תש"ד, 4 ביוני 1944) היה האדמו"ר השני של חסידות ספינקא. ידוע כבעל ה"חקל יצחק" על שם ספר כתביו שיצא לאור אחרי מותו.
ביוגרפיה
נולד בעיירה ספינקא שברוזנות מרמורש, אז באוסטרו הונגריה וכיום בשטח רומניה, לר' יוסף מאיר וייס, האדמו"ר הראשון של חסידות ספינקא. אביו קרא לו על שם רבו המובהק ר' יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב. התפרסם מגיל צעיר בכשרונותיו ובהתמדתו בתורה בנגלה ובנסתר ובתפילותיו הנלהבות. מגיל צעיר החליף שאלות ותשובות עם גדולי הדור ובהם המהרש"ם, ר' יצחק אלחנן ספקטור מקובנא ור' אברהם פאלאג'י, מרא דאתרא של איזמיר. הוא נישא להרבנית מרים בתו של ר' יששכר בעריש אייכנשטיין אב"ד ווערעצקי (אנ') מחסידות זידיטשוב.
בראש חודש חשוון תרס"ד חווה אביו שבץ, והיה משותק במשך מספר חודשים. גם לאחר שחזר ללכת תפקד באופן חלקי, ובנו סייע לו בניהול החצר החסידית. הוא ירש אותו באופן רשמי לאחר פטירתו בשנת תרס"ט. בתקופה ההיא בתחילת כהונתו נחשבה חסידות ספינקא לשנייה בגודלה בחבל מרמורש, אחרי חסידות ויז'ניץ. ב-1914 פרצה מלחמת העולם הראשונה. ערב סוכות תרע"ז, בשעה שהצבא הרוסי קרב לספינקא, נמלטה החצר ובראשם הרבי לכמה כפרים ועיירות סמוכים עד שהגיעו לבודפשט ולבסוף התיישב במונקאטש, במונקאטש גרו קבוצה נכבדת מחסידי ספינקא וקרובי משפחתו נכדי זקנו רבי שמואל צבי וייס שכיהן בימיו כראב"ד העיר, ואחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי אהרן וייס שכיהן עד אז כאב"ד בנעדיקאוויץ. שם המשיך בניהול החצר ועמד בראש ישיבת "בית יוסף" שייסד, בה למדו כ-150 צעירים. בעת שהותו במונקאטש היה נתון לרדיפה עזה מצדו של רב העיר והאדמו"ר המקומי, רבי חיים אלעזר שפירא. לבסוף הסכים לעזוב את העיר בתמורה לכך שהרב המקומי ישלם לו 100,000 כתר וכי יותר לו לבקר את חסידיו בה פעמיים בשנה ללא הפרעות. בשנת תר"ץ העביר את משכנו ואת הישיבה לעיר סעליש. חסידות ספינקא, שהייתה כבר מרובת תומכים, הפכה בימיו לאחת משלוש החצרות הגדולות בהונגריה יחד עם מונקאטש וסאטמר-סיגט; היו לו אלפי חסידים במרמורש, בטרנסילבניה ובכל רחבי הארץ.
האדמו"ר ניהל התכתבות קצרה ומקוטעת עם ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת; הלה שלח לו מכתב בעת מחלתו (בערך ב-1929). הרב השיב לו וביקש גם תמיכה לישיבתו, אם כי לא נענה. זמן קצר לפני מותו שלח לו המלך מכתב נוסף, אך נפטר עוד בטרם חוברה איגרת תשובה. כמו כן, שלח פעם ברכה לנשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט והלה שיגר לו מכתב תודה.
עם חלוקת צ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה שב מחוז קרפטורוס לשליטה הונגרית, והוחלו חוקים אנטי-יהודיים. בשנים הבאות עסק האדמו"ר במתן סיוע לפליטים יהודים שנמלטו מהשואה בפולין, והורה לבנות מתחת לביתו בונקר להסתרתם ולספק להם מסמכים מזויפים. הוא אף נעצר פעם בידי הז'נדרמריה ההונגרית למשך יומיים לאחר שיהודי פולני ללא תעודות נתפס בחצרו, אך שוחרר מחוסר ראיות. אך גופו נחלש מאז מתוקף הנסיבות ממה שעוללו לו במאסר.
במרץ 1944 השתלטו הגרמנים על הונגריה. באסרו חג פסח תש"ד כונסו יהודי סעליש והסביבה בגטו, בו ישבו כעשרת אלפים נפש. האדמו"ר סירב להפצרות של חסידיו לנסות לברוח, למרות שנשלחו אליו אשרות כניסה לבריטניה ולארץ ישראל. הוא, משפחתו ובני קהילתו גורשו להשמדה באושוויץ בא' בסיוון, שם נספה האדמו"ר בי"ג לחודש.
משפחתו
לאדמו"ר היו שלשה ילדים. ר' ישראל חיים, שישב עם אביו בסליש. ר' נפתלי צבי ששימש כרב העיירה בילקה במרמורש. בתו הינדא שינדל נישאה לרב אברהם אביש הורוביץ, ששימש כרב העיר קראלי ברומניה. שלושת ילדיו נספו בשואה, וכך גם רוב נכדיו.
נכדו הרב יעקב יוסף וייס בן בנו ר' ישראל חיים, שימש כאדמו"ר לחסידי ספינקא בבני ברק ובארצות הברית. נכד אחותו הרב יוסף מאיר כהנא שימש כאדמו"ר לחסידי ספינקא בירושלים. ונכדו, בן חתנו, הרב שמואל צבי הורוביץ שימש כאדמו"ר לחסידי ספינקא בניו יורק.
ספריו
בחייו לא יצאו ספרים מכתביו למעט הקדמה ארוכה שכתב לספרו של אביו "אמרי יוסף" בה הוא מבסס את שיטת חסידות ספינקא, וכן תשובות בשם "בן פורת יוסף" בסוף ספריו של אביו. ספריו שיצאו לאחר השואה קיבלו את השם "חקל יצחק" (שדה יצחק בארמית) שבגימטריא זה שווה לשמו "יצחק אייזיק".
תשובותיו ששרדו כונסו לאחר השואה בספר בשם שו"ת "חקל יצחק" שיצא לאור לראשונה בניו יורק, תשכ"ו.
ספרו על התורה – חקל יצחק על התורה, שני כרכים, ניו יורק, תשי"ב-תשי"ד.
אשכול 34909