*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
בפרשתנו (יא, כא) נאמר: "שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הָעָם אֲשֶׁר אָנֹכִי בְּקִרְבּוֹ".
לפסוק זה, יש פירוש פנימי ועמוק שמבהיר את גודל שייכותו של משה רבנו לכל אחד ואחד מבני-ישראל:
משה רבנו אינו רק מנהיג שמנווט את עם-ישראל 'מבחוץ', אלא הוא נמצא בתוך כל אחד ואחד – "אָנֹכִי בְּקִרְבּוֹ" ולכל יהודי, יש 'חלק' מנשמת משה.
לפי-זה, יובן כיצד הצליח משה לגאול ו'להוציא' את העם *כולו* מ'חושך' הגלות של מצרים, כי משה רבנו 'קיים' כבר בתוך כל אחד ואחד ולכן, יש בכוחו 'לגאול' אותו מטומאת מצרים.
כך הוא גם במשיח צדקנו:
בתוך כל אחד ואחד מבני-ישראל, קיים 'חלק' מנשמת המשיח ומפני זה, יש ביכולתו של המשיח לגאול אותו מ'חושך' הגלות!
שמו של משיח מרומז גם בתואר הכללי של כולנו – 'אדם', שהוא ראשי-תיבות א'דם (הראשון), ד'וד (מלך ישראל), מ'שיח.
מקור: ע"פ תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1316