בס"ד
סיפור חסידי
גזירה נוראית נגזרה כנגד עם ישראל בימי הבעל שם טוב.
הבעל שם טוב הרבה בתפילות,
היהודים התכנסו בבתי הכנסיות והרבו בתפילה, אך לשוא.
כשראה הבעל שם טוב שתפילות ותפילות הציבור לא עוזרות לבטל הגזרה, הורה לאחד מחסידיו לנסוע לעיר רחוקה,
למצוא שיכור מסוים, ולהביאו אליו.
ההנחיה לשליח הייתה חד משמעית,
לא לאפשר בשום פנים ואופן לשיכור לשתות,
כדי שהוא יהיה פיכח כשיגיע אל הבעש"ט.
כשהשיכור הובא לבעל שם טוב,
ביקש ממנו הבעל שם טוב ברכה כדי שהגזירה תבוטל.
השיכור ברך ומיד בוטלה הגזירה.
כמובן שכולם הופתעו מכך שברכת יהודי פשוט שרוב ימיו מוקדשים לשתיית אלכוהול הצילה את העיירה.
הסביר הבעש"ט לחסידיו שהאדם זה עשה מצווה עצומה של פדיון שבויים.
"מעשהו עורר התרגשות גדולה במרום", חתם הבעל שם טוב, "ומאז קצבו את שכרו, שכל ברכותיו יתקיימו.
אלה שעלה חשש שמא יבקש הוא על הגאולה טרם זמנה ותתקיים בקשתו.
לפיכך נמנו וגמרו שהוא ישועבד לשכרות, ובגילופיו יעורפלו חושיו והוא לא יהיה מסוגל להתפלל".
אשכול 34961