*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
בנוגע לחורבן בית המקדש, כותב הגאון מרוגוטשוב שזהו דבר הנמשך בכל יום ויום.
כלומר, שאין זה מאורע שאירע לפני למעלה מ-1900 שנה ובמילא, האבילות על החורבן (בג' השבועות, בתשעה באב וכדומה) והבקשה שמבקשים בכל יום "ותחזינה עינינו בשובך לציון", היא בבחינת אבילות ישנה - אלא החורבן הוא דבר הנמשך בכל יום ויום.
ומבאר, שמפורש כן בתלמוד ירושלמי: "כל דור שאינו נבנה (ביהמ"ק) בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו", כלומר, למרות שכבר עברו 1900 שנה מאז חורבן ביהמ"ק, מכל מקום, מכיון שביום זה, לא נבנה בית המקדש — הרי זה כאילו נחרב ביום בו אנו עומדים!
...וכמו כן מובן בנוגע לחיוב שנתחייב הקדוש ברוך הוא לבנות את בית המקדש מחדש (לאחרי החורבן) — שזהו חיוב חדש בכל יום ויום, היינו, שבכל יום ויום חייב הקב"ה לבנות את ביהמ"ק מחדש, "בנה ביתך כבתחלה" ויתירה מזו: באופן נצחי, "מקדש אדנ-י כוננו ידיך".
מקור: ע"פ שיחת י"ב תמוז תשד"מ