הרב יואל כהן - מתוך ויקיפדיה
הרב יואל כהן
תאריך לידה 14 בפברואר 1930 ט"ז בשבט ה'תר"ץ מוסקבה, ברית המועצות
תאריך פטירה 15 ביולי 2021 (בגיל 91) ו' באב ה'תשפ"א ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
מדינה ארצות הברית
לאום יהודים
השכלה רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש
חיבוריו ספר הערכים ועוד
השתייכות חסידות חב"ד
רבותיו הרבי מלובביץ' - רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרב חיים שאול ברוק
בת זוג לאה כהן
אב רפאל נחמן הכהן עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים
חוזר (חב"ד), משפיע (חב"ד)
הרב יואל כַּהַן (מאוית לעיתים קאהן, מכונה: רֶבּ יואל; ט"ז בשבט ה'תר"ץ, 14 בפברואר 1930 – ו' באב ה'תשפ"א, 15 ביולי 2021) היה מראשי המשפיעים בחסידות חב"ד, ולמשך עשרות שנים שימש כ"החוזר" הראשי של הרבי מליובאוויטש, ועמד בראש קבוצה שתפקידה היה לזכור, לשחזר ולשמר את תוכן התוועדויותיו של הרבי, בעיקר בשבתות ובחגי ישראל. שימש כמשפיע הראשי של ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית – 770 ונחשב לאחד מגדולי המשפיעים, המסבירנים והעמקנים בתורת חסידות חב"ד.
ביוגרפיה
נולד בברית המועצות לרבקה ולרפאל נחמן הכהן - בן אחר בן לרב רפאל הכהן כ"ץ מהמבורג וצאצא ישיר לבנו בכורו של רבי שבתי הכהן (הש"ך), שלמד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ'. בגיל חמש עלה עם משפחתו לארץ ישראל ולמד בישיבת "אחי תמימים" בתל אביב, אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק, שכיהן גם כראש ישיבה, ולמד בחברותא עם הרב מרדכי שלמה ברמן.
בי"א בשבט ה'תש"י (ינואר 1950) נסע באונייה ללמוד בישיבת חב"ד שבניו יורק, בחצרו של האדמו"ר מחב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ). עם הגיעו לניו יורק נודע לו כי האדמו"ר הריי"ץ נפטר. תחילה שקל לשוב לארץ ישראל, אך נועץ בחתנו, רבי מנחם מנדל שניאורסון, שהורה לו להישאר בניו יורק. בהמשך מונה רבי מנחם מנדל לממלא מקומו של הריי"צ, והרב כהן נעשה לחסידו.
עם גילוי יכולתו לשחזר במדויק את שיחותיו ומאמרי החסידות של הרבי, החל לחזור בסיומה של כל שבת על תוכן ההתוועדויות. בהמשך עמד בראש צוות העריכה של ליקוטי שיחות, וערך גם את מאמרי החסידות שאמר הרבי, לקראת הדפסתם.
הוא נודע בכינויו "החוזר", ושימש כהחוזר הראשי של הרבי. בהמשך השנים הצטרפו אליו חוזרים נוספים.
בט"ו באלול ה'תשי"ד (1954) נישא ללובה לאה, בתו של הרב שניאור זלמן בוטמן. מסדר הקידושין היה הרבי מליובאוויטש. לאחר נישואיו מונה כמשפיע באחד מסניפי ישיבת חב"ד בשכונת קראון הייטס, ובהמשך שימש כמשפיע ראשי בישיבת חב"ד המרכזית שבמרכז חב"ד העולמי – 770.
בתקופה שקדמה לפטירת הרבי בג' בתמוז ה'תשנ"ד, היה הרב כהן ממובילי ההתעוררות המשיחית בחב"ד. לאחר הפטירה הצהיר כי טעה ועירב את דברי הרבי עם פרשנות אישית עירב את דברי הרבי עם פרשנות אישית שנראתה לו אז כהכרחית להתממש בעקבות כך, התייצב בחריפות נגד הזרם המשיחיסטי שנוצר בחב"ד, בטענה כי מדובר בסילוף תורתו של הרבי וכי הדבר גורם לפגיעה בשמו בקרב הציבור הרחב. הוא השווה את התנהלות הזרם למקרה בו "לאחד מבני משפחה נופל רעיון בראשו, רעיון מטורף - שרעל הוא טוב לבריאות", מקרה שבו מוטל על ההורים להרחיקו משאר הילדים ולהסביר את חומרת טעותו.
שיעוריו והתוועדויותיו משכו קהל רב. הוא פרסם מאות מאמרים בנושאי חסידות בשבועון כפר חב"ד. בשנותיו האחרונות התפרסמו מאמריו ברבעונים "היכל הבעש"ט" וברבעון "מעיינותיך" ועוד. הרב כהן נחשב לידען בניגוני חב"ד והקפיד על דיוק רב בנגינתם.
בי"א בניסן תשנ"ב הגיע הרב כהן לביקורו הראשון בישראל מאז עלותו לניו יורק בשנת תש"י. בשנים תשס"ח–תשע"ח נהג להגיע לישראל מדי שנה, להשתתפות בהתוועדויות שמארגנת תורת חב"ד לבני הישיבות לרגל י"ט בכסלו.
במהלך ביקורים אלו נפגש עם שורת רבנים בולטים, בהם הרבנים שלמה משה עמאר, חיים קניבסקי, ברוך דב פוברסקי ואהרן יהודה לייב שטינמן – מפגשים שזכו לתשומת לב ציבורית, בין היתר בשל הרקע המתוח ששרר בעבר בין חב"ד לבין הציבור הליטאי. כן נפגש עם אדמו"רים שונים, בהם רבי ישראל הגר מויז'ניץ, רבי ישכר דב רוקח מבעלז ורבי דוד קאהן מתולדות אהרן.
לרב כהן לא היו ילדים. הוא נפטר בניו יורק בו' באב ה'תשפ"א (15 ביולי 2021). למחרת נקבר בבית הקברות מונטיפיורי, בחלקת אגודת חסידי חב"ד, בסמוך לאוהל חב"ד לובביץ'.
ספריו
ספר הערכים
ערך מורחב – ספר הערכים
רבי מנחם מנדל שניאורסון הטיל על הרב כהן לערוך אנציקלופדיה מקיפה לתורת חסידות חב"ד. הרב כהן עמד בראש המערכת.
שמה של האנציקלופדיה הוא ספר הערכים - חב"ד. היא מקיפה את התורות שאמרו או כתבו שבעת אדמו"ריה, ומרכזת את החומר המצוי במאות ספרי החסידות. ערכיה כתובים בשפה המשלבת את הסגנון שבתורת הקבלה ושבתורת חסידות חב"ד. היא מיועדת לבקיאים בתורת חב"ד המבקשים להעמיק את הבנתם, ולא להיכרות ראשונית עם המושגים. הערכים כוללים גם מושגים פחות מרכזיים בתורת חב"ד.
עד תשע"ט הופיעו תשעה כרכים, מתוך כארבעים מתוכננים. המערכת נמנעת מלהכניס את הערותיה לגוף הספר, והחומר המובא בו מבוסס על המקורות בלבד. בסוף כל כרך מופיע חלק המילואים שבו מובאות הערות הרב כהן.
שאר ספריו
מחשבת החסידות, שני כרכים, בהוצאת אשל כפר חב"ד
שיעורים בתורת חב"ד בנושאי מועדים, גאולה ומושגים. בהוצאת מעיינותיך, תשס"ז.
סוגיות בחסידות, שיעורים בסוגיות מרכזיות בתורת חסידות חב"ד, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ג
המועדים בחסידות, מאמרים על חגי ישראל ומועדיו בתורת חסידות חב"ד, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ג
מהותם של ישראל - לאור תורת החסידות, בהוצאת היכל מנחם מונסי
להבין ולהשכיל, ביאור ארבעה מאמרים של רבי מנחם מנדל שניאורסון, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ו, לאחר פטירתו יצא חלק שני ביאור לעוד ארבעה מאמרים, תשפ"א
מאי חנוכה - נס חנוכה על פי שיחות הרבי מחב"ד
ביאור על קונטרס ענינה של תורת החסידות קונטרס ענינה של תורת החסידות של רבי מנחם מנדל שניאורסון, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תש"פ
גדרן של מצוות - סוגי המצוות השונים, עדות, חוקים ומשפטים, ע"פ שיחות הרבי מחב"ד
ביאור על שער היחוד והאמונה, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ג
ביאור על אגרת התשובה, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"א
שיעורי חסידות - גאולה , שיכתוב שיעוריו בנושאי גאולה, משיח ובית המקדש השלישי, בעריכת שמואל חיים בלומינג, תשנ"ב
בדרכי החסידים, מאמרים וסיפורים על דרכי החסידות ועולמה מתוך התוועדויותיו ושיעוריו, ירושלים: יחד הוצאה לאור, תשע"ה; מהדורה חדשה עם הוספות, ירושלים: יחד הוצאה לאור וספריית מעיינותיך, תשפ"ב (2021); חלק ב', ירושלים: יחד הוצאה לאור וספריית מעיינותיך, תשפ"ב (2022)
להבין ולהשכיל, שני כרכים הכוללים שמונה מאמרים מכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש עם ביאור נרחב מאת הרב יואל כהן, ירושלים, מעיינותיך, תש"ף-תשפ"א
מחשבת החסידות, תורה ומצוות קונטרס גדרן של מצוות - חוקים ומשפטים. ירושלים: מעיינותיך, תשפ"א
במספר במות פורסמו מכתבים שכתב הרב כהן למשפחתו מהשנים הראשונות להנהגתו של הרבי מלובביץ', בהם תיאר את חיי חצר הרבי
אשכול 35322