*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
איתא ברמב"ם (סוף הלכות כלי המקדש): "אפוד בד . . היו חוגרים אותו בני הנביאים . . להודיע כי הגיע זה למעלת כהן גדול שמדבר . . ברוח הקודש", שלכן היו יכולים לשאול אצלם והיו משיבים על פי הנבואה.
והנה הלכה זו אינה רק בנוגע לעבר, אלא שייכת גם לזמן של לעתיד לבא:
מכיון שלעתיד לבא, יקויים היעוד "אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם", כך שכל עם ישראל יהיו נביאים, יש לומר שיצטרכו כל עם ישראל לחגור "אפוד בד" כ"בני הנביאים".
והנה, הגם שיעוד זה יתקיים אצל כל ישראל - הרי, מכיון ש"הנביאים מעלות מעלות הן . . נביא גדול מנביא" (רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ב) וגם לעתיד לבוא יהיו חילוקים בין "קטנם" ל"גדולם", יש לומר שגם אז יצטרכו לשאול מנביא גדול יותר, בענינים גשמיים (על כל פנים בתקופה הראשונה שאז, "אין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד") ועל אחת כמה וכמה, בנוגע לענינים רוחניים.
מקור: משיחת ט"ו תמוז תשמ"ז, תו"מ ח"ד ע' 52-3, ובהערה 79
אשכול 35344