*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
הפרשיות הקודמות עוסקות בירידה לגלות מצרים ובפרשתנו, מתחיל הליך הגאולה ממצרים, כי אז נולד מושיעם של ישראל, משה רבנו.
וה'פתיח' של הפרשה "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה" קשור אף הוא לגאולה:
הפירוש הפשוט של המילה "בני", הוא *ילדים* והגאולה ממצרים הייתה תלויה בריבוי *הילודה*. היציאה ממצרים התאפשרה רק כאשר הגיעו בני-ישראל למספר 600,000 (גבורות ה' פ"ג).
גם הגאולה העתידה תלויה בריבוי הילודה וכמאמר חז"ל (יבמות סב, א) "אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל נְשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף", כלומר, שיֵרדו לָעולם, הנשמות שנמצאות ב'אוצר' הנקרא 'גוף' (רש"י).
אך, ישנו הבדל בין שתי הגאולות, שבגאולת מצרים לא נגאלו כל ישראל. לעומת זאת, בגאולה העתידה, ייגאלו כולם ולכן, צריכים להשקיע גם בנושא ה'ילודה הרוחנית', כלומר, לקרב יהודים לתורה ולמצוות ולהרוותם ממעיינות החסידות, כדי שיהיו מוכנים לגאולה העתידה.
מקור: ע"פ תורת מנחם חל"ב ע' 360 ואילך