*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
מכתב הדרכה מהרבי מליובאוויטש לנערה שהתלבטה בנוגע לענייני שידוכים:
במענה למכתבה מ... כותבת אשר משך זמן הכירה אברך והיתה תקופה שנתקרבו זה לזה, אבל מונע להתקרב יותר מה שהאברך אינו דתי וזה הביא גם כן להפסקת הפגישות שביניהם, אלא שבסוף הקיץ, כתב לה [אודות המשך] וכו'.
והנה, בכלל שידוך וחתונה, אין זה ענין שמטרתו - חינוך, אשר אף שפשוט שכששני אנשים מתקרבים ומתחתנים, אי אפשר שלא ישפיע האחד על חבירו ואי אפשר שלא ירצה שחבירו יתאים לו להשקפת עולמו, אבל זה הוא ענין בהנוגע לפרטים ולהתאמה, אבל לא לשינוי מן הקצה אל הקצה של השקפת העולם, הנהגה בחיי היום יומיים וכיוצא בזה.
מה שמוסיף עוד בנדון שלה הוא, שבפירוש אומר שרק לאחרי שיתחתן עמה, ילמוד בהנוגע לדת ויהיה דתי, במלות אחרות, שמלכתחלה מודיע שאין עושה זה אלא בשבילה (שמזה מובן יציבות ותקיפות הדת, כשרק האמור מביא להיות דתי).
ועוד, שכיון שדת ישראל דורשת כמה פעולות וסייגים יום יום, אי אפשר שלפעמים הכי תקופות יעלה ברעיונו, שמביא הוא קרבן בשבילה ועושה ענינים שאין דעתו נוחה מהם, או שמפריעים לו ורעיון כזה נותן מקום לתוצאות בלתי רצויות כלל ביחסים שביניהם...
מקור: אגרות קודש חי"ח אגרת ו'תשנ
אשכול 36516