בס"ד
חיזוק יומי - יז' טבת
מה שבכוחך עשה
באחד הימים גילה הבעל שם טוב לתלמידיו, שבכפר אחד יש יהודי שכוח התפילה שלו שובר רקיעים. הלכו התלמידים לאותו הכפר, וכשהגיעו אל היהודי לא האמינו למראה הפשוט שלו.
חשבו התלמידים לעצמם, שאולי דמותו הפשוטה אינה מסגירה את הרוח הגדולה השוכנת בקרבו, והמתינו לזמן התפילה בבית הכנסת הקטן של הכפר.
מה גדלה תדהמתם כשעקבו אחריו בזמן התפילה... כשהציבור החל להתפלל, לקח האיש את הסידור בידיו, והוציא מפיו קולות של חיות. בתחילה קול של תרנגול ואחר כך קול של פרה. לא ידעו התלמידים את נפשם מרוב פליאה, ולאחר התפילה ניגשו אליו ושאלוהו על מעשיו ומה פשר התפילה המוזרה שלו.
השיב להם הכפרי: "מעט ורעים היו שנות חיי עד כה. אימי נפטרה בלדתי ואחר כך נפטר אבי, גדלתי כל שנותי בכפר בין הפרות והתרנגולים ואיש לא לימד אותי קרוא – וכתוב.
תמיד קנאתי באנשים המסוגלים להתפלל מתוך הסידור, לכן החלטתי שגם אני אעמוד בתפילה לפני הבורא. אולם כיוון שאינני יודע לקרוא מתוך הסידור, אני צועק את קריאת התרנגול, ומוציא מפי את קולותיה של הפרה הגועה, בזמן הזה אני מתפלל לה' שיושיע את עמו ויגאל אותו מן היסורים".
התלמידים ירדו לסוף דעתו של רבם הבעל שם טוב, והבינו שיש בכוחה של תמימות כזו לשבור רקיעים...
מה הורה דורש מילדיו? שיעשו מה שבכוחם לעשות, להשתדל כמה שניתן, לנסות ולא להתייאש.
אף אבינו שבשמים מבקש מאיתנו להיות פשוט אנחנו, לנצל את הכוחות שלנו, לעשות את אשר בידינו לעשות.
אמר שלמה המלך: "כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה..." (קהלת ט', י') - אין הקב"ה תובע מהאדם אלא לפי יכולתו, אין דורש הוא מן האדם מה שלמעלה מכוחותיו. אמנם רוצה הוא שישקיע את מירב המאמצים כדי להגיע למירב ההישגים, אבל רק הישגים כאלה שהם בגבול כוחותיו וכשרונותיו - מה שבכוחך עשה.
לעיתים הרצון שלנו להיות מי שאנו לא, מביא אותנו לקנא באחר המצליח להשיג הישגים גדולים, ומכניס בנו את הייאוש.
תשנה את ההסתכלות שלך, את הראייה שלך, אל תחמיר עם עצמך, פשוט תהיה מי שאתה, תעשה את מה שאתה יכול, כל אחד וכישוריו, כך תזכה להיות רגוע יותר, מלא תקווה ועם דרך להצלחה... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות והחזרת החטוף רן בן טלי. אמן!
אשכול 36530