השבוע נקרא פרשת שמות, בפרשה מסופר שאחרי מיתת יוסף ואחיו וכל הדור ההוא, שהכוונה לכל השבעים נפש שירדו למצרים, קם במצרים מלך חדש שלא הכיר את יוסף, ובעצה אחת עם עמו הם התחילו להשתעבד בבני ישראל, מתוך חשש שבשעת מלחמה יצאו ישראל ממצרים.
ונשאלת השאלה למה התורה צריכה לספר שמתו כל הדור שירד למצרים לפני שהתחיל השעבוד, לכאורה בשביל להסביר שהיה אפשרות לשעבד את בני ישראל היה מספיק שהתורה תכתוב שיוסף מת וכבר לא היה משנה למלך וקם מלך חדש שלא הכיר את יוסף?
והביאור בזה: ובהקדים שאלה נוספת, האם בני ישראל כשהיו במצרים ידעו את הקץ שאמר הקב"ה לאברהם שיגאלם בסוף ארבע מאות שנה או שלא ידעו על כך?
בפשטות היה נראה לומר שלא ידעו ישראל את זמן הקץ שהרי אם היו יודעים, לא הייתה להם תקווה לצפות לגאולה כלל כל בשנים האלו ולא היה להם כח להחזיק בגלות.
אך נראה מהמדרשים שבני ישראל ידעו את הקץ כמו שמסופר שבני אפרים חשבו את הקץ וטעו ויצאו לפני הזמן, שהם ספרו את הארבע מאות שנה מזמן ברית בין הבתרים, וכן כתוב בפסיקתא שכשהגיע משה לגאול את ישראל, אמרו לו ישראל שעדיין לא הגיע הקץ של ארבע מאות שנה, וענה להם שה' דילג על הקץ וחשבו מלידת יצחק.
ולפי זה קשה איך היה כח בבני ישראל לעבור הגלות הרי ידעו שלא בדורם תהיה הגאולה?
ועוד יש לשאול שמצאנו שהגאולה הייתה אכן יכולה לבוא קודם לקץ של הארבע מאות שנה, כפי שמצאנו שהקב"ה עורך חשבון עם יחזקאל הנביא על מעשיהם הרעים של ישראל, ומתחיל בזמן גלות מצרים ואומר שבזמן גלות מצרים שלח ה' נביאים שיעזבו את העבודה זרה ומיד יגאלו, וכיוון שלא שמעו לנביאים והמשיכו לעבוד עבודה זרה רצה לכלותם בארץ מצרים, ולא הרגם מפני שגם המצרים שמעו את דברי הנביאים וידעו על הגאולה, ואם היה מכלה את ישראל היו אומרים שאין ביכולת ה' להוציא עמו ממצרים, ולכן גאלם מיד כשזעקו לה', והיה זה במות המלך הראשון ששעבדם שעד אז חשבו שמלך אחר יקל עליהם מהשעבוד, וכשראו שרק הכביד עליהם צעקו לה' ושלח את משה וגאלם.
ואם כן מנבואת יחזקאל מוכח שהגאולה יכלה לבוא קודם סוף הד' מאות שנה, ואיך הייתה מתקיימת גזירת ה' בברית בין הבתרים?
ואפשר לבאר על פי דברי המדרש שמקשה שיש סתירה בברית בין הבתרים, שכתוב שתי קיצים גם ארבע מאות שנה וגם שהדור הרביעי לגלות יחזרו לארץ ישראל, ומסביר המדרש שהיו שתי קיצים אם היו זוכים היו נגאלים בדור הרביעי ואם לאו היו נגאלים בתום הארבע מאות שנה, וידעו ישראל שמזמן הדור הרביעי הם יכולים להיגאל ולכן לא היה קשה עליהם השעבוד, וזה מה שמצאנו ביחזקאל שאם היו עושים תשובה היו נגאלים עוד קודם.
ולפי דברים אלו יובן למה כל עוד היו השבעים נפש בחיים לא שעבדם פרעה, שהרי אם נחשב ארבע דורות יצא שיעקב הוא הדור הראשון שגלה והשבטים הם הדור השני, והשבעים נפש הדור השלישי, ולכן כל עוד השבעים נפש היו קיימים לא שעבדום המצרים כי היו יודעים שעדיין לא הגיע הקץ הראשון, אך כשמתו השבעים נפש והגיע הדור הרביעי שהיה ראוי לגאולה, פחדו המצרים (שהכירו את הנבואות על הגאולה כמו שכתוב ביחזקאל), שיצאו ישראל ממצרים ויעלו אל ארץ כנען ויכבשוה מיד המצרים ששלטו בה ולכן בשביל למעט כוחם התחילו לשעבדם.
כתב הכלי יקר שהסיבה שכותבת התורה שעמד מלך חדש שלא הכיר את יוסף והוא התחיל את השעבוד היא, כי אם היה מכיר את יוסף היה יודע שלא יעזרו כל התחבולות נגד דבר ה', שהרי יוסף ישב בכלא ומשם עלה לגדולה והתקיימו חלומותיו, ומכיוון שלא הכיר את יוסף לכן חשב שיצליח לבטל את הגאולה על ידי שישעבד את ישראל.
ובעז"ה כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, שכבר כלו כל הקיצים, ויבוא משיח בקרוב ממש כדברי הכתוב אני ה' בעיתה אחישנה.
אשכול 36543