בס"ד
חיזוק יומי - יז' אדר
פרשת - "כי תישא" - הקשר המדהים בין גיבור ישראל - ענר שפירא לסבא רבה שלו
חיים משה שפירא היה ממנהיגי הציונות הדתית, שר בממשלות ישראל ומחותמי מגילת העצמאות.
בשנת 1957, הוא נפצע באורח קשה כאשר משה דואק השליך רימון לתוך מליאת הכנסת. בעקבות הפציעה נוסף לו השם "חיים" כסגולה לרפואה, והוא המשיך לשרת את המדינה עוד שנים רבות.
משה שפירא הוא סבא רבה של גיבור ישראל ענר שפירא, שהיום, יז' באדר יום הולדתו - ובאופן מיוחד זהו גם יום הולדתו של סבא רבה שלו.
מדהים הקשר בין השניים - בבוקר ה-7 באוקטובר, ענר מצא את עצמו במיגונית קטנה ליד רעים עם כ- 30 צעירים נוספים שברחו מהמסיבה. הם היו ללא נשק, דחוסים, מבועתים, כשבחוץ עשרות מחבלים.
זה היה רגע שבו היאוש יכול היה להשתלט בקלות. אבל ענר עמד בפתח. הוא לא נתן לפחד לשתק אותו. בכל פעם שמחבל השליך רימון פנימה אל תוך החלל הצר – רגע שבו המוות נראה וודאי – ענר תפס אותו בידיו החשופות והשליך אותו בחזרה החוצה. שבע פעמים הוא עשה זאת. בשמינית, הרימון התפוצץ בידיו.
ענר נפל, אבל בזכותו רוב האנשים שהיו במיגונית שרדו. הוא נלחם בידיים חשופות מול אש התופת, והוכיח שגם כשהכל נראה אבוד, הרוח של הלוחם היהודי אינה נשברת.
מדהים הקשר בין שניהם, הדמיון המצמרר בין פציעתו של הסבא רבא מהרימון בכנסת לבין גבורתו של ענר בהדיפת הרימונים.
הוריו של ענר אמרו כי בעוד הסבא רבא חתם על מגילת העצמאות בדיו, ענר "חתם על העצמאות בחייו".
*"וָאֹמַר לָהֶם לְמִי זָהָב הִתְפָּרָקוּ וַיִּתְּנוּ לִי וָאַשְׁלִכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה" (שמות לב, כד)*
משה עלה אל הר סיני להביא את התורה ולהוריד את לוחות הברית. העם חשב שמשה התעכב, וכנראה כבר לא בן החיים. הם ביקשו מנהיג אחר שייתווך ביניהם לבין בורא עולם.
לשם כך פנו לאהרון הכהן. אהרון מיד סרב לדבר, ואיתו היה גם חור, בנה של מרים שניסה למנוע מהם לעשות את הדבר הזה.
אך חור נרצח על ידי הערב רב כשניסה למנוע מהם לבנות את עגל הזהב.
מה זכה חור בעקבות מסירות הנפש שהפגין?
בזכות מסירות נפשו של חור, זכה נכדו בצלאל לבנות את המשכן.
גבורת הסבא - חור, ומסירות נפשו של בצלאל לבניין המשכן מזכירה את גבורת הסבא רבה - משה שפירא שנפצע מרימון לגבורת הנין שהדף רימונים.
הקשר הזה מהדהד את התפיסה שהזכות והאומץ עוברים מדור לדור.
הסיפור של ענר, ושל עוד רבים שנפצעו וחזרו להילחם או לשיקום ארוך, נושא מסר ברור לעם ישראל: היאוש הוא האויב הפנימי הכי גדול שלנו.
ענר בפתח המיגונית מלמד אותנו שגם כשהרימון כבר בפנים, יש מה לעשות. תמיד יש תקווה אם בוחרים לפעול.
"עם ישראל חי" זה לא רק לשרוד, זה לצמוח מתוך הכאב. לראות את הפצועים שלנו משתקמים, את הלוחמים שבים לחזית, ואת העם מתגייס באחדות – זו התשובה המוחצת לכל מי שמבקש להחריבנו.
ענר לא הכיר את האנשים במיגונית, אבל הוא הקריב את חייו עבורם. זוהי התמצית של העם שלנו – אנחנו גוף אחד, ובשעות החושך הגדולות ביותר, האור של האחד מאיר על כולם...
שנזכה להיות ראויים להם, ונמשיך את האור שלהם הלאה לאחרים... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, שבת שלום, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות אמן.
אשכול 36990