*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
הקשר בין פרשתנו לפרשה הבאה, ויקרא:
בסיום פרשתנו, מדובר על 'ענן השם' ששכן על המשכן. הענן היווה סוג של 'העלם והסתר' שלא איפשר למשה להיכנס למשכן וכמו שנאמר (מ, לה) "וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן גו".
בהתחלת פרשת ויקרא, מדובר על ההתגלות האלוקית שבאה *לאחר* ההסתרה – "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וגו'". השם 'קורא' למשה ומתגלה אליו.
ההתגלות האלוקית שלאחר ההסתרה והחושך היא נעלית ביותר, כי היא מהפכת את החושך ויוצרת ממנו אור בעל איכות נדירה. בעבודת השם, זוהי מעלת התשובה, שמהפכת את החושך והריחוק מאלוקות להתעלות רוחנית 'מוכפלת'.
וזוהי 'תמונת המצב' שלנו כיום. החושך הגלותי והתרדמה הרוחנית הולכים ומתגברים, אבל, אלו סימנים של 'סוף הלילה'. עוד רגע, יפציע אור הבוקר ה'גאולתי' שיהפך את החושך הגלותי לאור יקרות. ואם-כן, זהו הזמן 'להתעורר' ולהתכונן לבואו.
מקור: ע"פ לקוטי שיחות ח"א ע' 202 ואילך