*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
מכתב מהרבי מליובאוויטש ליהודי שהביע לחץ ממצב חייו באותה עת:
במענה למכתבו . . וגם הידיעה על ידי הטלפון.
הנני מתפלא עליו, שלמרות שראה בחייו הפרטיים ועל אחת כמה וכמה בחיי אחרים, נפלאות השם יתברך ופעמים, אפילו כאשר לא נראתה שום עצה, המצב נשתנה כל כך לטוב עד שהתפלאו והצטערו מדוע היו קודם ב"מרה שחורה" [=בעצבות].
וידוע פתגם החכם, ש"העבר הוא מלמד העתיד" ובמילא, צריכים להיות חזקים בבטחון ש"כָּל מה דְּעָבִיד רַחְמָנָא - לְטַב עָבִיד" ובמשך הזמן, זוכים לדרגה גבוהה יותר, ש"גם זו לטובה" (שזה עצמו טוב ולא רק *סיבה* לטוב, כפי שידוע ההבדל בין הסיפור ד"כָּל מה דְּעָבִיד רַחְמָנָא - לְטַב עָבִיד" (ברכות ס, ע"ב) והסיפור של [נחום איש גם זו ואמירתו] "גם זו לטובה" (תענית כא, ע"א))...
המחכה לבשורות טובות...
מקור: תרגום מאגרות קודש ח"ט ע' עב
אשכול 37066