*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
מכתב מהרבי מליובאוויטש על תחושת הבטחון האישי החזק בבורא:
...בכלל, תחושת הבטחון של אדם תלויה, בפרטים רבים, בדבר שחוץ ממנו ונעלה ממנו. במלים ברורות יותר, [התחושה נובעת] מרגש האמונה והבטחון בבורא עולם, בכלל ובורא "עולם קטן – זה האדם" – בפרט.
לאחר הזעזועים הגדולים של דורנו, שזעזעו יסודות רוחניים מגוונים וניתקו אנשים רבים משרשים עמוקים של מסורת משפחה ועם, השפיע הדבר על אנשים רבים, שנדמה להם שהם תלויים באויר.
כוונתי, אפילו המאמינים שבהם, שאצלם נהיתה האמונה דבר שאין לו קשר עם חייהם המעשיים: חושבים על כך, אומרים "שמע ישראל" או "מודה אני", לעתים קרובות, אכן גם עם פירוש המילות ועדיין מסתובבים כל היום עם הרעיון שהם בודדים וכל אחד מסיק מזה מסקנות לפי טבעו ותהלוכות נפשו.
כדי להחזיר אנשים אלה לאיזון, הדרך המעשית היא לחשוף בהם את מסורת המשפחה ומסורת האבות, שגם כעת, טמונה אצלם בנשמה.
אז, הם יווכחו שאדם אינו בודד, ויתרה מזו, שאדם אדון לגורלו רק עד גבול מסויים והעיקר, בכלל תלוי בהקדוש ברוך הוא.
במילא, הוא לא צריך לשאת את הכל על כתפיו, לחוש אחריות עצומה עבור הכל, שלא לדבר על תחושת יאוש לדברים מסויימים או מצבים מסויימים.
כאשר מקשרים אנשים אלו עם רגש של אמונה ובטחון, שבלי ספק מושרש בהם עמוק, מביא להם [רגש] זה מנוחה ומסייע להם לעבור את ה"בעל כרחך אתה חי" בבריאות ולבצע טוב יותר את התפקיד שיש לכל אדם בחיים.
מקור: אגרות קודש ח”ד אגרת תתקעז, אגרות קודש המתורגמות ח”א עמ' 186 ואילך
אשכול 37072