*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
'תפילת העמידה' מורכבת משלושה חלקים. שלוש ברכות הראשונות הן דברי שבח, שתים-עשרה (בפועל – שלוש עשרה) הברכות האמצעיות הן בקשות והאחרונות – 'ברכות הודיה'.
הברכה הראשונה ב'שלוש האחרונות' היא "רְצֵה ה' אֱלוֹקֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן .. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן וכו'".
בברכה הזאת, אנחנו מבקשים מהשם שהבקשות שביקשנו ב'ברכות האמצעיות' יתקבלו. ובנוסף, שתתחדש עבודת הקרבנות בבית המקדש.
הבקשות שבשתים-עשרה ברכות האמצעיות אינן קבועות ובשבתות וימים טובים, אינן נאמרות. לעומת-זאת, הבקשה על חידוש הקרבנות נאמרת בקביעות, כי היא קשורה לעצם עניין התפילה:
תפילת העמידה נתקנה במקום הקרבנות. יתרה מזו: היא מביאה לחידוש עבודת הקרבנות בבית המקדש השלישי, כשהקרבנות יהיו בשלמות, יותר מלפני החורבן... ולכן, הסיום הקבוע של כל התפילות הוא בבקשה שיהיה עניין הקרבנות כפשוטו, בגשמיות!
מקור: ע"פ תורת מנחם – התוועדויות תשד"מ ח"ד ע' 2538
אשכול 37084