בס"ד
אור החיים יומי
מתורת רבינו חיים בן עטר הקדוש זצוקללה"ה
יום טוב ומבורך. יום רביעי כט' אדר התשפ"ו
'המגיע לידי חטא, סימן שלא זיכה את הרבים'
'אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם'
אמרו חכמינו 'כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו' ולכך כשרואה הכהן המשיח [כהן שנמשח לכהונה בשמן המשחה] שהגיע לידי חטא, ולא הועיל מה שזיכה את הרבים, מוכרח שלא זכו הזוכים על ידו, אלא 'לאשמת העם' שהעם חטאו ולא זכו על ידו, ולכך הגיע הכהן המשיח לידי 'חטא'.
לעומת זאת, מסביר רבינו האור החיים הקדוש, דבר מעניין, שאנו מוצאים בפרשה, שהכהן המשיח שחטא באכילת חלב או בכל עבירה אחרת, אינו צריך להביא קרבן על זה [ורק אם גם הורה לאחרים לעשות, וטעה בהוראה, מביא קרבן]
ולכאורה מה הוא שונה מכל אדם אחר שצריך כפרה אם עשה עבירה?
ומתרץ רבינו הקדוש, שמכיוון שהוא בדרך כלל מזכה את הרבים, אז מתקיים בו הפסוק 'הן אל כביר לא ימאס' ולכן אינו זקוק לקרבן, כי זכות הרבים מכפרת עליו.
[אור החיים ויקרא פרק ד פסוק ג]
בשורות טובות לכל בית ישראל
אשכול 37098