ב"ה
ממתק לפרשת ויקרא תשפ"ו
השבוע אני רוצה לפתוח במכתב שכתב האימאם חסן צ'אלגומי מדראנסי, בתגובה למה שישראל עושה כעת באיראן.
הוא כותב: אני, בן ישמעאל, אימאם, מוסלמי, איש שלום, מציג כאן את עדותי הכנה על העם הנפלא הזה:
אני חייב להודות שאני מאמין בדתות ובניסים. אבל יש משהו בעם הזה - עם ישראל - שגורם לי להרגיש כאילו הם אכן נס חי.
עם שהפרעונים ניסו להשמיד לפני 3,000 שנה... ונכשלו.
עם שהבבלים ניסו להשמיד לפני 2,500 שנה... ונכשלו.
עם שהרומאים רצו להשמיד לפני 2,000 שנה... ונכשלו.
עם שהנאצים השמידו לפני 80 שנה... מבלי להצליח למחוק אותו.
עם שנגדו הערבים נלחמו חמש מלחמות כדי למחוק אותו מהמפה... ונכשלו.
זהו עם קטן במספרו, אך בעל כוח ייחודי, ברכה אלוקית. בכל מקום שהם שמים את ידיהם, הם מצליחים. במימון, במסחר, במדע, בפילוסופיה, בספרות... ארץ מדברית שהפכו אותה לגן עדן, ללא נפט או גז, אך עם חופש, דמוקרטיה, אינטליגנציה ורצון.
ישנן מציאויות שלא בהיגיון ולא בהיגיון ניתן להסביר. יש רק מילה אחת לתאר אותן: נס.
במשך שנתיים וחצי, אומה זו נלחמה בחמש חזיתות. אמרו שזה מעייף, שהיא עומדת לקרוס... ובכל זאת, היא מפתיעה את העולם בפתיחת חזית חדשה נגד אויב איראני שמפחיד רבים, אפילו בקרב המשטרים הערביים.
אך למרות מספרה הקטן, יש לה את אומץ ליבם של האצילים, את חוכמת הנביאים, את סבלנותם של הצדיקים ואת נחישותם של הניצולים. איך ייתכן אחרת, כשאנחנו יודעים שהם צאצאי אברהם, שלמה, דוד, משה, יעקב, יוסף... ושל כל הנביאים ושליחים מצאצאיהם?
זהו עם שהביא לעולם את המונותאיזם והאמונה בקל אחד. עם המונע על ידי צמא לחיים, עבודה, חדשנות והמשכיות, שנמשך למעלה מ-4,000 שנה.
באמת, אני לא מוצא מילה אחרת לתאר זאת מלבד: עם פלא.
אם לערבים היה חזון ברור, הם היו בוחרים להצטרף לעם הזה. ללמוד ממנו, לשתף איתם פעולה... אולי הם היו נדבקים בידע שלהם, בחוכמתם, בכבודם.
פרשת ויקרא עוסקת בפירוט קורבנות המשכן. בסיום הפרשה אנחנו קוראים את ההפטרה שמדגישה את חשיבות עבודת ה' האמיתית, וקוראת לחידוש הקשר מתוך תשובה.
ההפטרה מתחילה במילים: "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו".
בהשקפה ראשונה נראה שיש בפסוק הזה שני חלקים: הקב"ה יצר את עם ישראל, ועם ישראל יספרו את תהילתו של הקב"ה.
אלא שאם אלו שני חלקים נפרדים - לא מובן מה המעלה בכך שהקב"ה יצר את עם ישראל, אם זה לא מתחבר לכך שהם עובדים אותו. וגם בחלק השני - מי אומר שאכן עם ישראל ישבחו אותו? הרי יש להם בחירה חופשית, ואם כן מי מבטיח שאכן יספרו את תהילת ה'?
לכן מסביר הרבי ששני החלקים הם בעצם דבר אחד, הקב"ה יצר את עם ישראל כעם שקשור אליו בכל מהותו ולכן "תהילתי יספרו" בגלל שהקשר שלהם אל הקב"ה ניכר בבני ישראל בצורה גלויה ובעצם קיומם הם מספרים את תהילת השם.
זה מתבטא בקיום הנצחי של העם היהודי. עצם העובדה שעם ישראל הוא כבשה בין שבעים זאבים ועדיין חי וקיים, בעוד עמים גדולים וחזקים שרדפו אותנו נעלמו וכבר לא קיימים - זה עצמו מספר את שבחו של הקב"ה.
בתקופה שלנו הדברים מקבלים עוד יותר משמעות מיוחדת כשאנחנו זוכים לראות את כל מבקשי רעתינו מושמדים בצורה פלאית זה מבטא בעוצמה רבה את השבח של הקב"ה, ודווקא בתקופה הזו אנחנו צריכים לחזק את האחדות והמיוחדות של עם ישראל שבזה עוד יותר נקדש את שמו של הקב"ה, ובעזרת ה' הנסים שאנחנו רואים כפעמי גאולה יובילו אותנו לגאולה האמיתית והשלימה שתבוא בקרוב ממש.
שבת שלום
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד
אשכול 37103