*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
חז"ל (תנחומא ובמדב"ר, פרשתנו טז, ו ואילך) תמהים על רצונו של קורח להקריב קטורת ולסכן את חייו ושואלים: "וְקֹרַח שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה, מָה רָאָה לִשְׁטוּת הַזּוֹ?!".
קורח מוגדר כ'פיקח'. הוא צפה למרחוק וראה דברים שכיום הם נעלמים וצפונים ויתגלו רק לעתיד-לבוא בגאולה:
הוא ראה את שורשם הרוחני הנסתר של בני-ישראל, ששם הם מציאות אחת, ללא חילוקים והבדלי מעמדות וכפי שיתגלה לעתיד-לבוא, ש"לֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ .. כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי" (ירמיה לא, לג), שכולם ישתוו בידיעת עצמותו של השם.
קורח רצה להחיל את 'חוקי השוויון' כבר כיום ולהתיר *לכל* בני-ישראל להיכנס למשכן להקריב קרבנות ולהקטיר קטורת, כמו הכֹהנים.
טעותו הייתה, שכיום, ביטול המחיצות מוביל לקרע ולפילוג בעם ואילו השלום והאחדות מושגים רק כשכל אחד מכיר את מקומו ותורם את חלקו לציבור.
האחדות מהסוג הנעלה תתאפשר רק לעתיד-לבוא (כמוזכר בפסוק שלעיל).
מקור: ע"פ לקוטי שיחות חי"ח ע' 203 ואילך
אשכול 37725